יאקוב אוכטרוולט
פעולות נוספות
יאקוב אוכטרוולט (בהולנדית: Jacob Ochtervelt; 1 בפברואר 1634, רוטרדם – 1 במאי 1682, אמסטרדם) היה צייר הולנדי מתור הזהב של הציור ההולנדי, שהתפרסם בציורי פנים ("Kamergezichten") המתארים סצנות ביתיות וחברות אלגנטיות.
יצירתו כוללת כ־100 ציורים, ובעיקר ציורי פנים ("Kamergezichten") המתארים סצנות ביתיות וחברות אלגנטיות. על אף איכויותיו, נזנח שמו במקורות בני התקופה: חריט ואן ספן לא הזכירו כלל, וארנולד הוברקן התייחס אליו בקצרה בלבד בהשוואה לפיטר דה הוך. יאן ואן גול תיאר אותו כמי שסגנונו מזכיר את חבריאל מטסו, אך לא היה תלמידו. מחקר מאוחר יותר הראה כי סביר שלמד אצל הצייר הרוטרדם לודולף דה יונג ולא אצל ניקולאס ברגרואין כפי שסבר הוברקן.[1]
ביוגרפיה עריכה
אוכטרוולט נולד ברוטרדם למשפחה צנועה. אביו לוקאס הנדריקס היה סנדלר ושומר גשר, ואמו טריינטיה ינס הייתה בתו של רב חובל. רוב אחיו ובני משפחתו עסקו בעבודות ים, וחלקם שירתו בחברת הודו המזרחית ההולנדית. ב־1655 נישא לדירקיה מֶסטרס, בת למשפחה מבוססת. דרך קשרי נישואין עם משפחת אלסוויר, משפחת מו"לים ידועה, נפתחו בפניו קשרים בחוגי עילית והזדמנויות אמנותיות. הסוחר הרטליף ואן קאטנבורך, שהיה קשור בקשרי משפחה למעגל זה, החזיק בעשרה מציוריו.[1]
במהלך שנות פעילותו ברוטרדם התקרב אוכטרוולט לציירים בני דורו, ובהם וילם וירולי ופיטר דה בלוט. בשנת 1667 הועמד לבחירה כראש גילדת לוקאס הקדוש לצד אברהם וסטוולד וקורנליס ספטלבן, אך הפסיד בבחירות. באותה שנה שכר בית ברחוב הוגסחראכט. זמן קצר לאחר 1672 עזב את רוטרדם ועבר לאמסטרדם, ככל הנראה בשל המשבר הכלכלי שפגע בשוק האמנות בעיר הולדתו.[1]
סגנון יצירה עריכה
אוכטרוולט נודע בעיקר בציורי פנים ("Kamergezichten") שבהם תיאר סצנות של חברות אלגנטיות, נשים העוסקות בתפירה או בעשיית תחרה, ולעיתים סצנות מוזיקליות. יצירותיו הושוו לאלה של פיטר דה הוך וחבריאל מטסו, אך הן נבדלות מהן בשימוש מצומצם בעומק פרספקטיבי. כוחו האמנותי ניכר בתיאור מפורט של לבוש, חפצי בית וריהוט, שהקנו ליצירותיו מראה טבעי ומעודן.[1]
שנותיו האחרונות עריכה
באמסטרדם פעל אוכטרוולט במשך כעשור. ב־1674 הוזמן לצייר את ראשי בית המצורעים בעיר, והתגורר עם אשתו בקייזרסחראכט סמוך לצייר וילם סחלינקס. בהמשך עבר להתגורר ליד שוק הכבשים הסמוך למִינְט. אוכטרוולט מת באמסטרדם בשנת 1682 ונקבר בכנסיית ניופאיידס קפל. הם היו חשוכי ילדים, ואלמנתו חזרה לרוטרדם, שם נפטרה ב־1710.[1]
גלריית יצירות עריכה
-
פרוסת הלימון
-
שיעור מוזיקה
-
נגני רחוב בפתח