טירת רוזנאו (קובורג)
פעולות נוספות
תבנית {{מבנה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. טירת רוזנאו (בגרמנית: Schloss Rosenau), היא טירה לשעבר שהוסבה לאחוזת דוכסות כפרית. המבנה ממוקם ליד העיירה רדנטל, אשר הייתה בעבר חלק מדוכסות סקסוניה-קובורג-גותה וכיום שוכנת בבוואריה, גרמניה.
טירת רוזנאו היה מקום הולדתו ובית ילדותו של אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה, אשר בשנת 1840 נישא למלכה ויקטוריה והפך לבן-זוגה ולנסיך-עוצר של הממלכה המאוחדת של בריטניה ואירלנד.
אין לבלבל בין טירה זו לבין מבנה אחר בעל שם זהה באזור ואלדפירטל (Waldviertel) שבאוסטריה.
היסטוריה עריכה
היסטוריה מוקדמת עריכה
מבנה הטירה הנוכחי מבוסס על מבנה מימי הביניים, אשר הוקם לפני שנת 1439, אז הוא נזכר לראשונה כנחלתם של בני משפחת Rosenawe. במשך כ-300 שנים הייתה האחוזה בבעלות משפחה שנשאה את השם רוזנאו, אך סילבסטר פון רוזנאו, אשר היה מקורב לרפורמטורים מרטין לותר ופיליפ מלנכתון, הוריש את נכסיו לבנו כשהם עמוסים בחובות.,
.jpg){kind=link}
בשנת 1704 עברה האחוזה מידי המשפחה לאחר שנמכרה לאציל האוסטרי, הברון פרדיננד יוהאן אדם פון פרנאו, אשר היה חבר במועצה המלכותית של אלברכט החמישי, דוכס סקסה-קובורג. פרנאו היה חלוץ בחקר התנהגות הציפורים, והוא ערך ניסויים ארוכי-טווח באחוזה: בין השנים 1704–1720 הוא שחרר באזור מספר גדול של פרושי מצוי שאומנו לשיר כשיחניות.
בית סקסה-גותה עריכה
לאחר מותו של פרנאו בשנת 1731, נרכשה האחוזה על ידי פרידריך השני, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג. עם השנים, בשל חובות שצברו יורשיו, יצאה רוזנאו מידי המשפחה, אך בשנת 1805 רכש אותה מחדש פרנץ, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד, אשר הפך אותה למעון קיץ עבור בנו ויורשו, ארנסט. ארנסט הפך מאוחר יותר לדוכס סקסה-קובורג-גותה. בין השנים 1808–1817 עבר המבנה שיפוץ מקיף בסגנון התחייה הגותית, תחת פיקוחו של האדריכל הפרוסי קארל פרידריך שינקל. אולם השיש (Marmorsaal) של הטירה, הכולל שלוש ספינות, תופס כמחצית מקומת הקרקע והוא נקרא כך בשל עיטוריו משיש אפור. במקביל לשיפוץ הטירה, עוצב מחדש גם הפארק המקיף אותה בסגנון גן אנגלי.
בפארק מצויים חממה, שעון שמש המכונה "עמוד הטורניר" ("Turniersäule"), חורבות של מסתרי נזירים ("hermitage"), ואגמים המכונים "אגם הברבורים" ו"בריכת הנסיך".
ב-26 באוגוסט 1819 נולד בטירה הנסיך אלברט מסקסה-קובורג-גותה, בנם של ארנסט ואשתו הראשונה, לואיזה. ב-19 בספטמבר 1819 הוטבל אלברט באולם השיש בטקס לותרני, תוך שימוש במי הנהר איצ ((אנ')), וסנדקיו כללו את פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, דוכס טשן, דוכס גוטה, וסבתו, אוגוסטה, נסיכת רויס-אברסדורף. אלברט בילה את שנות ילדותו ברוזנאו. בשנת 1840, הוא נישא למלכה ויקטוריה.
ויקטוריה ביקרה בטירה במהלך ביקורה הראשון בקובורג, ולנה בחדר בו נולד אלברט. מאוחר יותר היא כתבה ביומנה כי "לו לא הייתי מלכת אנגליה, הייתי רוצה לחיות ברוזנאו".[1]
הצארביץ' מרוסיה ואשתו לעתיד אלכסנדרה, נסיכת הסן ביקרו בטירה באפריל 1894, ביום שלאחר אירוסיהם.
