טבוריתיים
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןטבוריתיים | |
|---|---|
| קובץ:Umbilicus rupestris red.jpg | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | בקעצוראים |
| משפחה: | טבוריתיים |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Crassulaceae | |
טַבּוּרִיתִיִּים (שם מדעי: Crassulaceae) היא משפחה מסדרת הבקעצוראים (Saxifragales) שבעבר שויכה לסדרת הוורדנאים. המשפחה כוללת כ-1,500 מינים, המשתייכים לכ-39–53 סוגים, ומספרם ממשיך להשתנות בעקבות מחקרים מולקולריים עדכניים. המשפחה כוללת בעיקר עשבים בשרניים רב-שנתיים, ולעיתים רחוקות גם חד-שנתיים או דו-שנתיים. בחלק מן המינים, בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים, מתפתחים גם שיחים נמוכים. עם זאת, רוב בני המשפחה אינם בני-שיח מעוצים, אף שלעיתים מתפתח בהם בסיס מעובה. מרבית המינים הם סוקולנטים, בעלי עלים בשרניים האוגרים מים, והם מותאמים לתנאי יובש באמצעות מבנה העלים, רקמות אגירה ומנגנונים פיזיולוגיים לצמצום איבוד מים.
תפוצת המשפחה רחבה באזורים ממוזגים וטרופיים, במיוחד במחוזות הרריים, והיא מצומצמת מאוד בדרום אמריקה ובאוסטרליה. מינים רבים של המשפחה נפוצים באזורים צחיחים ובין סדקים במחשופי סלעים קשים בזכות הודות לשילוב של תכונות הסתגלותיות: יכולת אגירת מים בעלים ובגבעולים, שכבות אפידרמיס וקוטיקולה עבות, ומניעת אובדן מים (סגירת הפיוניות ביום) בתהליך הטמעה ייחודי המכונה CAM.
תפוצת המשפחה רחבה באזורים ממוזגים וטרופיים, בעיקר באזורים הרריים, והיא מצומצמת מאוד בדרום אמריקה ובאוסטרליה. מינים רבים במשפחה נפוצים באזורים צחיחים ובין סדקים במחשופי סלעים קשים, הודות לשילוב של תכונות הסתגלותיות: אגירת מים בעלים ובגבעולים, מבנים אנטומיים המפחיתים את איבוד המים כגון שכבות אפידרמיס וקוטיקולה עבות, וכן מנגנונים פיזיולוגיים לצמצום הדיות, ובהם גם הטמעה מסוג CAM.
בישראל גדלים 15 מיני בר מ-5 סוגים שונים, ומספר מינים זרים הוכנסו כצמחי נוי בעיקר כצמחי בית.
מאפיינים עריכה
העלים על פי רוב בשרניים, פשוטים, תמימים, מסורגים, לעיתים נדירות נגדיים ולפעמים מסודרים בשוֹשֶנֶת (rosette) צפופה בתחתית הגבעול. הלוואים נעדרים. העלים על פי רוב יושבים ולעיתים רחוקות הם בעלי פטוטרת ארוכה (טבורית).
התפרחת על פי רוב היא תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת שנישאת בראשי הגבעולים או בחיק העלים או תפרחת אשכול או דמוית-שיבולת, או פרחים בודדים בחיקי העלים.
הפרחים נכונים, בעלי שחלה עלית, דו-מיניים, והעטיף כפול עם צינור פרח משתייר (בפרי). על פי רוב מספר עלי הגביע ועלי הכותרת 4 או 5 לעיתים רחוקות פחות או יותר מכך. מספר האבקנים כמספר עלי הכותרת או כפול ממנו. אם הוא כפול אז האבקנים מסודרים בשני דּוּרִים. העלים מופרדים או מאוחים בבסיסיהם או מאוחים לצינור. עלי השחלה כמספר עלי הכותרת, מכל עלה שחלה עולה עמוד עלי. הצופנים דמויי קשקשים מצויים בבסיס עלי השחלה ונותנים צוף רב וזמין. המאביקים בדרך כלל זבובים. הפרי הוא דּוּרִים של מפוחיות.
המשפחה מאופיינת במסלול הטמעה ייחודי - CAM (Crassulacean acid metabolism) - המותאם לחיסכון במים. שם המסלול נקרא על שם משפחת הטבוריתיים בשפה האנגלית Crassulaceae.
תפוצה עולמית עריכה
משפחת הטבוריתיים כוללת 46 סוגים וכ-1,500 מינים הצומחים בדרום אפריקה, במרכז אסיה, באגן הים התיכון וכן במקסיקו. התפוצה רחבה באזורים ממוזגים וטרופיים, במיוחד במחוזות הרריים, ונדירה בדרום אמריקה ובאוסטרליהו[1].
מספר צמחים בני משפחת הטבוריתיים נפוצים גם כצמחי נוי בישראל ושאר העולם.
מיני הבר בישראל עריכה
בצמחיית ארץ ישראל משפחת הטבוריתיים מיוצגת בחמישה עשר מיני בר מחמישה סוגים: צורית (Sedum), טבורית (Umbilicus), קרסולה (Crassula), שושנתית (Rosularia), זערורית (Telmissa).
- לסוג צורית 392 מינים מתוכם 7 נציגים בצמחיית הבר בישראל שאין עליהם מחלוקת. ראו הרחבה
- לסוג טבורית 16 מינים מתוכם נציג בר אחד בארץ.
