טיוטה:שמואל גרינברג (רב)

שמואל גרינברג

קובץ:שמואל גרינברג.jpg
לידה	1879 ד' תשרי תש"מ מוינשט, רומניה
פטירה	16 בפברואר 1959 (בגיל 80 בערך) תל אביב, ישראל
מקום קבורה	נחלת יצחק, תל אביב
רבותיו	רד"צ הופמן
בת זוג	הינדא מרים גרינברג
אב	דוד גרינברג
אם	חנה גרינברג
יו"ר המועצה הדתית תל אביב
מורה בבית המדרש לרבנים בברלין
פעיל של תנועת המזרחי

הרב ד"ר שמואל גרינברג היה יו"ר המועצה הדתית בתל אביב, ממנהיגי תנועת המזרחי ומרצה בבית המדרש לרבנים בברלין.

קורות חייו

נולד בעיירה מוינשטי שברומניה בשנת ‏1879 לאביו דוד ואמו חנה. היו לו 2 אחים, אהרון ושמעון, ו-2 אחיות, לאה ורוזה. למד בצעירותו אצל סבו, רב העיר, ולאחר מכן בישיבת פרשבורג ובגימנסיה בצ'רנוביץ. לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים בברלין, שם הוסמך ע"י רד"צ הופמן לרבנות, ובאוניברסיטאות גיסן וברלין, שם הוסמך לדוקטור לפילוסופיה, בין היתר על עבודתו על אמרי חכמה של אחיקר. בשנות לימודיו היה חבר מערכת "העברי", עיתון המזרחי בעריכת חברו הרב מאיר ברלין.^{[דרוש מקור]}

לאחר גמר לימודיו פרצה מלחמת העולם הראשונה ועד לסיומה שימש כרב העיר מוינשט במקום סבו. בסיום המלחמה הוזמן לשמש במשרת דוצנט לתנ"ך בבית המדרש לרבנים בברלין במקום מורו, ד"ר יעקב ברט. שימש בתפקיד זה במשך כ-20 שנה, עד לסגירת בית המדרש לאחר ליל הבדולח ב-10 בנובמבר 1938. בשנותיו האחרונות בבית המדרש היה חבר דירקטוריון ומנהל המוסד.^{[דרוש מקור]}

במשך שנות פעילותו בברלין היה חבר הנהלת הוועד המרכזי של המזרחי בגרמניה, ובסיומן יושב הראש ונשיא כבוד.^{[דרוש מקור]} השתתף מטעם המזרחי בקונגרס הציוני השנים עשר ב-1921^{[דרוש מקור]}. היה נציג המזרחי בדירקטוריון קרן היסוד בגרמניה. ב-1937 השתתף בקונגרס הציוני העולמי העשרים^{[דרוש מקור]}.

בשנת 1929 ייסד את ההסתדרות העולמית "שומרי שבת"^{[דרוש מקור]}.

לאחר סגירת בית המדרש עלה לישראל והתיישב בתל אביב. עבד כראש מחלקת תרבות יהודית ב"מזרחי". ב-1942 נבחר ליושב ראש המועצה הדתית בעיר^{[דרוש מקור]}. החליף בתפקיד את דוד צבי פנקס, לימים ח"כ ושר התחבורה מטעם החזית הדתית המאוחרת. שימש בתפקיד זה כ-15 שנה.

לימד בישיבת הרב עמיאל ("היישוב החדש") בתל אביב והיה חבר הנהלה. היה חבר ההנהלה הארצית של "המזרחי" בישראל.

נפטר בשנת 1959 ונקבר בבית הקברות בנחלת יצחק. בהלוויתו השתתפו אלפי בני אדם, בהם אנשי ציבור וראשי ישיבות. הספדים נישאו ע"י חיים לבנון, ד"ר יוסף בורג מטעם המזרחי, הרב לוי גרוסמן מטעם הרבנות, פנחס שיינמן, יו"ר המועצה הדתית, הרב יצחק ידידיה פרנקל, הרב אושפיזאי והרב טכורש.