אלפרד, דוכס אדינבורו וסקסוניה-קובורג-גותה, בנם השני של ויקטוריה ואלברט, שהיה בעבר ידוע בתור אלפרד, דוכס אדינבורו, החזיק בבעלות על רוזנאו ונפטר בה ב-30 ביולי 1900. אלמנתו, מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, המשיכה להתגורר בטירה עד מותה בשנת 1920.
ב-15 ביולי 1909, בתו של הדוכס אלפרד, הנסיכה ביאטריס (1884–1966) נישאה לאלפונסו, דוכס גליירה, בטקס אזרחי בבית, ואחריו טקס דתי רומי-קתולי בסנט אוגוסטין, קובורג, וטקס לותרני בטירת קלנברג.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עריכה
בשנת 1918, בעקבות סיום מלחמת העולם הראשונה, התפטר מתפקידו קרל אדוארד, הדוכס האחרון לבית סקסה-קובורג-גותה. בשנת 1919 חתם הדוכס על הסכם עם המדינה החופשית קובורג, במסגרתו קיבל פיצוי כספי עבור נכסיו, כולל טירת רוזנאו. בשנים שלאחר מכן הושכרה האחוזה לבנותיו של הדוכס אלפרד, ובהן מריה, מלכת רומניה וויקטוריה פיודורובנה, שהייתה קיסרית רוסיה למראית עין. ויקטוריה התגוררה בטירה עם בנה, ולדימיר קירילוביץ', ראש בית רומנוב וטוען לכתר הרוסי.[2]
מלחמת העולם השנייה עריכה
בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, שימשה האחוזה למגורי חברי שירות העבודה של הרייך. בשנת 1945 הפכה למרכז שיקום פליטים, ומ-1948 ועד שנות ה-70 שימשה כבית אבות.
בשנת 1972 רכשה מדינת בוואריה את המבנה ההרוס, והחלה במלאכת שיקומו.
שיקום הטירה, שנערך בשנים 1985–1990, ביקש להחזירה למצבה בתקופה שבה שהו בה ויקטוריה ואלברט. בתהליך השיפוץ נעשה שימוש בציורי צבעי-מים של רוזנאו שנמצאו בטירת וינדזור.
כיום עריכה
כיום מנוהלת הטירה בידי המינהל הבווארי לארמונות, גנים ואגמים מדינתיים שימוש בתבנית גר עבור "Bayerische Verwaltung der staatlichen Schlösser, Gärten und Seen" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גר'). מאז 1990 פתוחים המבנה והפארק שלו לקהל הרחב.
מוזיאונים עריכה
כל חדרי שתי הקומות התחתונות פתוחים למבקרים. הספרייה הקטנה, בעלת 11 צלעות, מעוטרת בציורים המבוססים על "מסעותיו של תיאודולף האיסלנדי" מאת פרידריך דה לה מוטה פוקה. בתקופת מריה אלכסנדרובנה שימשה הספרייה כקפלה רוסית-אורתודוקסית.
חדרי הקומה העליונה מעוטרים בצבעים עזים וכוללים ריהוט בסגנון בידרמאייר. בין שרידי החפצים המשפחתיים נכללת עריסה המיוחסת לנסיך אלברט.
בניין החממה שימש בעבר את מוזיאון הזכוכית המודרנית האירופית ("Europäisches Museum für modernes Glas"), אשר מאז 2008 נמצא במבנה חדש בסמוך.
יורשי משפחת הדוכסות, ובראשם אנדראס, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה, מתגוררים כיום בטירת קלנברג (Schloss Callenberg), השוכנת בקרבת מקום.[3][4]
יורשים עריכה
יורשי משפחת הדוכסות, ובראשם אנדראס, נסיך סקסה-קובורג-גותה, מתגוררים כיום בטירת קלנברג, השוכנת בקרבת מקום.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Velikoknyazheskaya Crypt (אורכב 14.12.2010 בארכיון Wayback Machine) at encspb.ru (in Russian)
- ^ Rosenau Palace at schloesser.bayern.de
- ^ Gordon McLachlan, The rough guide to Germany (2004)p. 187-188 online