טיוטה:שבת כלה (שבועות)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
שבת כלה הוא כינוי לשבת שלפני חג השבועות. כינוי זה נפוץ באימפריה העות'מאנית ובצפון אפריקה בהקשר של הדרשות המיוחדות שהיו נישאות בשבת זו על ידי רב הקהילה, בנוסף לשבת זכור, שבת תשובה ושבת הגדול.[1] ארבעת שבתות אלו נקראו לעתים "השבתות הרשמיים".[2] המונח, בהקשר זה, מופיע כבר בראשית המאה ה-16 בספרו של יעקב בן חביב.[3] בין הדמויות המרכזיות שחיברו דרושים לשבת זו, ניתן למנות את חיים יוסף דוד אזולאי, רפאל יוסף חזן[4] חיים פלאג'י, יעקב בן נאים, רפאל שלמה לניאדו, ועוד.[1] במאה ה-19, רוב דרשות הכלה מקורן באזור טורקיה, ובין הדרשנים נמנים דוד אמאדו, רפאל אשכנזי, אברהם פלאג'י, שלמה חכים, רחמים אריה אברהם ארייאש ועוד.[1]
טעמים לשם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 Shabbat Kallah Sermons: A Preliminary Bibliographical Journey / דרשות לשבת כלה: מסע ביבליוגרפי ראשוני on JSTOR, באתר www.jstor.org
- ^ שם טוב גאגין, כתר שם טוב, כרך א-ב, קיידאן, תרצ"ד, עמ' תסא
- ^ עין יעקב, הקדמת הכותב
- ^ מערכי לב חלק א דרוש י״ב