טדאוש צ'צקי
פעולות נוספות
| טדאוש צ'צקי; דיוקן מאת יוזף פיטשמן, בערך 1805 | |
| טדאוש צ'צקי; דיוקן מאת יוזף פיטשמן, בערך 1805 |
טדאוש צַ'צְקִי (בפולנית: Tadeusz Czacki; ) היה אציל, היסטוריון, פדגוג ונומיסמטיקאי פולני.[1] מילא תפקיד חשוב בתקופת הנאורות בפולין.
קורות חיים עריכה
צ'צקי נולד בפוריצק (אנ') (Poryck) שבווהלין, האיחוד הפולני-ליטאי (כיום פבליבקה (Павлівка) באוקראינה). כאשר הנסיך אדם צ'רטוריסקי (אנ') מונה לעמוד בראש מחוז החינוך של וילנה, צ'צקי מונה למפקח על בתי הספר של ווהלין, פודוליה ואוקראינה. כמתנגד לישועים, הוא נלחם בפעולתם בתחום הפדגוגיה, ובאחד המקרים גייס באמצעות מגבית ציבורית סכום של שני מיליון פלורינים פולניים כדי להבטיח את קיומן של הגימנסיות בוויניצה וקייב. בשנת 1805, הוא ייסד את הגימנסיה בקרמניץ, ווהלין (הליציאום של קרמניץ (אנ')). הוא התכוון להקים בית ספר למורים יהודיים בצמוד לליציאום, אך התוכנית לא יצאה לפועל. עם זאת, הספרייה העשירה בליצאום העמידה לרשות יצחק בר לווינזון (ריב"ל) את הכתבים שנדרשו לעבודתו הספרותית.[2]
לאחר מותו של צ'צקי, לבו הופקד באחד מאולמות בית הספר בווהלין, תחת הכתובת "Ubi thesaurus tuus, ibi est cor tuum" (בלטינית: במקום שבו אוצרך, שם גם לבך). הוא גילה את מה שנחשב בזמנו לקברו של קופרניקוס; עם זאת, המחלוקת סביב מיקומו נמשכה זמן רב לאחר מכן. הוא היה גם חבר בוועדת החינוך הלאומי (אנ'), שנוסדה על ידי המלך סטניסלאב פוניאטובסקי בשנת 1773 ונחשבת למשרד החינוך הראשון בעולם.
בין השנים 1786 ל-1792 הוא עבד בוועדת האוצר הפולנית והיה אחראי על הפיקוח על ענייני היהודים במדינה. במהלך תקופה זו ולאחריה, הוא פעל למען אמנציפציה של היהודים בפולין. ב-1807 הוא צורף לוועדה שהציעה לדחות את גירוש היהודים מהכפרים.[2] פטור ממס הגולגולת הוענק בשנת 1775 למי שעסק בחקלאות, ועד 1787, בזכות מאמציו של צ'צקי בעת שירותו באוצר (ראו הדו"ח שלו משנת 1787 על הפרובינציות הרותניות והאוקראיניות), הוא זכה לראות כמה עשרות משפחות נהנות מפריבילגיה זו. בנוסף, הוא היה שותף לכתיבת חוקת 3 במאי 1791, וייסד את "אגודת ידידי המדע של ורשה (אנ')" (Towarzystwo Przyjaciół Nauk).
בשנת 1786 הוענק לו אות מסדר סטניסלאוס הקדוש (אנ'), ובשנת 1792 אות מסדר העיט הלבן (אנ').
כתבים עריכה
חיבורו של צ'צקי "מאמר על היהודים" (Rozprawa o Żydach), שפורסם לראשונה בווילנה בשנת 1807 ותורגם לרוסית על ידי בזילי אנסטשביץ', יצא במספר מהדורות ולבסוף פורסם בתוך "כתבי טדאוש צ'צקי" (Dzieła Tadeusza Czackiego) בעריכת אדוארד רצ'ינסקי, פוזנן, 1845. בנוגע להיסטוריה של המוסדות היהודיים, צ'צקי, שלא ידע עברית, השתמש במקורות היחידים שהיו זמינים לו, דהיינו, כתביהם של ברטולוצ'י (אנ') ואוגולינו (אנ'), ובנוסף השתמש במקורות יהודיים שתורגמו עבורו על ידי משכילים יהודים. ספר זה שימש מקור עיקרי בנושא במשך שלושה דורות.[2] לאחר תיאור ההיסטוריה המוקדמת של היהודים, צ'צקי מתאר את מצבם בקרב הערבים, האיטלקים, הספרדים, הצרפתים, הגרמנים וההונגרים. הוא מספר על כניסתם לפולין במאה השתים עשרה; על מצבם האינטלקטואלי; על ממשלם וחוקיהם; ועל הרדיפות שמהן סבלו.
הוא כתב גם מאמר קצר על הקראים (בתוך "כתבי טדאוש צ'צקי"), המנסה להסביר, על בסיס המקורות שהיו נגישים לו, "מיהם הקראים, ובמה הם נבדלים בעיקר מיהודים אחרים; מתי התרחש הפילוג ביניהם; ובאילו מדינות הם יושבים".
צ'צקי, שהתעניין בשפה הליטאית,[3] פרסם עבודה בת שני כרכים על משפטים, "על החוקים הליטאיים והפולניים, על רוחם, מקורותיהם, והקשר ביניהם ועל הדברים הכלולים בחוקה הראשונה של ליטא (אנ') משנת 1529",[4] המסבירה את ההבדלים בין שני העמים של האיחוד לשעבר.
קישורים חיצוניים עריכה
- Biography (אורכב 18.05.2015 בארכיון Wayback Machine)
- Singer, Isidore; et al., eds. (1901–1906). "CZACKI, TADEUSZ". The Jewish Encyclopedia. New York: Funk & Wagnalls.
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 הערך צַ'צְקִי, טַדֵיאוּשׁ באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ח, טור 860
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Full text of the work