טיוטה:יחסי גברים–נשים
פעולות נוספות
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש פרקים שמנוסחים כמו מדריך, עודף תמונות, קביעות מוזרות.
| ||
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש פרקים שמנוסחים כמו מדריך, עודף תמונות, קביעות מוזרות. | |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| ||
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
יחסי גברים–נשים מתייחס לקשרים בין-אישיים מסוג יחסי גברים לנשים ומה שביניהם. יחסי גברים נשים היו השראה לפיתוח מודלים רבים בתחום תורת המשחקים,[1] המפורסם שבין החוקרים בעניין זה היה ג'ון פורבס נאש.
דייוויד פ. שמיט סיכם על ההבדלים הפסיכולוגיים והביולוגיים שבין גברים לנשים, והציג את הקושי בניהול שיחה בוגרת ומקובלת בנושא. מחקרים בתחומים שונים כמו ביולוגיה, פסיכולוגיה וגנטיקה מצביעים על הבדלים מובהקים בין המינים, שמקורם בהתפתחות אבולוציונית והשפעות גנטיות. שמיט מציין כי למרות שהעדויות להבדלים אלו מצטברות, יש נטייה להכחיש אותם, דבר שמוביל לשיח לא פורה ומזיק. הבדלים אלו נוגעים לפן הפיזיולוגי, כגון גובה וכוח, וגם לפן הפסיכולוגי, כמו אמפתיה, קנאה מינית, והתנהגויות חברתיות. הוא מסביר גם את ההבדל בין "מין" (הבדלים ביולוגיים) ו"מגדר" (הבדלים תרבותיים-חברתיים), תוך שימת דגש על השפעת הסביבה והחוויות על ההתפתחות הפסיכולוגית. בנוסף, הוא מציין כי קיימת השפעה של האנדוגנים (הורמונים גבריים) בהתפתחות עוברית של המוח, והשפעותיהם על התנהגויות של תינוקות וילדים. המאמר מציין כי הבדלים בין המינים בפסיכולוגיה לא בהכרח קבועים או בלתי ניתנים לשינוי, והם תלויים בהקשרים סביבתיים והתפתחותיים. המאמר הבחין כי נשים נוטות להיות חזקות יותר בהבנה וזיהוי רגשות ומיומנויות אמפתיה ואילו גברים היו טובים יותר בהבנה עצמית ושליטה עצמית ורגשית.[2]
מה שבא בהלימה עם התפיסות ההיסטוריות של גברים לאורך ההיסטוריה כרציונלים,[3] ואילו נשים כחומרניות, פתיניות ומניפולטוריות,[4][5] ובכלל זה נכללו תיאורי לילית,[6] בנות ים[7] ופיות שלרוב נטו להביא לסיום חייהם של הגברים אותן פיתו.[8] ואף סיפורה של פנדורה כחסרת רסן ושליטה עצמית.[9]
יחסי מגדר עריכה
עיקר חקר המגדר נעשה במסגרת לימודי מגדר, תוך התמקדות בחקר נשים או גברים, בהקשר של חברה, תרבות, פסיכולוגיה ופוליטיקה. תוך בחינת התפקידים, התנהגויות והציפיות שמקושרות לאנשים לפי המין שלהם. זהו מושג נפרד מהמין הביולוגי ומתאר את הדרך בה החברה מבנה ומבינה את תפקידי הגברים והנשים, בקונוטציה המגדרית גברים היו לסמל "אבא תרבות" ואילו נשים "אמא אדמה". דניז קנדיוטי הגתה את המונח העסקה הפטריארכאלית במטרה לתאר את ההבדלים והפערים שבין נשים וגברים בתרבויות וחברות שונות. לרוב נשים מהוות סמל ללאומיות, כמו בסמלי המהפכה הצרפתית.
מגדר ומיניות עריכה
מגדר ומיניות: המגדר קשור למיניות, משום שהוא קובע את הציפיות החברתיות והתפיסות לגבי איך על גברים ונשים לבטא את מיניותם. בעוד שהמיניות נוגעת למשיכה רומנטית או מינית, מגדר מגדיר את הגבולות החברתיים של ביטוי המיניות. לדוגמה, חוקים תרבותיים יכולים להכתיב מה נחשב "נכון" או "סביר" בהתנהלות מינית עבור כל מגדר. עם עליית תנועת השכלת נשים כפמיניזם וקידום בריאות מינית ורבייה ותפיסת מין בטוח, חלה מגמה של ירידה בשיעור ילודה במדינות אירופה והמערב,[10] כמו ביפן.[11] למרות שנמצא כי נשים משכילות יותר יכולות לממש פוריות בקלות רבה יותר.[12]
תפיסת הבתולים - בנשיות ובגבריות שונה, בין היתר לאור תפיסת תפקידי מגדר. בעוד בתולי האישה משובחים והחברה מעודדת את שימרתן, גברים מעודדים לאבד את בתוליהם בהקדם האפשרי כשחוסר ניסיון מיני לרוב מקבל יחסי גינוי.[13] במחקר משנת 2019 נבחנו היחסים החברתיים לגבי יחסי מין, מיניות ואובדן בתולים התוצאות העלו כי חדירה נרתיקית או אנאלית, מהווים גם מין וגם אובדן בתולים. שבעה פריטים שלא היוו אובדן בתולים אך נחשבו למין וכל מעשה שנעשה ללא הסכמה נחשב כאינטראקציה מינית תקפה אך אינו מהווה אובדן בתולים. במחקר שלישי נמצא כי גם אם נרכשת הסכמה מילולית, אם אחד מהמשתתפים היה שיכור בעת ביצוע הפעולה, תוקפה של הסכמה זו מוטלת בספק.[14] קיימות חברות בהן מצופה מהאישה לשמור על בתוליה עד החתונה,[15] כשאיבוד הבתולין מסמל איבוד סטטוס משפחתי, חברתי, כלכלי ופוטנציאל למציאת זיווג.[16]
מגדר וחברה עריכה
מגדר וכלכלה - ההיסטוריה הכלכלית של אי-השוויון הכלכלי החל בהמהפכה הנאוליתית בעיסוקן של נשים בחקלאות ובפרט בהכנת הקרקע לזריעה. כך שבמקומות בהם השתמשו במכשירים כבדים כמו מחרשות למטרות חקלאות היה יתרון לכח עבודה גברי ואילו במקומות בהם נעשה שימוש בכלי עבודה קלים יותר הייתה נטייה לשוויון. נורמות העדפות מגדריות אלו השתמרו בחברה בהעדפה מגדרית בשילוב בשוק העבודה שנמשכות עד לימינו. עם הזמן תחומי העבודה האסטרטגיים ותחרותיים הפכו להיות נשלטים על ידי גברים ואילו נשים הוגבלו למקצועות שנתפסו כ"נשיים" כמו חינוך, סיעוד ודומיהם כחלוקת עבודה קבועה. עם השנים, במיוחד במאה ה-20, נשים החלו להשתלב במקצועות מגוונים, והחברה התחילה לאתגר את החלוקה המסורתית הזו. עם זאת, פערי השכר בין נשים וגברים עדיין קיימים, והחברה ממשיכה להתעסק במאבק לשוויון הזדמנויות.[17] קיימת מגמה ברורה לאורך השנים של השתכרות גבוהה יותר של גברים לעומת נשים.[18] מגדר ועוני - שיעור העוני בקרב נשים גבוהה מבקרב גברים.[19]
מגדר ופוליטיקה - נשים נמצאות בתת ייצוג בפוליטיקה ויחסיות הנשים הנמצאות בפוליטיקה, כמו במוסדות בינלאומיים שולי ביותר לעומת גברים, כשלנשים קשה יותר להתקדם ואף לשרוד בתחום הפוליטי לאורך זמן, ולרוב מועסקות במשרות זוטרות.[20][21]
מגדר וספורט - ספורט גברים היסטורית ועכשווית יותר רווחי מספורט נשים בארצות הברית; גם בשכר הם וגם בצריכת הספורט הגברי.[22] בקנדה מתקיימת מגמת "פמיניזציה" תעשיית הספורט כשנשים נוטות לצרוך יותר ויותר ספורט נשים.[23] היסטורית היה נהוג לחשוב כי נשים נוטות להיות פחות תחרותיות אולם מחקרים מראים כי במסגרת ספורט כעבודה נשים וגברים זהים בנטייה לתחרותיות והמשך הקריירה גם בגיל מאוחר יותר,[24] גם אם הדבר כרוך בהסבה מקצועית לתפקידי שיפוט, הדרכה וכו.[25] בישראל ענף הספורט נשלט בהגמוניה גברית המעוניינת לשמר שליטה ותקציבים ולאור זאת קיימים חסמים לקידום הספורט הנשי.[26] כשלמעשה נמצא כי ספורט הנשים בישראל מגמת עלייה הן בהשתתפות נשים והן בצריכתו.[27]
מגדר ודרות רחוב - נמצא קשר ישיר בין דרות רחוב לאלימות במשפחה. כשנשים נופלות לדרות רחוב יותר מגברים אך מגובות בפתרונות עירוניים וממשלתיים רווחים יותר כמו מקלט לנשים מוכות. ואילו גברים שנופלים למצבים אלו עלולים למצוא את עצמם במצבים אלו לזמן רב יותר.[28] הסיבות הנפוצות ביותר לדרות רחוב של נשים הם: כינוס נכסים ואלימות במשפחה ואילו אצל גברים אלכוהוליזם, אבטלה והיסטוריה פלילית.[29] בתקופת מגפת הקורונה חלה עלייה במגמת חסרות הבית בעולם כולו.[30]
מגדר ופשיעה - לאורך ההיסטוריה נשים נטו לפגיעה עצמית כפשיעה ואילו גברים לפגיעה בזולת כתוצאה מחשיפה וחבירה לכנופיות עבריינות כשנשים פחות חשופות אליהם. כשחלקיות פשעי גברים מתוך כלל הפשעים שדווחו היו גבוהים מאלו של הנשים. בשנת 2006 עלה כי פערי היקפי פשעי הנשים מצטמצם ביחס לאלו של הגברים, לאור ירידה כללית בהיקף פשעי גברים. נמצא כי שליטה עצמית נמוכה בשילוב התנהגות אנטי-חברתית מובילה לעליה ברמת הפשיעה, בנוסף לגורמים לא תלויים מגדר כמו: עוני, שימוש בסמים, אי-שוויון חברתי בהכנסה וחיסרון כלכלי, אבטלה, יחסי הורים גרועים, משקי בית בראשות נשים ומוצא משפחתי אפריקאי-שחור. בהתייחס לנשים נמצא כי דרות רחוב, היסטוריית התעללות מינית ואלימות בין בני זוג היו סיבות לפשיעה.[31] עד כי במאה ה-21 התגבשה תפיסה של "גברים לבנים מצילים נשים חומות מגברים חומים", בין אם מאלימות במשפחה או עוני המלווה לקשרים מסוג זה.[32] בישראל בשנים האחרונות שולבו חוקרות לצד חוקרים, כשעד שנות ה-90 חקרו את שני המינים כמעט בלעדית רק חוקרים.
