Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

טיוטה:משה בן יעקב אדאהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־12.11.2024: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־12.11.2024: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב רבי משה בן יעקב אדאהן
לידה מרוקו,
פטירה ט' בחשוון ה'תצ"ז
מקנס, מרוקו
מדינה מרוקו מרוקו
מקום מגורים מקנס מרוקו
תחומי עיסוק תלמוד בבלי, הלכה, שירה, פיוט
חיבוריו פסקי הלכה בכתב יד, הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה, ועוד
תקופת פעילות המאה ה-18
השתייכות אחרונים
בני דורו החיד"א, רבי אליהו ישראל, מהרי"ט אלגאזי, רבי חיים מודעי מחבר השיר נגד עישון הסיגריות[1]
שם השושלת אדאהן
אב בית דין
רב

רבי משה בן יעקב אדהאן הפייטן (נפטר ב-15 באוקטובר 1736, מוצאי שבת ט' בחשוון ה'תצ"ז), ראב"ד במרוקו דיין ומקובל פייטן ומשורר.

ביוגרפיה עריכה

שימש כאב בית דין ומנהיג רוחני של יהודי מכנאס עד לאמצע המאה ה־18, בבית הדין ישבו הרבנים משה בירדוגו[2], אברהם חסין, חנניה בן זכרי, ויהודה בירדוגו.[3] כותב פסקים והלכות ועדיין הם בכתב יד. באותה עת הגיע למקנס רבי יעקב אבן צור המכונה יעב"ץ בעל מחבר הספר "משפט וצדקה ביעקב" שעזב את רבנותו בעיר אחרת ובא ושמש ברבנות במשך 11 שנה יחד עם רבי משה אדאהן ורבי משה בירדוגו הנזכר.

פיוטיו עריכה

התפרסם מאד בזכות פיוטו לחג הסוכות סוכה ולולב לעם סגולה. ידועים לנו ממנו כתריסר שירים, חלקם נדפסו בקובץ "קול יעקב", חלקם מפוזרים בכתבי יד. פיוטו המפורסם ביותר שנתקבל בכל הקהילות הספרדיות הוא "סוכה ולולב לעם סגולה", פיוט המפרט את טעמי מצוות החג על דרך הסוד. שירו "מבורך שבת" נתקבל בכל קהילות צפון אפריקה. שיר נוסף שלו לכבוד התורה ולכבוד חג השבועות הוא "לכבוד תורה ההדורה". כמו כן ידועה קינה משלו, "עדת אל נא בכינה".

הערות שוליים עריכה

  1. ^ או כפי שנקרא אז שתית הטוטון. השיר נדפס בספר עבודה תמה לרבי יהושע בנבנשתי ירושלים תרס"ג.
  2. ^ מחבר הספר ראש משבי"ר
  3. ^ ראו לדוגמה שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימנים: לד, מח, ועוד; דברי משה סימן עד