פעילותו למען שמירת השבת

כאמור, ב-1929 ייסד הרב גרינברג עם שותפים את "ההסתדרות העולמית של שומרי שבת", כאשר הוא מכהן יו"ר הוועד הפועל של ההסתדרות. ב-11 באפריל 1929 פורסם מסמך היסוד להקמת הארגון ובו נמנו 12 מטרות^{[דרוש מקור]}, בהן:

1. החזרת עטרת השבת ליושנה.
2. ארגון גג לכל ארגוני שמירת השבת בכלל התפוצות.
3. השפעה על מחוקקים בהקשרי חוקים המשפיעים על שמירת השבת.
4. לחזק את שמירת השבת אצל סוחרים עצמאיים ולאפשר להם פרנסה ראויה.
5. השפעה על ראשי התעשייה שאינם שומרים שבת להעסיק שומרי שבת בתנאים המתאימים.
6. ייסוד קואופרטיבים של בעלי מלאכה וסוחרים שומרי שבת.
7. השפעה על תנועת weekend שפעלה להגדרת חמישה ימי עבודה בשבוע, כך שאחד מהם יהיה שבת.

פעילות אקדמית ומחקרית

בבית המדרש לרבנים בברלין היה אחראי על לימודי המקרא. דרכו היתה שילוב מדע ואמונה בתורה מן השמיים. הוא ראה בתפקידו שליחות, וסרב להצעתו של פרופ' שמחה אסף לעלות לארץ לתפקיד בפתח תקווה.

הרצה בבית העם בתל אביב ובארגוניים תורניים-מדעיים שונים. היה פעיל בתחום המחקר הבלשני של התנ"ך ופרסם מאמרים מדעיים בכתבי העת ישורון, סיני, בעיתונות ובבמות נוספות^{[דרוש מקור]}.

בזמן הדיונים על הקמת החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ואופיו הנדרש, ולאחר שעלתה הצעה למינוי 2 מרצים, מסורתי וביקורתי, שלח פרופ' שמואל קליין מכתב לד"ר יהודה לייב מאגנס בו ציין שלא ניתן להפריד בין התחומים ו"חוקר יהודי לתנ"ך לא די אם יש לו ידיעות רחבות בתנ"ך ובשפות השמיות... אלא צריך הוא להיות תלמיד חכם במובן היהודי: בקי בהלכה ובאגדה וכמו כן בספרות הפרשנים היהודים של ימי הביניים", ואז הציע 2 מועמדים מתאימים בעיניו, אחד מהם הרב ד"ר שמואל גרינברג.

מספריו

• מילון עברי-גרמני וגרמני עברי (1920).
• רשימות אכסגטיות (בגרמנית), חוברת ד', בהוצאת י. קויפמן, פרנקפורט דמיין 1930.
• צרוף שמות - מחקרים בלשניים, ברלין תרפ"ז, באתר HebrewBooks
• מנחת שמואל - חידושים והערות בתלמוד ונושאי כליו, ברלין תרפ"ח, באתר HebrewBooks
• לפשוטו של מקרא - מחקרים פרשניים ובלשניים, תל אביב תש"ה, באתר HebrewBooks
• "יסודות הדת"
• "אורח חיים"
• תרגום לעברית של ספרו של רד"צ הופמן "המשנה הראשונה ופלוגתא דתנאי".
• "הקדמה להקדמה" לספר "פרי אשר" של הרב אשר גרוניס (1946), שבו הספיד את בנו של המחבר, ד"ר אשר ליב גרוניס שעמל על הוצאת הספר אך נפטר שנה לפני פרסומו.

ראו גם

• בית המדרש לרבנים בברלין
• הרב יחיאל ויינברג
• יהדות מוינשט

לקריאה נוספת

• אסף ידידיה, ביקורת מבוקרת : אלטרנטיבות אורתודוקסיות ל'מדע היהדות' 1956-1873, עמוד 142-144, מוסד ביאליק, 2013

הערות שוליים

קטגוריה:בית המדרש לרבנים בברלין