מגדר ותחבורה – עם המצאת המכונית רוב הנהגים על מכוניות עם היו גברים, כשעד היום מקצוע הנהיגה, חובלות והטייסות ובעיקר "הסעות פרטיות" ו"נהיגה בתחבורה הציבורית" נחשבים מקצועות גבריים.[33] עד המאה ה-21 היו מדינות בהם נאסר על נשים לנהוג בכלל, כמו בערב הסעודית (נשים להגה). כשאיסורים אלו לעיתים מאוימים לחול מחדש.[34] בישראל עד 1995 לא אופשר לנשים להתמיין לקורס הטייס בצה"ל (בג"ץ מילר נגד שר הביטחון). מחקרים מראים שתשתיות התחבורה הציבורית אף חסרות מדיניות והתאמה לפעולות נשיות, לאור אי התאמת חוויית משתמש לפעולות נשיות בתחבורה ציבורית, כמו התניידות עם תינוקות וקשישים ובכך שימור אי-השוויון כלפי נשים בתחבורה הציבורית.[35][36] נהיגה ומגדר- מחקרים מצאו התאמה בין ניהול משק בית לשימוש תדיר יותר ברכב משפחתי. בנוסף להשתלבות 2 בני הזוג בשוק העבודה.[37] בישראל אחוז הגברים המחזיקים ברישיון נהיגה 82% גבוהה משל הנשים 65%.[38] כשאחוז הגברים שמבצעים עבירות תנועה ותאונת דרכים גבוה מאחוז הנשים.[39] נכון לשנת 2024 יותר חרדים מבקשים להוציא רישיון נהיגה, כשעד 2022 אחוז החרדים שהחזיקו ברישיון נהיגה עמד על כ-50%.[40]
מגדר ומלחמה עריכה
בהיסטוריה, מלחמות נוהלו בעיקר על ידי גברים, ותפיסת הגבריות שקשורה למלחמה יצרה תמונה של גברים לוחמים וכובשים, בעוד נשים הוצגו כתומכות או קורבניות, כשלעיתים אף שולבו במשרות זנות לגברים בשטחי המלחמה, למניעה או תוספת למקרי אלימות מינית בזמן מלחמה.[41] [42]
בשנים האחרונות, ניכר שינוי בתפקיד הנשים במלחמות, עם השתלבותן בכוחות הצבאיים ובמגוון תפקידים קרביים, אם כי מחקרים עדין מראים על חוסר שוויון הזדמנויות מוחלט בתפקידים צבאיים בתחום הסייבר והקרב.[43][44]
אפליית נשים עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – שוביניזם, מיזוגיניה |
אפליית נשים בישראל ובעולם כולו נובעת ממבנים חברתיים, תרבותיים וכלכליים המפלים נשים לרעה. בישראל, אפליית נשים מתבטאת במגוון תחומים, כולל שוק העבודה, שבו נשים נחשבות לעיתים לעובדות פחות מקצועיות, נעדרות תכופות לאור חופשת לידה, מקבלות שכר נמוך יותר ובעלות גישה מוגבלת לשוויון הזדמנויות ולמשרות בכירות.[45] בנוסף, נשים בישראל חשופות לאלימות במשפחה, ולא תמיד זוכות להגנה הולמת מצד המדינה,[46] אפליה שמחמירה כלפי נשות קבוצות מיעוט.[47] בעולם, אפליה כלפי נשים קיימת בתחומים רבים, כולל חינוך, בריאות, פוליטיקה ותעסוקה. במדינות רבות נשים נאלצות להתמודד עם חסמים תרבותיים וכלכליים שמונעים מהן לממש את הפוטנציאל שלהן. ישנן מדינות שבהן נשים לא יכולות לקבל גישה להשכלה גבוהה או לעסוק במקצועות מסוימים (מלאלה יוספזאי), מה שמוביל לשיעורי עוני גבוהים יותר בקרב נשים. למרות שיפור מסוים בשנים האחרונות, אפליית נשים נותרה אתגר גלובלי שבגינה פועל ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים. במקומות עם רמה גבוהה של אפליית נשים שימוש צבאי בילדים ובנערים רווח יותר.[48]
הסיבות לאפלית נשים מושרשות היסטורית וחברתית עוד מימי הציידים-לקטים והפטריארכיה והשתמרו חברתית כשאלו ממשיכים להשפיע עד ימינו אנו.[49]
אפליית גברים עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – מיזאנדריה |
אפליית גברים בישראל ובעולם קיימת בתחומים שונים, אם כי היא לרוב נחשבת פחות בולטת מאפליית נשים. בישראל, גברים נפגעים לעיתים מהציפיות החברתיות והתרבותיות להיות המפרנס העיקרי והחזק במשפחה. אפליה זו מתבטאת בלחץ גבוה להצליח כלכלית ולשאת בעול הכלכלי של הבית, דבר שעשוי להוביל לעומסים נפשיים ולתחושת חוסר אונים. בנוסף, במערכת המשפט הישראלית, במיוחד בתחום הגירושים, יש נטייה להעדיף את האימהות במשמורת ילדים, דבר שמוביל לגברים רבים לחוות תחושת אפליה והרגשה שהם לא מקבלים הזדמנות שווה להורות על ילדיהם. בעולם, אפליית גברים מתבטאת גם בשוק העבודה בעיקר במשרות צווארון ורוד ההולמות תפקידים ביתיים נשיים באופן מסורתי, ומקשות על גברים לקחת חלק שווה בחינוך הילדים ובתפקידים הוריים. בעולם כולו, אפליית גברים לא תמיד זוכה להכרה, אך יש צורך להכיר גם במצוקותיהם על מנת לקדם חברה שוויונית באמת.
מקרים חמורים של אפליית גברים מתבטאים גם באלימות נגד גברים.
פמיניזם עריכה
הפמיניזם, כזרם אידיאולוגי, נולד מתוך רצון לשוויון זכויות האישה. לאורך ההיסטוריה, הפמיניזם התמקד בהשגת זכויות נשים, בפרט בתחום הצבעה, חינוך, עבודה וזכויות חברתיות. כיום, הפמיניזם גם עוסק בהיבטים מגדריים רחבים יותר, כגון חופש הביטוי, פריצת גבולות המגדר והכחשת התפיסות המסורתיות על תפקידי המגדר.
הסללה מגדרית – נשים לרוב כוונו למקצועות צווארון ורוד בהשתכרות נמוכה, גם כחלק מתפיסת השכלת נשים יסודית וגבוהה, שירות בצה"ל ושוק העבודה. מה שלרוב אייש אותן והכווין אותן להישאר בבית או להסתפק במה שינתן.[50] בקולנוע הוליוודי קלאסי נשים לרוב תוארו בקונטקס קפיטליסטי ופטריארכי מיני כעלמות במצוקה בעלות גוון עור לבן, בעוד הגבר השזוף אביר על סוס לבן המגיע להושיע.[51] לרוב השתכרות נשים בתעשיית הבידור מינורית ביחס לגברים.[52]
חלוקה תעסוקתית – עד היום וגם כיום לרוב מתקיים מצב של הפרדת עיסוקים מגדרית שתנועת הפמיניזם מנסה לטשטש את גבולתיה, במידה ואישה מעוניינת להיכנס לתחום מסוים תוך הענקת אפשרות לשוויון הזדמנויות מתוקף הדרישה לשוויון והזכות לשוויון בדרישה לשוויון מגדרי.[53]
שוויוניות- התנועה השוויונית ביקשה להחיל יחס שווה בין נשים לגברים. כשמחקרים מראים גברים, כשהם חווים שוויוניות בזוגיות ובפרנסת המשפחה, מתחברים יותר לבנות זוגם. הם מדווחים על רמת קרבה גבוהה יותר ופחות עוינות, ככל שהמעמד הכלכלי משותף. לעומת זאת, אצל נשים, דווקא במצבים שבהם יש להן יתרון כלכלי, למרות שהן נוטות להשתמש בדפוסים כוחניים פחות, הן חוות יותר עוינות מצד בן הזוג. כך ששוויוניות מביאה לתוצאה חיובית יותר אצל גברים, בעוד שנשים עשויות להיתקל בקשיים.[54]
יחסים זוגיים בראי היסטורי וגיאוגרפי עריכה
.jpg){kind=link}
בהתייחס ליחסים הזוגיים שבין גברים לנשים כבינאריות מגדרית היו התפתחויות שונות לאורך ההיסטוריה כשחלקן עודן תקפות היום.
בתקופת פרעוני מצרים- ארוסתו ואשתו של פרעה הייתה מוקפת סרירים שנועדו למנוע בגידה אפשרית. כשבמקרה של בגידה היו משלמים את המחיר כלל עובדי הארמון.[55] כפי שמתואר בסיפורו של יוסף ואשת פוטיפר. לעומת שבטים ועמים אחרים שנהגו לקיים מין מזדמן עם עוברי אורח.[56]
בהתייחס ליהדות בבתקופת המקרא- עודדו נישואים תוך שבטיים לצורך שימור גבולות התנחלות השבטים כפי שנקבעו על ידי יהושע בן נון.[57] נישואים התאפשרו רק אם הגבר יכל היה לדאוג לשאר כסות ועונה של ארוסתו. ניאוף נאסר מתוקף עשרת הדיברות, אונס נאסר בהלכה אך עדין היו כאלו שעברו על האיסור (אונס בתנ"ך). יחסים להט"בים נאסרו על פי הדת. בתולי אישה/נערה הגבירו את אפשרויות השידוך למעמד גבוהה, הולם וראוי יותר ומכאן אונס נערה בתולה בהלכה חייב נישואים לנערה הנאנסת, אם זו אישרה את הנישואים לאחר המעשה, ללא אפשרות האנס להתנער מהנישואים.[58] בנוסף הוחל איסור קדשה שאסר על בנות ישראל לעסוק בזנות ובנוסף לפי הרמב"ם שאסר לקיים יחסים שאינם במסגרת קידושין ונישואים עם בנות ישראל. לפי מסורת ישראל עיסוק בשידוכים מהווה סוג של גמילות חסדים ואדם המכיר אנשים רבים רווקים מעודד להשתדל לשדכם.
