טורקיסטן (עיר)
פעולות נוספות
| המאוזוליאום של קוז'ה אחמט יסאווי | |
| המאוזוליאום של קוז'ה אחמט יסאווי | |
| מדינה | קזחסטן קזחסטן |
|---|---|
| מחוז | טורקיסטן |
| ראש העיר | אזימבק פאזילבקולי (מה-1 באוקטובר 2024)[1] |
| תאריך ייסוד | המאה ה-5 |
| שטח | 192.6 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 245,606[2] (1 בינואר 2026) |
| ‑ צפיפות | 1,252 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2026) |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +5 |
| {{#property:P856}} | |
|
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
טורקיסטן (בקזחית: Түркістан; באוזבקית: Turkiston; ברוסית: Туркестан - טורקסטן) היא עיר בדרום קזחסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר שוכנת ליד נהר הסיר דריה, כ־160 ק"מ צפון־מערבית לשימקנט, על נתיב מסילות טרנס-אראל (אנ') בין קיזילאורדה בצפון לטשקנט בדרום. על פי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2026, אוכלוסיית העיר מנתה 245,606 בני אדם[2].
היסטוריה עריכה
טורקיסטן נמנית עם הערים ההיסטוריות של קזחסטן. נחשפו בה עדויות ארכאולוגיות שהמוקדמות בהן מקורן במאה הרביעית לספירה.[3]
טורקיסטן אף מהווה זיהוי אפשרי של בֵיְטַן, שבמהלך תקופת שושלת האן שימשה בירת הקיץ של ממלכת קאנג'ו העתיקה, שמוזכרת בהאנשו (הספר של האן).[4][5]
היא הייתה למרכז סחר לאחר דעיכתה של אורטר, עיר מימי הביניים שחורבותיה שוכנות על גדת הסיר דריה הדרום־מזרחית. במשך מרבית תקופת ימי הביניים וראשית העת החדשה נודעה העיר בשמות "יאסי" או "שאבגר", ולאחר המאות ה-16 וה-17 בשמות "טורקיסטן" או "חזרט"; שני השמות מקורם בתואר "חזרט-י טורקיסטן", שמשמעותו המילולית "הקדוש (או המבורך) של טורקיסטן", שמתייחס לקוז'ה אחמט יסאווי, השייח' הסופי מטורקיסטן, שהתגורר בה במהלך המאה ה-12 ושקבור בעיר.
בשל השפעתו הרבה של קוז'ה אחמט יסאווי על העיר והנצחתו בה, הפכה טורקיסטן למרכז רוחני ומרכז ללימוד האסלאם בעבור תושבי הערבות הקזחיות. בשנות ה-90 של המאה ה-14 הקים טימור לנג, שליט האימפריה הטימורית, מאוזוליאום רב-מידות מעל קברו של אחמט יסאווי, שנותר עד היום כאחד מהמונומנטים האדריכליים החשובים של קזחסטן, שצויר על גב השטרות הלאומיים של קזחסטן עד שנת 2006.
אתרים היסטוריים חשובים אחרים בעיר הם בית מרחץ מימי הביניים וארבעה מבני מאוזוליאום אחרים, אחד מהם מוקדש לנכדתו של טימור לנג ושלושת האחרים לח'אנים קזחים.
לפני שהרוסים הגיעו לאזור במאה ה-19, שכנה טורקיסטן על הגבול עם תרבות נווה המדבר של טראנסאוקסאניה הפרסו-אסלאמית בדרום, ועל הגבול עם חבל העמים הנוודים הטורקו-מונגולים שבערבות בצפון. היו תקופות שבהן הייתה מרכז פוליטי סמלי של קזחסטן, אך בראשית המאה ה-19 כבר הייתה לעיר גבול שולית, תחת שלטון הח'אנים האוזבקים, לאחרונה תחת ח'אנות קוקנד.
כאשר נפלה טורקיסטן לידי הרוסים ב-1864, היא נכללה באובלסט סיר דריה שתחת המושל הכללי של טורקסטן הרוסית. כאשר נפל משטר הצאר ב-1917-18 נכללה העיר לתקופה קצרה ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית טורקסטן לפני שנכללה ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית ב-1924.
עלייה לרגל עריכה
העיר מושכת אלפי עולים לרגל בשנה. לפי מסורת מקומית, שלושה עולים לרגל לטורקיסטן שקולים לחג' אחד למכה. העיר נודעה בכינוי "המֶכָּה השנייה של המזרח", דימוי שסייע לעצב את הזהות הרוחנית של המוסלמים בקזחסטן.[6] עם זאת, אין תמיכה בקוראן או בחדית' לקדושת המקום או לכך ששלושה עולים לרגל לטורקיסטן שקולים לחג' אחד למכה.
ערים תאומות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- טורקיסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg טורקיסטן (קזחסטן), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Azimbek Pazylbekuly named as new akim of Turkistan, qazinform.com
- ^ 1 2 Kazakhstan: Administrative Division (Regions and Districts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ^ Archeological monuments of Turkistan, natcom.unesco.kz
- ^ Hill (2009), p. 177.
- ^ Hulsewé (1979), pp. 124-125 and n. 199.
- ^ Privatsky (2001)
- ^ Kardeş Şehir Hamm, afyon.bel.tr
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אלמטי אלמטי אסטנה אסטנה | |||||||||
| 1 | אלמטי | אלמטי | 2,348,103 | 11 | אקטאו | מנגוסטאו | 298,716 | שימקנט שימקנט אקטובה אקטובה | |
| 2 | אסטנה | אסטנה | 1,639,176 | 12 | קיזילאורדה | קיזילאורדה | 287,661 | ||
| 3 | שימקנט | שימקנט | 1,294,050 | 13 | קוסטנאי | קוסטנאי | 277,064 | ||
| 4 | אקטובה | אקטובה | 598,683 | 14 | אורל | מערב קזחסטן | 259,361 | ||
| 5 | קראגנדי | קראגנדי | 533,344 | 15 | טורקיסטן | טורקיסטן | 245,606 | ||
| 6 | טראז | ז'אמבול | 487,499 | 16 | פטרופבל | צפון קזחסטן | 222,113 | ||
| 7 | אוסקמן | מזרח קזחסטן | 360,689 | 17 | קוקשטאו | אקמולה | 183,218 | ||
| 8 | פבלודר | פבלודר | 336,073 | 18 | טלדיקורגן | ז'טיסו | 171,882 | ||
| 9 | אטיראו | אטיראו | 328,616 | 19 | טמירטאו | קראגנדי | 170,244 | ||
| 10 | סמיי | אבאי | 315,314 | 20 | אקיבאסטוז | פבלודר | 127,027 | ||
