Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יאנוש קרקש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יאנוש קרקש
Kerekes János
פרופיל ב-IMDb

יאנוש קֶרֶקֶש (בהונגרית: Kerekes János; בודפשט, 18 באפריל 1913 – בודפשט, 16 באוגוסט 1996) היה מלחין ומנצח יהודי-הונגרי. כיום שמו נודע בעיקר כמלחין של האופרטה ההונגרית המצליחה ביותר בשנות ה-50 של המאה ה-20, "חנות הכלבו הממשלתית". הוא זכה בפרס פרנץ ארקל.

ביוגרפיה עריכה

קרקש למד קומפוזיציה באופן פרטי אצל לאו ויינר, הכשרתו כמנצח רכש במכללה למוזיקה בברלין כתלמידו של יוליוס פריבר בין השנים 1931 לבין 1933. בבירת גרמניה הוא שמע מדי יום את הקונצרטים של מיטב המנצחים בתקופתו, כמו אוטו קלמפרר. הוא נאלץ לעזוב את העיר בגלל השתלטות המפלגה הנאצית. בתחילת דרכו בהונגריה עבד כמלווה בפסנתר, הוא היה שותף קאמרי תכוף של הכנר והמלחין ההונגרי אמיל טלמני שחי אמנם בדנמרק משנת 1919, אך הופיע תכופות בהונגריה. מעונת 1936–1937 הוא קיבל משרת חונכות בבית האופרה של בודפשט. הוא גורש משם בשנת 1939 בגלל החוקים האנטי יהודיים ההונגריים המפלים. בשנת 1942 נלקח לשירות העבודה (עבודות כפייה של גברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא נשבה על ידי הכוחות הסובייטים של הצבא האדום שנכנסו לשטח הונגריה ונכלא במחנה שבויים בטימישוארה. שם ארגן להקה מחבריו האסירים. לאחר שחרור הונגריה, רק בשנת 1946 יכול היה לחזור לבית האופרה. הוא קודם למנצח וערך את הופעת הבכורה שלו עם האופרה של אנגלברט הומפרדינק "עמי ותמי" או במקור הגרמני הנזל וגרטל (Hänsel und Gretel). הוא עבד בעיקר ברפרטואר האיטלקי וניצח בעיקר באופרות קומדיות ובאופרטות. הוא פרש בשנת 1981. (בשנת 1998 הוענק לו לאחר מותו תואר חבר לנֶצח של בית האופרה). במקביל לעבודתו בתיאטרון, בין השנים 1952–1957, מילא תפקיד בימוי ב"אנסמבל האמנים הונבד". עם תחילת שידורי הטלוויזיה ההונגרית הוא ויתר על תפקידו זה כמנהל האנסנבל וקיבל על עצמו את תפקיד "מנהל ההטור המוזיקלי" של הטלוויזיה ההונגרית ובהמשך כהפך למנהל תוכניות המוזיקה הקלאסית עד 1976. הוא פיקח על תוכניות חינוכיות ותוכניות של דיוקנאות. במשך זמן מה הוא היה גם נשיא התאחדות המוזיקאים ההונגרית.

הוא יצר את הדור האחרון של מלחיני האופרטות ההונגרים יחד עם המלחינים פרנץ פרקש וסאבולץ' פנייש. בנוסף לארבע יצירות הבימתיות שלו, הוא חיבר כמה יצירות של אופרטת רדיו, ז'אנר שהיה פופולרי בשנות החמישים וה-60. הוא גם כתב כמה לחנים קצרים שהפכו ללהיטים.

עבודותיו עריכה

אופרטות עריכה

  • מלון פאלאס (1951) עם איבאן סנש ואישטוואן בקפי ועוד.
  • חנות כלבו ממשלתית (1952)
  • חרב ואהבה (1957)
  • האחראי לאושר (1957, אופרטת רדיו)
  • מגדלי מיילנד (1961, אופרטת רדיו)
  • שלגיה ושבעת הענקים (1964, אופרטת רדיו)
  • יופי הוא לא הכל (1967, אופרטת רדיו)
  • השקרן (1972)
  • צהוב-גרון והמשנה למלך (1977, אופרת רדיו)

מוזיקת קולנוע עריכה

  • גברת דרי (1951, עם טיבור פולגאר)
  • האזור המערבי (1952)
  • חנות כלבו ממשלתית (1953, עם סאבולץ' פנייש)
  • הכיוון מקסיקו! (1968, טלוויזיה)
  • תתחתן, אוסטריה! (1970, טלוויזיה)

כמנצח עריכה

פרסים והוקרה עריכה

  • 1953 – פרס פרנץ ארקל
  • 1956 – אות הצטיינות עבור שירות מצטיין
  • 1970 – פרס SZOT
  • 1971 – פרס האמן המצטיין
  • מדליית העבודה, דרג זהב
  • מדליית למען הונגריה הסוציאליסטית
  • 1998 – חבר לנצח של בית האופרה (לאחר מותו)

לקריאה נוספת עריכה

  • Gál György Sándor–Somogyi Vilmos: Operettek könyve. Az operett regényes története. Budapest, 1976. Zeneműkiadó. ISBN 9633301378
  • Brockhaus–Riemann zenei lexikon. Szerk. Boronkay Antal 2. köt. Budapest, 1985. Zeneműkiadó ISBN 963-330-540-3
  • Ki kicsoda a magyar zeneéletben? Szerk. Székely András. 2. kiad. Budapest, 1988. Zeneműkiadó. ISBN 9633306728

קישורים חיצוניים עריכה

אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יאנוש_קרקש&oldid=747829"