מקרי בגידה של הנשים היו מועלים לבדיקה באמצעות שריפת קלף עם שם השם המפורש. ורק במקרה ובגידת האישה הייתה על רקע נאמנות הגבר, האישה הייתה נענשת. במקרה מוות של הבעל בטרם העמדת צאצאים, משפחת הבעל הייתה מחויבת לייבום על מנת לשמר את שם וזרע המנוח דרך אשתו וקרוב של המנוח. במקרה והקרובים כולם נמנעו מהתהליך העניין חייב חליצה.
נאסר על כהן לשאת גרושה או אלמנה.
ימי הביניים- היה נפוץ לנהוג בג'נטלמניות כלפי נשים; ובכלל זה פתיחת דלתות מרכבה וכרכרה, עמידה לצד הכביש בעת הליכה משותפת, הענקת מתנות בתקופת החיזור וההיכרות ועוד.[59] נישואים קתולים גם היו מוכרים, ולפיהם לאחר הנישואים אין אפשרות לגירושים אלא רק בהתאלמנות. בעת זו נישואים בין-דוריים היו מאוד נפוצים.[60] יחסים להט"בים נאסרו על פי הדת.
- ביהדות אשכנז תוקן חרם דרבנו גרשום על פוליגמיה ביהדות.[61] כמו כלל כל כבודה בת מלך פנימה לאור ריבוי מקרי האונס של יהודיות שיצאו מפתח ביתן על ידי יהודים ולא יהודים, בין אם בשעות היום או הלילה.[62]
בתקופת האימפריה המוסלמית- רצח על חילול כבוד המשפחה, כמו במקרי נישואים בין-גזעיים היו נפוצים בתקופת בית אומיה כחלק מכלל נישואי ערביות לערבים בלבד וריבוד גזעי. הותרו נישואים זמניים(אנ'), המכונים גם כנישואי תשוקה כמו פוליגמיה ואף שימוש בשפחות מין (ראו גם: שימוש בנשים יזידיות כשפחות מין על ידי דאעש). גירושים הותרו להיעשות באמירה לאישה 3 פעמים "מגורשת". לאחר גירושים הותר לאישה לחזור לבעלה המקורי, אם שניהם היו מעוניינים בכך, רק לאחר נישואים שניים וגירושים לגבר אחר. ברשות הפלסטינית, איראן כמו מדינות אפריקה וחלק מארצות ערב מקיימים בדיקות בתולים ומילת נשים כתנאי לשידוך ונישואים.[63][64][65] בתולי האישה/נערה, כמו קיום מנהג מילת נשים, מעלים את אפשרות הכלה לשידוך הולם וראוי יותר. (ראו גם: להט"ב ואסלאם)
בהודו בכלל ובהודו הבריטית בפרט- החברה הייתה מוכרת כחברה מסורתית ומרובדת לפי קאסטות שבאות לידי ביטוי גם בגוון עור עם נטייה ללבן יותר ככל שעולים בסולם המעמדות. בה נשים ממעמד הביניים ומעלה נשארות בבית כעקרת בית וכתמיכה לגבר העובד ומנהלות את משק הבית והילדים. לרוב יתקיימו מגורים משותפים עם משפחת הבעל, כשתחילה אשתו החדשה של הבעל אחראית רק על ניקיון הבית. מפתח הבית ואפשרויות ניהול הבית כמו מטלות הכנת המזון למשפחה נמסרות על ידי אימו של הבעל רק לאחר שזו מצאה את האישה כמוכנה לכך. במשפחות המעמד החברתי הנמוך הנשים יוצאות לעבודה כמו הגברים, ואף מעודדות לכך על ידם במטרה לכלכל את המשפחה ואפשרות העמדת הצאצאים.[66][67] בלידות תאומים בהודו זכר ונקבה מסמלים גלגול נשמות של זוג אוהבים כ"נפש תאומה" שביקשו להישאר יחד גם בחייהם אלו, חלק מהמשפחות מחתנות תאומים אלו באלו כנישואי קרובים.[דרוש מקור]
המהפכה התעשייתית- פירקה את המבנה החברתי המסורתי של משפחה בפטריארכית, לאור הצורך הכלכלי לצאת ולהשתלב בשוק העבודה למטרות פרנסת המשפחה, כשמשכורת אחת כבר לא יכלה לכלכל את המשפחה כולה. במצב זה נשים יצאו לעבוד והילדים נשארו בבית לשמירה על ידי הסבא והסבתא, במעון יום או יצאו גם הם לעבוד כהעסקת ילדים.
תקופת ילדי הפרחים בארצות הברית- הייתה תפיסה אידאולוגית של רבים מבני דור הבייבי בום שהאמינה במין וילודה חופשית ללא שימוש באמצעי הגנה, תוך קידום ערכי השלום, שוויון והאהבה. לאחר הופעת האיידס חלה נסיגה בתנועה.[68]
תפיסות עכשוויות עריכה
בעוד בעבר היה נהוג במערכת משפחתית פטריארכית בו אב המשפחה היה האחראי בלעדית לקבלת החלטות, מימון וכלכלת המשפחה. היום קצת טושטשו הגבולות וגם נשים נכנסו לשוק העבודה כשלעיתים הכנסות האישה עולות על זה של הגבר. נישואים בין בני אותו גיל ובגיל צעיר יותר הפכו לנפוצים יותר ומחקרים מראים כי ככל שקיימים פערים בהכנסות של הגבר והאישה במשפחה, לטובת הגבר; קיים פוטנציאל גבוהה יותר לאלימות במשפחה מצד הגבר. ואילו כשקיימים פערים בהכנסות לטובת האישה, הדבר מוריד את תחושת ההערכה העצמית של הגבר ומעלה את האפשרות לבגידה על ידו. כפי שהספר הקומי נשות סטנפורד(אנ') ממחיש.[69][70]
התגברות על בגידה - בגידה היא אחת הבעיות הנפוצות והקשות ביותר בטיפול זוגי ודורשת התייחסות לגורמים אישיים והבין-דוריים הקשורים לבגידה. הטיפול כולל חמישה שלבים הקשורים זה בזה: (א) ניהול משברים והערכה, (ב) שיקולים מערכתיים, (ג) הקלת תהליך קבלת הסליחה, (ד) טיפול ומניעת גורמים התורמים לבגידה, ו-(ה) קידום אינטימיות באמצעות תקשורת בין-אישית. חשיבות מיוחדת היא לפיתוח גורמים מאחדים המקלים על ריפוי, מאחדים זוגות ומפחיתים את פגיעותם לבגידות עתידיות.[71] סיבות לשמירת מערכות יחסים לאחר בגידה כוללות מוטיבציה להישאר ביחד, סדר באיפשור הסליחה, יצירת משמעות ותמיכה חברתית. עם זאת, תהליך הפיוס מפותל וכולל מחילה על המעשה, פנייה לייעוץ, ניהול זיכרונות, ושינוי דינמיקה זוגית. בבנייה מחדש של מערכת היחסים, לרוב יש להביא לשינוי בדינמיקת הכוח ביחסים.[72][73]
הורות משותפת הופכת ליותר ויותר רווחת. בנוסף למושגים כמו פוליאמוריה ונישואים פתוחים.[74][75]
למרות שהביטוי תרבות אונס היה תקף יותר בשנות ה-90 של המאה ה-20, כיום הוא מהווה גם ביטוי לריבוי מקרי האונס בפגישה והטרדה במקום העבודה. ביטויי מקרי קיצון לשוביניזם גברי כמקרי רצח ואונס של נשים, כצורך גברי בביזוי והקטנה של נשים כהאדרה עצמית, היו מקרי הרוצח הסדרתי מלונג איילנד ופיטר סאטקליף.[76]
בדרום הגלובלי ובעיקר באמריקה הלטינית לאור תופעת העוני ההולכת ורווחת על רקע שיעור ילודה גובר, גוברת גם תופעת האלימות נגד נשים וירידה במסוגלות משפחתית לכלכל את ילדיהם. כשהאלימות נגד נשים משמשת ככלי להרגעה עצמית גברית של תחושת דיכוי בתחום הכלכלי במדינות אלו, לאור מיעוט שוויון הזדמנויות והאפשרויות לניידות חברתית.[77][78] כמו גם סוג של המתת חסד לנשים[79] לאור שיעורי הילודה והאונס הגבוהים בני נוער במדינות אלו,[80] וגם כסוג של חיסול מתחרים על משרות פוטנציאליות מצומצמות בשוק העבודה.[81][82]
מסגרות שונות לקיום יחסים עריכה
סוגי זוגיות עריכה
קיימים סוגים שונים של זוגיות, מונוגמיות לא מבניות: כזוגיות או הורות משותפת, לא מונוגמיות מבניות: כפוליאמוריה, מערכת יחסים פתוחה, לא מונוגמיות ולא מבניות ובהם כיחסי מין מחוץ לנישואים ויזיזות ויחסים מונוגמים מבניים ובתוך כך נישואים.
למרות שהדבר נחשב לקשה, ישנם גם כאלו המקיימים קשר בשלט רחוק יתרונות לקשר זה הם היכולת להתפתח ומרחב אישי. החסרונות: ריחוק, קונפליקטים, בדידות[83]
נישואים עריכה
נישואים מתחילים בחיזור ואירוסים- כשמוצאים אדם בו מעוניינים לקשר רציני, נהוג להציע לו לצאת למספר דייטים תוך ניהול קשרי זוגיות, גם אם כבר מכירים אחד את השני, טרם ההחלטה להתחתן והצעת הנישואין. יש הטוענים כי הענקת מתנות בשלב זה וטרם הנישואים מביא מזל רע לקשר ועלול להביא לסיומו בטרם עת. יש הטוענים כי כדאי להימנע מתשלום בעת פגישות ההיכרות בכלל, אחרים שיש לתת לבן הזוג הגברי לשלם על הפגישות וקיימים כאלו גם הטוענים כי יש להתחלק חצי חצי או בתורות. כמו כן, יש כאלו הרואים בהארכת תקופת הדייטים לתקופה לא ריאלית, ללא בקשת הצעת נישואים, כסימנים לאי רצינות, אי כבוד לצד השני ועניין בלעדי במין מזדמן או כניסיון חיזור למטרות אתגר וכיבוש בלבד וכעילה לסיום קשר. נהוג בקהילות מסוימות להגיע, לשוחח ולבקש את יד הנערה/אישה במפגש עם ההורים טרם הצעת הנישואין. אז גם ניתן לשוחח על המוהר, נדוניה ואם רלוונטי קיום או אי-קיום מסיבת אירוסים, וחתימה על הסכם טרום-נישואים. בנישואי פרק ב' הדבר תלוי בגיל הכלה המיועדת. יש הרואים בסירוב הצד השני בחתימה על הסכם טרום-נישואים כשאיפה לנישואים רק למטרות הכסף שבעניין ולא מתוך רצון אמיתי וכנה להקים משפחה עם הצד השני. באותו מעמד ניתן לדון בעניין מצבי נישואים אליהם ניתן להיקלע כסרבנות גט ועגינות.[84][85][86][87][88]
נישואים לאנשי מסגרת- נישואים ומערכת זוגית עם בן או בת זוג המועסקים בכוחות הביטחון או בעסקים נבדלת מיתר מערכות היחסים. שכן אלו מאופיינים בעבודה סביב השעון והיעדרויות תכופות, ולעיתים הגעה למצב אי-ודאות במתי ישובו הביתה. בקשרים מול עובדי כוחות הביטחון קיימים גם חששות מוגברים בהתייחס לגורל הזוג בזמן העבודה, כמו חשש לשלום הילדים באופן כללי במידה ואלו עוסקים במקצועות עם סיכון גבוהה.[89][90][91] ביחסים אלו לרוב קיים חשש מוגבר לבגידה בזוגיות מ-2 הצדדים.[92][93][94]
_logo.svg){kind=link}
סיבות להיכנס לקשר עריכה
ישנן סיבות רבות מגוונות להיכנס לקשר כש"נחיצות ונחישות של לכל הפחות אחד מהצדדיים בצורך להיכנס לקשר ולשמר אותו" היא המכרעת ביצירת זוגיות.
באתגר- הרבה גברים רואים צורך באתגר מתמשך בכיבוש האישה,[95] כשהתמסרות נשית (רגשית או פיזית) בשלבים הראשונים של הקשר ואף לאחר תקופה ארוכה של זוגיות אך טרם הנישואים ויום החתונה עצמם כמיתמת את האתגר שבקשר ויכולה להביא לסיום הקשר.
כזקוקים לי- יש כאלו המחפשים את הצורך של הצד השני בעזרה וסיוע כסיבה לקיום האישי - כאביר על סוס לבן הבא לחלץ עלמה במצוקה - בין אם מהיסטוריה משפחתית לא נעימה, מצב כלכלי או תעסוקתי לא מטיב או קשר רעיל קודם. נשים חזקות המתנהלות עצמאית, גם אם נמצאו נעימות באישיותן, בתקשורת בין-אישית ונאות במיוחד, לרוב נתפסות כלא מושכות לקשר זוגי ובעבר אף נתפסו כמכשפות שיש להפיל ולרדוף ואף להגן על העלמה במצוקה מפניהן.[96][97][98]
כמוקד תמיכה או אהבה אפלטונית- יש כאלו המחפשים קשר זוגיות בגיל צעיר יותר על מנת להעביר את הזמן, ללא צורך בביסוס הקשר לנישואים או העמדת צאצאים, וזאת עד למציאת זוגיות הולמת יותר לתפיסתם או עד להתייצבות תעסוקתית ועצמאות כלכלית שתאפשר התמסדות ונישואים, בין אם עם אותו בן הזוג או אחר. הדבר יכול להיות נכון גם ביחסי פרק ב' בו מעוניינים בלעדית בקשר זוגי אך לא בנישואים או צאצאים נוספים.[99]
כיחסי תלות - כניסה לקשר רק מתוך צורך או מצוקה: תעסוקתי, כספית, רפואית, נפשית, רוחנית או טיפולית. כדוגמת: נישואי נוחות לצורך קבלת אשרת עבודה או מימון חובות או צרכים רפואיים של קרובי משפחה. או היקלעות למצב של ניצול יחסי מרות כסחיטה במקום עבודה לצורך קידום מקצועי או קבלה לעבודה. העניין נפוץ גם במקצועות העצמאיים בעיקר בתעשיית הבידור והספורט שלרוב מקיימים קשרים זוגיים קצרי טווח לצורך הרחבת קהל המעריצים בהתמזגות והופעות ציבוריות עם אמנים צעירים בתחילת דרכם. או עם אנונימיים למטרות ריגוש, אוכלוסיות מוחלשות ובהם בעיקר חסרי עורף משפחתי וכלכלי, אנשי הצווארון הוורוד ואנשי ומשפחות מעמד הפועלים בעלי סיכון גבוהה יותר להיקלע למצבי תלות וניצול שכאלו מחוסר ברירה ואפשרויות אחרות. ובעיקר במדינות בהם האפשרויות לניידות חברתית מוגבלות עד לא קיימות.[100][101][102]
לתמיכה - יש כאלו הנכנסים למערכות יחסים זוגיות במטרה לקבל מהקשר אוזן קשבת או תומכת, אדם לפנות אליו בעת צרה או רק מישהו שתמיד יהיה שם בשבילם ויבין אותם כשיצטרכו.[102][103]
להעמדת צאצאים - יש כאלו שנכנסים לקשר בין אם בגיל צעיר או מבוגר במטרה להביא צאצאים, כשיש כאלו אף הרואים בכך את משמעות החיים כהמשכיות עצמם בעולם הזה. בין אם בצאצאים משלהם באופן כללי, או צאצאים עם אותו בן זוג נבחר באופן ספציפי.[104][105]
כמחוזר/ת או נחשק/ת - יש כאלו הרואים בחיזור של הצד השני והרדיפה אחריהם כאלמנט נדרש לקשר. כשתהליך החיזור, התעקשות וניסיון ההצלחה בהסכמה לקשר מהצד השני מהם, מהווה עבורם הוכחה לאמינות וכנות הצד השני ורצונו בקשר אמיתי וכנה עמם, ועילה להסרת מגננות בכניסה לקשר. כסוג של המשך שיטת הציידים והקלטיות.[99]
.png){kind=link}
סיבות להסכים להיכנס לקשר עריכה
אלמנט הכריזמה והפוטנציאל האישי- לכריזמה ולתפיסת פוטנציאל ההתפתחות האישי יש רושם קריטי על משיכת בני זוג פוטנציאלים, לכל הפחות לשלב הראשוני בקשר.[106] וזה מעצים את אלמנט תחושת האהבה כלפי נושא הכריזמה.[107][108] כריזמה בעיקרו הוא יכולת התבלטות בסביבת אחרים, אך תוך שימרה על נראות נגישה ובגובה העיניים של האחרים.[109][110]
אלמנט המראה והגנטיקה- קיימים אינדיבידואלים רבים שרואים במראה החיצוני של הצד השני בקשר כקריטריון להתחלה ו/או ביסוס קשר. הקריטריונים בהתייחס למראה החיצוני יכולים לנוע החל מגובה, משקל, צבע שיער, עיניים או עור, תווי פנים, מצב שיניים, הרכבת משקפיים, היגיינה אישית, סטייל אישי בהלבשה והליכה, ועד הסרת שיער. כשקריטריונים אלו יכולים להוות סיבה מספקת להתעלם קליל מתכונות אישיות, סטטוס חברתי ואף מעמד כלכלי. קריטריונים אלו לא חייבים לנבוע מתוך העדפה או משיכה מינית אלא יכולים להיות קריטריונים שכלתניים.[111][112][113]
האלמנט הכלכלי - היסטורית לבעלי ההון היה יתרון במשיכת מערכות יחסים זוגיות ואף קשרים כלכלים ותעסוקתיים להשקעות. כשככל שההון העצמי היה רב יותר השפעת המראה החיצוני למציאת זוגיות היה יורד. כך למשל בימי הביניים האליטות הכלכליות תוארו רבות כשמנים. כיום כמו בעבר קיימים אינדיבידואלים המחפשים זוגיות מבוססת כלכלית, אם לא בהדדיות בשני הצדדים, לפחות בצד אחד. זאת במטרה להטיב עם מצבם הכלכלי כמו כאסטרטגיה למימוש עצמי של מטרות ופוטנציאל עסקי ורעיוניות המצריכות השקעה כספית.[100] הדבר בא לידי ביטוי בנישואים בין-דוריים ושוגר דדי.
-
לוגו הסדרה המדריך לרוצח, 2014
-
לוגו הסדרה אחת שיודעת, 2007.
-
מרילין מונרו בפלייר הסרט חמים וטעים, 1959.
.png){kind=link}
משיכה מינית- כחלק מחקר הנוירואנדוקרינולוגיה מספר מחקרים מצביעים על כך שבני אדם אכן משתמשים בתקשורת חוש הריח תוך קליטת פרומונים כשלאלו תפקיד חשוב בביולוגיה ההתנהגותית ובשיטות הרבייה של בני אדם.[114] משיכה מינית ונאמנות לקשר אצל גברים מתחזקת ככל שהיה קשה יותר להגיע לקשר עם בת הזוג.[115] בזוגיות ארוכה, גם אם הייתה משיכה מינית בהתחלה גברים נוטים לאבד עניין ביחסי מין עם אותה בת זוג כשהסיבות לכך יכולות להיות: עליה בגיל, דיכאון, בעיות בתפקוד המיני, חיי מין שגרתיים, חוסר בטחון ופחד לאבד את החופש במערכת יחסים מחייבת או איבוד עניין בבני הזוג.[116] דבר שעלול להוביל אף לבגידה.[117]
אינטליגנציה, טוב לב, חמלה ואכפתיות – ככל שבן הזוג מביע פחות כעס ושליטה עצמית תפיסתו על ידי הצד השני בזוגיות כבעל אינטליגנציה גבוהה יותר והדבר בא לידי ביטוי בשביעות רצון גבוהה יותר מהקשר הזוגי. כששליטה עצמית נמוכה יותר קשורה לאינטלגנציה נמוכה ופחות שביעות רצון מהקשר.[118]
מרכיבי הזוגיות עריכה
נמצאו סיבות שונות לשמר או לסיים מסגרות זוגיות כמו: אלטרנטיבות אחרות, אהבה או שביעות רצון מהקשר.[119] מבחינת תיאורטית אבולוציונית נמצא כי פחד מבדידות מהווה גורם פחות משמעותי בשימור יחסים זוגיים אלא יותר: מטרות משותפות, קיום יחסי מין טובים ותקשרות רגשית חזקה בנוסף לתמיכה. נמצא שלמין, גיל, מצב משפחתי, נוכחות ילדים ושנים בקשר גם מהווים אלמנטים שימור קשר.[120]
לא כל הזוגות רואים צורך ביחסים זוגיים הכוללים אהבה הדדית, תשוקה, נאמנות או אפילו נישואים. יש מערכות זוגיות בהן מספיק שצד אחד אוהב ומערכות אחרות שמספיק בהן כבוד הדדי; כשהבסיס ליחסים הם הילדים המשותפים כהורות משותפת. אחרים מקיימים קשרי חברות או אהבה אפלטונית. מובחנות וכבוד הדדי בזוגיות כלפי האחר, דעותיו, צרכיו ורצונותיו מהווים מרכיב ליבה לזוגיות יציבה וארוכת טווח. כמו מסגור אפשרויות לזמן משותף זוגי, משפחתי, נפרד לעצמי ואינטרוספקציה אינדיבידואלית: מקום להערכה עצמית ומימוש עצמי ופיתוח מודעות עצמית ומסוגלות עצמית.[121][122][123][124]
זוגיות לרוב מושתתת על אמון, הבנה וקבלת האחר כפי שהוא; כשלכל מרכיב בזוג יש מקום לבוא לידי ביטוי ולממש את עצמו. כשהשאיפה האידיאלית היא להעצים אחד את השני ולסייע אחד לשני בדרכו.[125][126][127] ישנם מחקרים המראים כי יחסי חברות טרם תחילת קשר הזוגיות מטיבים עם איכות הזוגיות ועמידותה.[128] אותו הדבר לגבי שמירה והתחלה של קשרי ידידות עם בני אותו המין מחוץ לקשר הזוגי כתמיכה רגשית,[129] כשנמצא כי סטטוס ותחומי עניין משותפים מטיבים עם איכות הקשרים.[130]
באסלאם- הקוראן מתאר את האישה כישות שגבר חייב להתייחס אליה בכבוד ובחיבה. כשסיבת הנישואים באסלאם אמורה להיות בניית קשר של שלווה, אהבה וחמלה בין בני הזוג. מספר פתוות הוסיפו כי לנהוג כלפי נשים בכבוד הדדי, תמיכה כלכלית והימנעות מאלימות. אלא אם האישה מוגדרת כמורדת ולא מקיימת את דבריו של בעלה, כשבמצב זה אלימות נגד נשים מותרת על פי חוקי הדת.
ביהדות- על הגבר לראות באשתו כחלק ממנו ולדאוג לה כפי שהיה רוצה לדאוג לעצמו, כ"עזר כנגדו". ברכת הפרנסה מסתמכת על יחסו של הגבר לאשתו ועל הגבר לתת לאשתו במתנה תכשיט כל חג. מנגד האישה מחויבת לשמור על טהרת המשפחה ולדאוג לבישולים וניקיון הבית ושלום הילדים, אלא אם גם היא עובדת ואז המטלות שוות בין בני הזוג. לפי חז"ל, מסכת סוטה (דף ב עמוד א) 40 יום טרם לידת תינוק יוצאת בת קול ומייעדת לאדם את זיווגו הראשון: "בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני". לפי רש"י בזיווג שני האישה מזווגת לאיש לפי מעשיו, כש: "צנועה לצדיק, ופרוצה לרשע". בהקשרים אלו מתקיימים גם גלגול נשמות.
יחסי הורות עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – דמות אב, דמות אם, תסביך אלקטרה, תסביך אדיפוס |
אנשים עם חסך בדמות אב או אם, כמו בהטבה בגידול ילדיהם כהורים.[131] אותו הדבר לגבי אלו שהיו בעלי היסטוריה סיכונית בעבר (נוער בסיכון, צעירים וצעירות בסיכון), כבתחום בריאות הנפש, פגיעות מיניות, אלימות, הזנחה או פלילים[132][133][134][135] - מה שיכול להשפיע בעת גירושים על החלטת משמורת הילדים.[136][137][138]
מחקרים מראים כי ילדים נוטים ללמוד ולנסות להימנע מטעויותיהם של הוריהם כלפיהם כשהיו קטנים, ובכלל זה ניסיון להימנע מנישואים לאנשים לא מתאימים והגעה למצב של גירושים - כשהדבר בא לידי ביטוי בחששות מוגברים, חרדת נטישה ופחד מאינטימיות ומחויבות. דבר שיכול להלהיט את שני צידי מערכת היחסים, גם אם אחד הגיע מרקע של מערכת יחסים הורית בריאה, ולהביא לקונפליקטים לרבות אלימות מילולית ואלימות פיזית.[139][140]
נישואים לרוב גוררים הבאת צאצאים כחלק מהזכות לחיי משפחה. טרם הבאתם לעולם יש לדאוג למצע מספיק טוב (כמסוגלות הורית והיכרות עם שלבי וצרכי התפתחות הילד) כמו תיאום ציפיות וחזון הורי בהתייחס לאופן המצופה לגידול הילדים ואילו ערכים ותכונות רוצים לחזק ולהנחיל אצלם; לטובתם העצמית ולמסוגלותם כאנשים עצמאיים לעתיד.[141][142]
קיימת מצוות כיבוד אב ואם ומורא אב ואם, ואף עונש בן סורר ומורה במעבר על כיבוד הורים.
ילדים ביולוגים לעומת אימוץ - לרוב אלו הפונים לאימוץ ילדים יהיו כאלו המתקשים בהבאת ילדים ביולוגים ונמצאו במצבי אי-פוריות זוגיים. נמצא כי לעיתים חרדת הרצון להיכנס להריון מעקב את אפשרות ההתעברות, כשההירגעות הנפשית לאחר אימוץ יכולה להביא להתעברות ספונטנית.[143] מדונה, ניקול קידמן ואנג'לינה ג'ולי היו בין מובילות קידום הצורך שבאימוץ וקידום ילדים יתומים מהדרום הגלובלי ובכלל, ככל שניתן לקיים זאת מבחינה כלכלית.
קשרי חמות חתן ויחסי כלה וחמות עריכה
קשרי הורי הכלה - חתן, לרוב מתוארים בחתירה להשגת הטוב ביותר עבור הבת טרם הנישואים, גם אם תוך חבלה בניסיונות זוגיות. לאחר הנישואים רוב ביקורי הזוג אצל הורי הכלה מתוארים הזוג במתרווחים בנוחות בבית משפחת הכלה.[144][145][146]
יחסי כלה וחמות - לרוב מתוארים בסכסוכים מתמשכים וחוסר שביעות רצון של אם החתן בכלה בה בחר בנה.[147]
פירוקי קשרים עריכה
כמו שחשוב לדעת עם מי להתחתן חשוב לדעת גם ממי להתגרש, לטובת הילדים.[148] לאור חשיבות נוכחות הורית להתפתחות תקינה ובהתבגרות.[149][150][151] על מנת לא לפגוע במצבם הנפשי ולטובת הילדים מומלץ שלא לשוחח בפניהם על פרטי הגירושים, כמו מומלץ לא להלהיט נגד הצד השני לא בתהליך הגירושים ולא בכלל.[152][153]
אחוות גברים ואחוות נשים עריכה
אחווה יכולה להתייחס לקליקה חברתית, יחסי ידידות או אחווה באקדמיה כתהליך חיזוק ושימור חיברות. אחוות גברים לרוב מאופיינות במשחק שיתופי ומשחק לא שיתופי דינאמי ואילו אחוות נשים לרוב מאופיינות במשחק לא שיתופי.[155]
אחוות גברים עריכה
אחוות גברים לרוב מתוארת כחזקה ומחזיקה מעמד לטווח הארוך, גם ללא שימור הקשרים. עם נטייה גברית לעמוד לצד חבר בכל עת שיצטרך לכך. בתרבות הברו גברים נוטים לתאר עצמם כבדיחה או ברצינות במונחים של זכר אלפא ובטא כשזה בא לעיתים לידי ביטוי במשפט: "Bros before Hoes", דאגה גברית לגברים לפני נשים אחרות, לעיתים תוך ביטול אפשרות של ברו לצאת עם אקסית של חבר אחר.[156][157][158]
-
סדרת סרטי אסקימו לימון, 1978.
אחוות נשים עריכה
היסטורית ומעשית נראה שאחוות נשים ממוסדות לרוב נוטות שלא להחזיק מעמד, לאור נטייה נשית לתחרותיות יתר כלפי נשים אחרות, יותר מאשר כלפי גברים אחרים. בתרבות הפופולרית נשים חזקות מתוארות כנוטות להקיף עצמן בנשים פחות נאות וחזקות מהן, על מנת להדגיש את עצמן ביחס אליהן. ואלו גם לרוב מסתובבות בחברת חבר הכי טוב גיי, לסיוע במציאת שידוך הולם. מכאן סביבות תומכות של נשים נוטות לרוב להתפרק לאחר זמן מה, או לאחר קונפליקט וסכסוך פנימי כמו ריב על בחור.[159][160] כפי שהמחיש הספר משהו שאול(אנ') של אמילי גייפין(אנ'). גירל פאוור מהווה סיסמה להעצמת נשים.[161][162]
קשרי גברים נשים בעבודה עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – קונפליקט עבודה-משפחה |
על רקע אפליה מתמשכת בשוק העבודה ובזכות ההצבעה לנשים, עלתה תנועת הסופרג'יזם שביקשה להרחיב את זכויות הנשים. בעת החדשה העסקת נשים הייתה בעיקר כמודל יופי בתפקידי מזכירות למטרת הנעת גברים בעבודה, כ-"SEX SELLS".[163] מאוחר יותר התקדמה התנועה להחלת שוויון מגדרי כמו שוויון הזדמנויות בשוק העבודה מתוקף החוק. בשנת 2008 תוקן בישראל חוק לעידוד של שילוב וקידום נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים.
מחקרים מהעשור האחרון, מראים כי למרות שאחוז הנשים בתפקידים ניהוליים ובתפקידים עם משכורות גבוהות יותר נמוך בהרבה מאלו של הגברים[164][165][166] ונשים נמצאו כמנהיגות על פוטנציאל גבוהה יותר,[167] נשים שמגיעות לפסגה נוטות להיתפס כאכזריות יותר ועם נטייה לעבריינות תעסוקתית גבוהה לכל הפחות כגברים, כלפי נשים אחרות (כסוג של דיכוי מופנם).[168][169][170][171]
נורה וינסנט(אנ') התחזתה למשך שנה לצורך כתיבת ספרה "Self-Made Man" לגבר שכיר ממעמד הביניים ונחשפה לאכזריות ורמיסת הנשים את הגברים ממעמד זה בעולם הדייטים וגם בעולם התעסוקה.[172]
מבחינה היסטורית נשים נטו להישאר בבית לגידול הילדים, אך מוסדית החל מהמהפכה התעשייתית נפתחו מעונות היום לתינוקות במטרה לאפשר לנשים לצאת לשוק העבודה. עם זאת כיום לאור ריבוי מקרי ההתעללות בילדים במעונות היום מתקיימת מגמה הפוכה של חזרה לבית לגידול הילדים. כאשר, אחוז הנשים שלאחר נישואים הופכות לעקרת בית ועוסקות במשק בית וגידול ילדים גדול מאצל גברים, אך גם בקרב גברים קיימת התופעה.[173] חורים תעסוקתיים אלו לרוב פוגעים באפשרויות ההעסקה והקידום של נשים שבוחרות באופציה זו לאחר חזרתן לשוק העבודה, כשילוב של אפליה סמויה בשוק העבודה של נשים ומוסכמות חברתיות.[174]
מבחינת שילוב נשות קבוצות מיעוט ופליטות בשוק העבודה בישראל ובכלל, נמצא כי אלו נמצאות במצב של אפליה חמורה מכל בחינה: שוויון הזדמנויות, קבלה, יציבות תעסוקתית, קידום וניידות. מה שמקשה על אפשרות שידוכן ואפשרותן לכלכל את ילדיהן.[175] כשמצבי צמיחה כלכלית שיוצרים מצבי תודעת שפע רווחת, רק פוגעים בהן יותר לאור זאת שה'עושר' אינו מחלחל אליהן בהדרה חברתית קשה - ויוצא עיוות בתפיסת המציאות תוך תחושת בלבול הבא לידי ביטוי בתסכול ותחושות כישלון.[176][177][178]
קשרים רומנטיים במסגרת עבודה משותפת עריכה
קיימים מספר מגבלות מבחינת החוק על קיום קשרים זוגיים במקום העבודה כמו הטרדה במקום העבודה וחוק למניעת הטרדה מינית. אולם כששני הצדדים אינם מביעים התנגדות לניסיון הקשר הזוגי הדבר מקובל. כמחקרים מראים כי עד 50% מהיחסים הזוגיים המתחילים בעבודה מסתיימים בנישואים.[179][180][181] קיימים מקומות עבודה המקיימים הפרדת צוותים וכוחות בני זוג במקום העבודה, כך שבמקרה פיטורים של אחד מבני הזוג, השני לא יושפעו מהדבר. כמו במקרי יחסי מרות וכוח לטובת אחד מבני הזוג, כשבמצבים אלו קיימת חובה על המעסיק להעביר תפקידים על מנת לבטל יחסי מרות והשפעה בין הצדדים.[182]
-
גולדה מאיר ניהלה קשרים רומנטיים מחוץ לנישואים ובעבודה.[183]
-
להקת אבבא, 1974.
-
לוגו סדרת הטלוויזיה נאשוויל, 2012.
![גולדה מאיר ניהלה קשרים רומנטיים מחוץ לנישואים ובעבודה.[183]](/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%94&wpDestFile=Golda_Meir_03265u.jpg){kind=link}
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Van Lange, Paul AM, et al. "From game theory to real life: How social value orientation affects willingness to sacrifice in ongoing close relationships." Journal of personality and social psychology 73.6 (1997): 1330.
- ^ דייוויד פ. שמיט, Psychology Today, הוא כזה והיא כזאת, 2018.
- ^ Dahlsten, Ulf. "The Myth of The Rational Man." 27 Nov. 2011,
- ^ Sandlin, Jennifer A., and Julie G. Maudlin. "Consuming pedagogies: Controlling images of women as consumers in popular culture." Journal of Consumer Culture 12.2 (2012): 175-194.
- ^ Chirobocea, Olivia. "THE MANIPULATION OF IMAGES OF FEMININITY BY THE MEDIA." Gender Studies 07 (2008): 187-199.
- ^ Von Stuckrad, Kocku. Constructing Femininity: The Lilith Case. LAUD, 1999.
- ^ BEEHLER, PAUL. "The Semiotics of Sexual Transformation."
- ^ Buccola, Regina. Fairies, Fractious Women, and the Old Faith: Fairy Lore in Early Modern British Drama and Culture. Susquehanna University Press, 2006.
- ^ Peacock, Martha. The myth of Pandora and the repression of women's appetites. Pacifica Graduate Institute, 2003.
- ^ Mackinnon, Alison. "From one fin de siecle to another: The educated woman and the declining birth rate." Australian Educational Researcher 22.3 (1995): 71-86.
- ^ Shirahase, Sawako. "Women's increased higher education and the declining fertility rate in Japan." Review of population and social policy 9.2000 (2000): 47-63.
- ^ Jóźwiak, Janina, and Irena E. Kotowska. "Decreasing birth rates in Europe: reasons and remedies." European View 7.2 (2008): 225-236.
- ^ Sprecher, Susan, and Pamela C. Regan. "College virgins: How men and women perceive their sexual status." Journal of Sex Research 33.1 (1996): 3-15.
- ^ Frost, Ashley. "Perceptions of Sex, Virginity, and Consent: Considering Gender, Sexuality, and Alcohol Consumption." (2019).
- ^ Carpenter, Laura M. "Like a virgin… again?: Secondary virginity as an ongoing gendered social construction." Sexuality & Culture 15 (2011): 115-140.
- ^ Hunjan, S. A. N. D. E. E. P., and S. H. E. L. A. G. H. Towson. "Virginity is Everything." Body evidence: Intimate violence against South Asian women in America (2007): 53-72.
- ^ Hansen, Casper Worm, Peter Sandholt Jensen, and Christian Volmar Skovsgaard. "Modern gender roles and agricultural history: the Neolithic inheritance." Journal of Economic Growth 20 (2015): 365-404.
- ^ אורנה בלומן, שרון הלוי, מרחב של שינוי: מגדר ולאומיות בכיתה של לימודי נשים, פרדס הוצאה לאור, 2009.
- ^ הגר צמרת, מדד מגדר: אי שוויון מגדרי בישראל, מכון ון-ליר, 2024.
- ^ Krook, Mona Lena. "Why are fewer women than men elected? Gender and the dynamics of candidate selection." Political studies review 8.2 (2010): 155-168.
- ^ Maliniak, Daniel, Ryan Powers, and Barbara F. Walter. "The gender citation gap in international relations." International Organization 67.4 (2013): 889-922.
- ^ Leonard, Emma. Sports and Gender: A Comparative Historical Analysis of Men’s and Women’s Sports in the United States. Diss. University of Missouri--Kansas City, 2022.
- ^ Gemar, Adam, and Stacey Pope. "Women's consumption of men's professional sport in Canada: Evidence of the ‘feminization’of sports fandom and women as omnivorous sports consumers?." International review for the sociology of sport 57.4 (2022): 552-574.
- ^ Frick, Bernd, and Katharina Moser. "Are women really less competitive than men? Career duration in Nordic and Alpine skiing." Frontiers in Sociology 5 (2021): 539766.
- ^ Heuser, Linda. "We’re not too old to play sports: The career of women lawn bowlers." Leisure studies 24.1 (2005): 45-60.
- ^ Betzer-Tayar, Moran. The role of women in decision-making positions: the case of Israeli sport organisations. Diss. Loughborough University, 2013.
- ^ Galily, Yair, Haim Kaufman, and Ilan Tamir. "She got game?! Women, sport and society from an Israeli perspective." Israel Affairs 21.4 (2015): 559-584.
- ^ Bretherton, Joanne. "Reconsidering gender in homelessness." European Journal of Homelessness 11.1 (2017).
- ^ Hagen, Jan L. "Gender and homelessness." Social work 32.4 (1987): 312-316.
- ^ Yakubovich, Alexa R., and Krys Maki. "Preventing gender-based homelessness in Canada during the COVID-19 pandemic and beyond: The need to account for violence against women." Violence against women 28.10 (2022): 2587-2599.
- ^ Kruttschnitt, Candace. "Gender and crime." Annual review of sociology 39.1 (2013): 291-308.
- ^ Brunner, Claudia. "Expanding the Combat Zone: Sex–Gender–Culture Talk and Cognitive Militarization Today." International Feminist Journal of Politics 18.3 (2016): 371-389.
- ^ Wright, Tessa, and Tessa Wright. "Gender Segregation in the Construction and Transport Sectors." Gender and Sexuality in Male-Dominated Occupations: Women Working in Construction and Transport (2016): 61-84.
- ^ Macias-Alonso, Inmaculada, HaRyung Kim, and Alessandra L. González. "Self-driven Women: Gendered mobility, employment, and the lift of the driving ban in Saudi Arabia." Gender, Place & Culture 30.11 (2023): 1574-1593.
- ^ Parnell, Katie J., et al. "‘It’sa man’s world’: a gender-equitable scoping review of gender, transportation, and work." Ergonomics 65.11 (2022): 1537-1553.
- ^ Talevska, Jasmina Bunevska, Amira Kaddour, and Alina F. Burlacu. "Women in the Transport Sector: From Mobility to the Profession." Centering Gender in the Era of Digital and Green Transition: Intersectional Perspectives. Cham: Springer International Publishing, 2023. 93-106.
- ^ Blumenberg, Evelyn, Andrew Schouten, and Anne Brown. "Who’s in the driver’s seat? Gender and the division of car use in auto-deficit households." Transportation research part A: policy and practice 162 (2022): 14-26.
- ^ תומר הדר, הלמ"ס: בישראל 5.1 מיליון בעלי רישיון נהיגה - עלייה של 3% לעומת 2022, באתר כלכליסט, 2 באפריל 2024
- ^ מתנאל בן אבי ושרית עמרם כץ, מגדר וסיכוי למעורבות בתאונות דרכים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 08.03.2022
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., "הנשים החרדיות רוצות יותר עצמאות": כך הפכו מורות הנהיגה להכי מבוקשות במגזר, באתר ynet, 24 במאי 2024
- ^ Goldstein, Joshua S. War and gender: How gender shapes the war system and vice versa. Cambridge University Press, 2003.
- ^ Harrison, Mark. "Sex and the citizen soldier: health, morals and discipline in the British Army during the Second World War." Medicine and Modern Warfare. Brill, 1999. 225-249.
- ^ Brown, Deborah, and Allison Pytlak. "Why gender matters in international cyber security." Women’s International League for Peace and Freedom and the Association for Progressive Communications 2 (2020).
- ^ Segal, Mady Wechsler. "Women's military roles cross-nationally: Past, present, and future." Gender & Society 9.6 (1995): 757-775.
- ^ הדר גיל-עד, המגפה המגדרית: הוחמרה אפליית נשים במקומות עבודה, YNET, 10.08.21
- ^ אורלי לוטן, אלימות נגד נשים – היקף התופעה וסוגיית הענישה, הכנסת-מרכז המחקר והמידע, 3 בנובמבר 2
- ^ יערה מן, אפליה מרובה בישראל – המלצות לשינוי מדיניות, שדולת הנשים בישראל, 12/2008.
- ^ Shaw, Jon A. "Children in the military." Psychiatric Annals 17.8 (1987): 539-544.
- ^ Cohn, Samuel, and Rae Lesser Blumberg. "The “Created Biology of Gender Stratification”: Links between economic power and gender equality from hunter-gatherers to today’s global south and north." Gender and Development: The Economic Basis of Women’s Power. SAGE Publications, Inc., 2020. 65-93.
- ^ יערה מן' כשתהיי גדולה: הסללה מגדרית וחלוקה תעסוקתית בישראל, שדולת הנשים בישראל, מארס 2021.
- ^ Pravadelli, Veronica. "Classical Hollywood and Modernity” i." (2017): 361-371.
- ^ Pires, Christine. "The gender wage gap in the film industry: A review of literature." (2017).
- ^ Elias, Allison. "Women, Gender and Feminism at Work." Nevertheless, They Persisted. Routledge, 2018. 204-220.
- ^ ליאת קוליק, הקשר בין שוויוניות ה לבין עוינות ביחסי הזוגיות: ניתוח משווה בין גברים לנשים, חברה ורווחה, מ"א, 11/3/2021, עמ' 79-49.
- ^ Bullough, Vern L. "Eunuchs in history and society." Eunuchs in Antiquity and Beyond (2002): 1-17.
- ^ Smith, William Robertson. Kinship and marriage in early Arabia. Wipf and Stock Publishers, 2023.
- ^ Kallai, Zecharia. Historical geography of the Bible: The tribal territories of Israel. Brill, 2023.
- ^ GREENE, JOHN TRACY. "VIRGINITY AS SAGACITY AND WISDOM.".by Gorgias Press 2013
- ^ Minogue, Kenneth. "The culture of the gentleman." The Public Interest 71 (1983): 97.
- ^ Regan, A. "Catholic Approach to Marriage." Irish theological quarterly 21.4 (1954): 357-367.
- ^ וסטרייך, אלימלך. "Polygamy and Compulsory Divorce of the Wife in Jewish Law in Italy during the 15th and 16th Centuries/עילות להתרת חרם דרבנו גרשום באיטליה במאות החמש-עשרה והשש-עשרה." Bar-Ilan Law Studies/מחקרי משפט (1991): 227-256.
- ^ ויינשטיין, רוני. "The" Honor Ethos" as a Regulative Factor in Family Life of Jewish-Italian Society of the Early Modern Time/'המוות בכבוד טובה מחיי החרפה והבוז'—'אתוס הכבוד'בחיי משפחה וקהילה בחברה היהודית באיטליה בראשית העת החדשה." Proceedings of the World Congress of Jewish Studies/דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות. World Union of Jewish Studies/האיגוד העולמי למדעי היהדות, 1997.
- ^ Shalhoub-Kevorkian, N. (2005). Imposition of virginity testing: a life-saver or a license to kill?. Social Science & Medicine, 60(6), 1187-1196.
- ^ Vincent, Louise. "Virginity testing in South Africa: Re‐traditioning the postcolony." Culture, Health & Sexuality 8.1 (2006): 17-30.
- ^ El-Kak, Faysal. "Sexuality and sexual health: constructs and expressions in the extended Middle East and North Africa." Vaccine 31 (2013): G45-G50.
- ^ Sonawat, Reeta. "Understanding families in India: A reflection of societal changes." Psicologia: Teoria e Pesquisa 17 (2001): 177-186.
- ^ Mandelbaum, David G. "The family in India." Southwestern Journal of Anthropology 4.2 (1948): 123-139.
- ^ Gurvis, Sandra. Where have all the flower children gone?. Univ. Press of Mississippi, 2009.
- ^ Juhn, Chinhui, and Kristin McCue. "Evolution of the marriage earnings gap for women." American Economic Review 106.5 (2016): 252-256.
- ^ Siassi, Nawid. "Inequality and the marriage gap." Review of Economic Dynamics 31 (2019): 160-181.
- ^ Fife, Stephen T., Gerald R. Weeks, and Nancy Gambescia. "Treating infidelity: An integrative approach." The Family Journal 16.4 (2008): 316-323.
- ^ Abrahamson, I., Hussain, R., Khan, A., & Schofield, M. J. (2012). What helps couples rebuild their relationship after infidelity?. Journal of Family Issues, 33(11), 1494-1519.
- ^ Haltzman, Scott. Secrets to Surviving Infidelity. JHU Press, 2025.
- ^ Kline Pruett, Marsha, and J. Herbie DiFonzo. "Closing the gap: Research, policy, practice, and shared parenting." Fam. Ct. Rev. 52 (2014): 152.
- ^ Pallotta-Chiarolli, Maria, Elisabeth Sheff, and Ruby Mountford. "Polyamorous parenting in contemporary research: Developments and future directions." LGBTQ-parent families: Innovations in research and implications for practice (2020): 171-183.
- ^ Monaghan, Michael. On murder reconsidered as one of the fine arts: dismantling the binary of gendered gazes in literary and filmic representations of violence. Diss. Dublin City University, 2020.
- ^ Marcuello-Servós, Chaime, et al. "Femicide: A social challenge." Current Sociology 64.7 (2016): 967-974.
- ^ Álvarez-Garavito, Carolina, and Hugo Nicolás Acosta González. "Femicide in latin America: an economic approach." Desarrollo y Sociedad 88 (2021): 11-42.
- ^ Lin, Htun. "Movements for freedom in Latin America challenge US."
- ^ Braverman-Bronstein, Ariela, et al. "Adolescent birth rates and the urban social environment in 363 Latin American cities." BMJ global health 7.10 (2022): e009737.
- ^ George, Katrina. "A woman's choice? The gendered risks of voluntary euthanasia and physician-assisted suicide." Medical Law Review 15.1 (2007): 1-33.
- ^ López, María E. "Derogatory hegemonic masculinity in Lydia Cacho’s Ellos hablan."
- ^ מירי גריי, זוגיות בשלט רחוק זה כיף?, באתר מאקו, 9 במאי 2010
- ^ Surra, Catherine A. "Reasons for changes in commitment: Variations by courtship type." Journal of Social and Personal Relationships 4.1 (1987): 17-33.
- ^ Surra, Catherine A., Peggy Arizzi, and Linda A. Asmussen. "The association between reasons for commitment and the development and outcome of marital relationships." Journal of Social and Personal Relationships 5.1 (1988): 47-63.
- ^ Kass, Amy. "A Case for Courtship." W orking Paper 73 (1999): 3-4.
- ^ Billingham, Robert E. "Courtship violence: The patterns of conflict resolution strategies across seven levels of emotional commitment." Family Relations (1987): 283-289.
- ^ Casper, Lynne M., and Suzanne M. Bianchi. "Courtship and marriage." Family in transition (2011): 161-172.
- ^ Schumm, Walter R., et al. "Marriage trends in the US Army." Psychological Reports 78.3 (1996): 771-784.
- ^ Modell, John, and Duane Steffey. "Waging war and marriage: military service and family formation, 1940–1950." Journal of Family History 13.2 (1988): 195-218.
- ^ Huffman, Ann Hergatt, et al. "Soldiers’ perspectives of the Married Army Couples Program: A review of perceived problems and proposed solutions." Military Psychology 30.4 (2018): 335-349.
- ^ Allen, Elizabeth S., et al. "The effects of marriage education for army couples with a history of infidelity." Journal of Family Psychology 26.1 (2012): 26.
- ^ McCray, Myriam Levesque. "Infidelity, trust, commitment, and marital satisfaction among military wives during husbands' deployment." (2015).
- ^ Balderrama-Durbin, Christina, et al. "The risk for marital infidelity across a year-long deployment." Journal of Family Psychology 31.5 (2017): 629.
- ^ שרי ארגוב, למה גברים אוהבים ביצ'יות, 2005
- ^ Fulop, Rebecca Naomi. Heroes, Dames, and Damsels in Distress: Constructing Gender Types in Classical Hollywood Film Music. Diss. 2012.
- ^ Solis, Michael A. Rescuing Women from American Mythology: The Damsel in Distress. Cambridge Scholars Publishing, 2021.
- ^ Porter, Caroline. "" A Witch? Who is Not?": Engendering Witchcraft on the Shakespearean Stage." (2019).
- ^ 1 2 Machia, Laura V., and Brian G. Ogolsky. "The reasons people think about staying and leaving their romantic relationships: A mixed-method analysis." Personality and Social Psychology Bulletin 47.8 (2021): 1279-1293.
- ^ 1 2 Rözer, Jesper Jelle, Gerald Mollenhorst, and Beate Volker. "Romantic relationship formation, maintenance and changes in personal networks." Advances in life course research 23 (2015): 86-97.
- ^ McDonough, Megan Sarah. "From damsel in distress to active agent: female agency in children's and young adult fiction." (2017).
- ^ 1 2 Attridge, Mark, Ellen Berscheid, and Susan Sprecher. "Dependency and insecurity in romantic relationships: Development and validation of two companion scales." Personal Relationships 5.1 (1998): 31-58.
- ^ Morgan, Hillary J., and Phillip R. Shaver. "Attachment processes and commitment to romantic relationships." Handbook of interpersonal commitment and relationship stability. Boston, MA: Springer US, 1999. 109-124.
- ^ Sprecher, Susan, and Diane Felmlee. "Social network pressure on women and men to enter a romantic relationship and fear of being single." Interpersona: An International Journal on Personal Relationships 15.2 (2021): 246-261.
- ^ Jamison, Tyler B., and Jonathon J. Beckmeyer. "Feeling stuck: Exploring the development of felt constraint in romantic relationships." Family Relations 70.3 (2021): 880-895.
- ^ Friedman, Howard S., Ronald E. Riggio, and Daniel F. Casella. "Nonverbal skill, personal charisma, and initial attraction." Personality and Social Psychology Bulletin 14.1 (1988): 203-211.
- ^ Bradley, Raymond Trevor. Charisma and social structure: A study of love and power, wholeness and transformation. iUniverse, 1998.
- ^ Gardner, William L., and Bruce J. Avolio. "The charismatic relationship: A dramaturgical perspective." Academy of management review 23.1 (1998): 32-58.
- ^ Spencer, Martin E. "What is charisma?." The British Journal of Sociology 24.3 (1973): 341-354.
- ^ Dow Jr, Thomas E. "The theory of charisma." The Sociological Quarterly 10.3 (1969): 306-318.
- ^ Apostu, Iulian. "Attraction and Decision in Choosing a Spouse." Eastern-European Journal of Medical Humanities and Bioethics 5.1 (2021): 57-66.
- ^ Swami, Viren. Attraction explained: The science of how we form relationships. Routledge, 2021.
- ^ Hagen, Aubrey. "The Origins of Attraction." (2015).
- ^ Grammer, Karl, Bernhard Fink, and Nick Neave. "Human pheromones and sexual attraction." European Journal of Obstetrics & Gynecology and Reproductive Biology 118.2 (2005): 135-142.
- ^ לימור בנדל, חיזור גורלי: כך תגרמי לגבר לרדוף אחרייך (ולא להפך), באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2023
- ^ רונית אפטר, מי הראשון שמאבד עניין בסקס גברים או נשים? חוקרים סוף סוף מצאו את התשובה, באתר מעריב אונליין, 17 במאי 2018
- ^ דניאל דריי, למה גברים בוגדים, 22/12/2024
- ^ Górniak, Jeremiasz, et al. "Kindness or Intelligence? Angry Men are Perceived as Less Intelligent by Their Female Romantic Partners." Evolutionary Psychology 22.3 (2024): 14747049241275706.
- ^ Machia, Laura V., and Brian G. Ogolsky. "The reasons people think about staying and leaving their romantic relationships: A mixed-method analysis." Personality and Social Psychology Bulletin 47.8 (2021): 1279-1293.
- ^ Apostolou, Menelaos. "Why people keep an intimate relationship: Investigating ultimate and proximate reasons." Human Nature 33.1 (2022): 62-81.
- ^ Rissanen, Jorma. "Independent components of relations." ACM Transactions on Database Systems (TODS) 2.4 (1977): 317-325.
- ^ García, Carlos Yela. "Temporal course of the basic components of love throughout relationships." Psychology in Spain 2.1 (1998): 76-86.
- ^ Kimmel, Paul R., and John W. Havens. "Game theory versus mutual identification: Two criteria for assessing marital relationships." Journal of Marriage and the Family (1966): 460-465.
- ^ Burgoyne, Carole Bourne, et al. "Marital commitment, money and marriage preparation: What changes after the wedding?." Journal of Community & Applied Social Psychology 20.5 (2010): 390-403.
- ^ Wong, Amy, and Amrik Sohal. "An examination of the relationship between trust, commitment and relationship quality." International journal of retail & distribution management 30.1 (2002): 34-50.
- ^ Surrey, Janet L. Relationship and empowerment. Vol. 30. Stone Center for Developmental Services and Studies, Wellesley College, 1987.
- ^ Johnson, Matthew D., Jared R. Anderson, and C. J. Aducci. "Understanding the decision to marry versus cohabit: The role of interpersonal dedication and constraints and the impact on life satisfaction." Marriage & family review 47.2 (2011): 73-89.
- ^ Guerrero, Laura K., and Paul A. Mongeau. "On becoming “more than friends”: The transition from friendship to romantic relationship." Handbook of relationship initiation (2008): 175-194.
- ^ Dykstra, Pearl A. "Loneliness among the never and formerly married: The importance of supportive friendships and a desire for independence." The Journals of Gerontology Series B: Psychological Sciences and Social Sciences 50.5 (1995): S321-S329.
- ^ Laursen, Brett. "Making and keeping friends: The importance of being similar." Child Development Perspectives 11.4 (2017): 282-289.
- ^ Rakhees, Arafat Abdali, and Lajiman bin Janoory. "Electra complex and the confusion of albee’s martha’s sexual identity: a psychoanalytic study." International Journal of Applied Linguistics and English Literature 7.5 (2018): 1-11.
- ^ The impact of sexual abuse on late parenthood
- ^ De Jong, Rinke, et al. "Transition to adulthood of child sexual abuse victims." Aggression and violent behavior 24 (2015): 175-187.
- ^ Mróz, Mariola, et al. "Stress and Coping Strategies among Women in Late Motherhood." Journal of Clinical Medicine 13.7 (2024): 1995.
- ^ Alexander, Joy. Delayed parenthood: its problems and coping strategies. Diss. University of British Columbia, 1984.
- ^ Vasudevan, Bindhu, et al. "Causes of divorce: A descriptive study from central Kerala." Journal of evolution of medical and dental sciences 4.20 (2015): 3418-3427.
- ^ Cowan, Philip A., Carolyn Pape Cowan, and Patricia K. Kerig. "Mothers, fathers, sons, and daughters: Gender differences in family formation and parenting style." Family, self, and society. Routledge, 2014. 165-195.
- ^ Agustiani, Hendriati, Ratna Jatnika, and Yanti Rubiyanti. "The Differences in Positive Parenting According to Male and Female Student in Bandung." 1st Paris Van Java International Seminar on Health, Economics, Social Science and Humanities (PVJ-ISHESSH 2020). Atlantis Press, 2021.
- ^ Ghate, Deborah, and Neal Hazel. Parenting in poor environments: Stress, support and coping. Jessica Kingsley Publishers, 2002.
- ^ Campaert, Kristel, Annalaura Nocentini, and Ersilia Menesini. "The role of poor parenting and parental approval for children’s moral disengagement." Journal of Child and Family Studies 27 (2018): 2656-2667.
- ^ McHale, James P., and Regina Kuersten-Hogan. "Introduction: The dynamics of raising children together." Journal of Adult Development 11.3 (2004): 163-164.
- ^ Määttä, K., & Uusiautti, S. (2012). How to raise children to be good people?. Analytic Teaching and Philosophical Praxis, 33(1), 83-91.
- ^ Malm, Karin, and Kate Welti. "Exploring motivations to adopt." Adoption Quarterly 13.3-4 (2010): 185-208.
- ^ Pans, A. E. M. J. "The mother-in-law taboo." Ethnology (1998): 71-97.
- ^ Jeon, Sesong, and Jaeeon Yoo. "The study on mother-daughter differentiation, solidarity and relationship satisfaction between mother-in-law and son-in-law: A comparative study on mother-in-law and son-in-law." Family and Environment Research 55.3 (2017): 233-247.
- ^ Jeon, Se-Song, and Sue-Kyung Kim. "Influence of Son-in-Law's Support Consciousness towards Mother-in-Law and Marital Quality Based on the Relation-Satisfaction between the Mother-in-Law and Son-in-Law." Journal of the Korean Home Economics Association 50.3 (2012): 69-81.
- ^ Baumgartner, Mindy S. Daughter-in-law and Mother-in-law Relationships: A Collision of Family Systems. Diss. Central Michigan University, 2008.
- ^ Stevenson, Betsey, and Justin Wolfers. "Marriage and divorce: Changes and their driving forces." Journal of Economic perspectives 21.2 (2007): 27-52.
- ^ Otto, Luther B., and Maxine P. Atkinson. "Parental involvement and adolescent development." Journal of Adolescent Research 12.1 (1997): 68-89.
- ^ Collins, W. Andrew, and Brett Laursen. "Parent‐adolescent relationships and influences." Handbook of adolescent psychology (2004): 331-361.
- ^ Bois, Julien E., Julien Lalanne, and Catherine Delforge. "The influence of parenting practices and parental presence on children's and adolescents' pre-competitive anxiety." Journal of sports sciences 27.10 (2009): 995-1005.
- ^ Sorosky, Arthur D. "The psychological effects of divorce on adolescents." Adolescence 12.45 (1977): 123.
- ^ Joyce, Alexa N. "High‐conflict divorce: A form of child neglect." Family Court Review 54.4 (2016): 642-656.
- ^ Canales, Suany A. "Common reasons for divorce." (2021).
- ^ Binmore, Kenneth George. Game theory and the social contract: just playing. Vol. 2. MIT press, 1994.
- ^ Bradley, Cameron. "Between Brothers: Brotherhood and Masculinity in the Later Middle Ages." (2015).
- ^ Henriksson, Andreas. "Brotherhood as Affective Disengagement: Male Loyalty from Family to Nation." The Routledge Companion to Gender and Affect. Routledge, 2022. 99-110.
- ^ Joyce, John-Pierre. "Hoes before Bros." History Today 69.1 (2019).
- ^ Rosewarne, Lauren. "Cheating on the Sisterhood." (2009): 1-292.
- ^ Gonczarowski, Yannai A., and Ehud Friedgut. "On Sisterhood in the Gale-Shapley Matching Algorithm." arXiv preprint arXiv:1104.2217 (2011).
- ^ Mitra, Durba. "Sisterhood Is X: On Feminist Solidarity Then and Now." South Atlantic Quarterly 122.3 (2023): 431-452.
- ^ Majeed, Debra. "eThics oF sisTerhood." The Polygamy Question (2016): 85.
- ^ Brewis, Joanna, and Stephen Linstead. Sex, work and sex work: Eroticizing organization. Routledge, 2003.
- ^ Wajcman, Judy. Managing like a man: Women and men in corporate management. John Wiley & Sons, 2013.
- ^ מרכז טאוב, חלוקת עבודה: פערי שכר בין נשים לגברים בישראל, מרץ 2017
- ^ אתר למנויים בלבד ג'ניה וולינסקי, 14 גברים, 0 נשים: כיצד ייתכן שאף אישה לא נמצאה מתאימה לצמרת המערכת הפיננסית?, באתר TheMarker, 18 באוגוסט 2024
- ^ מערכת, "נשים מהוות מנהיגות אמפתיות, רחומות ומוסריות יותר מגברים", מאקו, 09/10/18
- ^ למה נשים מועלות? 7 דברים שלא ידעתם על עבריינות תעסוקתית, באתר מאקו, 21 בינואר 2020
- ^ חנה הרצוג, נשים לא מפרגנות לנשים – האמנם?, פרלמנט נשים
- ^ Eagly, Alice H., and Steven J. Karau. "Role congruity theory of prejudice toward female leaders." Psychological review 109.3 (2002): 573.
- ^ Kerfoot, Deborah, and David Knights. "Management, masculinity and manipulation: From paternalism to corporate strategy in financial services in Britain." Journal of management studies 30.4 (1993): 659-677.
- ^ Penelope Green, Vincent, Who Chronicled Passing as a Man, Is Dead at 53, NYTIMES, Aug. 18, 2022
- ^ גלית תגורי משה, עקר בית: באמריקה זה נפוץ - בישראל פחות, באתר ynet, 20 בפברואר 2012
- ^ ליאורה בוורס והדס פוקס, נשים והורים בשוק העבודה, מרכז טאוב, מאי 2016
- ^ רון חרמון, חגי פורת, יובל פלדמן ותמר קריכלי־כץ, אפליה תעסוקתית בישראל - התמודדות מבדלת, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ספטמבר 2018
- ^ Campbell, Lori Ann, and Robert L. Kaufman. "Racial differences in household wealth: Beyond black and white." Research in Social Stratification and Mobility 24.2 (2006): 131-152.
- ^ Kearney, Melissa S. "Intergenerational mobility for women and minorities in the United States." The Future of Children (2006): 37-53.
- ^ Baker, Amy Castro. "Eroding the wealth of women: Gender and the subprime foreclosure crisis." Social Service Review 88.1 (2014): 59-91.
- ^ Wilson, Fiona M. "Love is in the air: Romantic relationships at work." Relationships in organizations: A work psychology perspective. London: Palgrave Macmillan UK, 2013. 8-27.
- ^ Castañeda, Donna. "Romantic Relationships at Work: Coming into Their Own." Gender, Race, and Ethnicity in the Workplace: Emerging Issues and Enduring Challenges (2016): 85-104.
- ^ McLaren, Elizabeth Sara. "Romantic relationships at work and attributions for the occupational success of participants." (1994).
- ^ ליטל דוברוביצקי, קשר רומנטי במקום העבודה: מתי יחסים כאלה מותרים - ומתי לא?, באתר ynet, 5 במרץ 2024
- ^ נעמה לנסקי, הכובשת, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012