- טַבּוּרִית נְטוּיָה (Umbilicus intermedius) היא גאופיט רב-שנתי, בעל פקעת ועלים בשרניים שערוכים בשושנת צמודה למצע. העלים עגולים ודמויי תריס, כאשר הפטוטרת ארוכה ויוצאת ממרכז הטרף. גבעול התפרחת מתרומם לגובה של כ-10 עד 30 ס"מ, והתפרחת אינה מסועפת ודמוית שיבולת. הפרחים ירוקים בראשית פריחתם ובהמשך מאפירים-מאדימים. פריחתה נמשכת מסוף פברואר עד אמצע מאי. להרחבה ראו בערך.
- לסוג זערורית נציג בר אחד בארץ:
- זַעֲרוּרִית קְטַנַּת-פְּרִי (Telmissa microcarpa) - עשב חד-שנתי זעיר שגובהו 3 ס"מ. מין יחיד בסוגו בארץ ישראל ובעבר שויך לסוג צורית. לא הסוג Telmissa ולא המין נמצאים ברשימת הסוגים באתר WFO (2022)[2]. הוא דומה למיני צורית ושונה מהם בגביע שמעורה בגבעול. הגבעולים אדומים, העלים מסורגים, ללא לוואים. העלה בשרני דמוי גליל מאורך וקהה בקצוות צבעו ירוק ובהמשך מאדים ובקצהו כתם אדום. הפרחים לבנים זעירים, דו-מיניים, מספר עלי הכותרת, עלי הגביע והאבקנים על פי רוב 4 לפעמים 3 או 5. הפריחה בחודשים ינואר עד אפריל. הוא גדל במחשופים של סלעים קשים, בקרקע רדודה מאוד על משטחי סלע, בערבות, בבתות הספר, ובאזורים ים-תיכוניים. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון. הוא נפוץ בחוף הכרמל ובגלעד; מצוי בגליל העליון, הגליל התחתון, בקעת כנרות, הכרמל, עמק יזרעאל, מדבר שומרון, ערבות הירדן, השפלה, הרי יהודה ובמדבר יהודה; נדיר בגולן, בשרון ובשומרון; נדיר מאוד בגלבוע, חוף הגליל, עמק עכו, צפון הנגב, הר הנגב, מישור החוף הדרומי.
- לסוג קרסולה 219 מינים מתוכם 2 נציגים הגדלים בר בישראל ובין מיני צמחי הנוי מוכרת קרסולה סגלגלה.
- קְרָסוּלָה מְכֻנֶּפֶת (Crassula alata) - עשב חד-שנתי קטן, שאינו שכיח בארץ, גובהו 5 עד 10 ס"מ. העלים נגדיים מאוחים בבסיסיהם וללא לוואים, קצת בשרניים, גליליים, מחודדים ולעיתים מסתיימים בזיף. העלים עם נטייה לאדום. פני העלה מעוטרים במעין גבישים מנצנצים. הגבעול נוטה לאדום והוא מסתעף מבסיסו בלבד ולאורך הענף קיימים חריץ. תפרחות עשויות צברי פרחים שעוקציהם קצרים. הפרחים לבנים, זעירים דו-מיניים, חיקיים, עלי הגביע מחודדים בראשם. הפריחה בינואר עד מאי. הוא צומח בקבוצות צפופות במחשופים של סלעים קשים, בגומות בסלעים, בצל סלעים או בצל שיחים או עצים. הוא צומח באזור ים תיכוני, בערבות, במדבריות ובבתות הספר. הוא נפוץ בחוף הכרמל; מצוי בקעת חולה, בקעת כנרות, הכרמל, עמק יזרעאל, מדבר שומרון, ערבות הירדן, השפלה, מדבר יהודה, בקעת ים המלח, צפון הנגב; מדיר השרון, מישור החוף הדרומי, הרי יהודה, מערב הנגב, הר הנגב; נדיר מאוד הגולן, הגליל התחתון, בקעת בית שאן, דרום הנגב.
- קְרָסוּלַת הַשְּׁלוּלִית (Crassula vaillantii) - עשב חד-שנתי קטן, גובהו 2 עד 10 ס"מ. העלים נגדיים, חסרי פטוטרת ומאוחים בבסיסם. העלים בשרניים מעט וגליליים וראשם קהה. הפריחה פברואר עד אפריל. התפרחת דו-בדית - הציר הראשי מסתיים בפרח וזוג סעיפים צדדיים ממשיך את הצמיחה ונושא פרחים נוספים. הפרחים לבנים, זעירים, דו-מיניים, חיקיים, נישאים על עוקץ ארוך יחסי לעלים. מספר עלי הכותרת, עלי הגביע והאבקנים הוא 4. עלי הגביע קהים בראשם. הוא גדל בגושים קטנים וצפופים בקרקעית שלוליות חורף עם התייבשותן ומשגשג בקרקע בוץ. הוא צומח באזורים ים תיכוניים ובבתות הספר. הוא נפוץ בגלבוע; נדיר בגליל העליון; נדיר מאוד בגולן, בעמק עכו, בחוף הכרמל, במשור החוף הדרומי, בשפלה, בהרי יהודה, במדבר יהודה ובצפון הנגב. הצמח נמצא והוגדר בישראל בשנת 1988 ונפוץ באגן גן הים התיכון.
- לסוג שושנתית 12 מינים מתוכם 2 נציגים בארץ.
- שׁוֹשַׁנְתִּית הַלְּבָנוֹן (Rosularia libanotica) – עשב רב-שנתי, העלים בשרניים, תמימים, ללא לוואים, מסורגים וערוכים בשושנת צפופה בבסיסו. העלים ארוכים 6 עד 10 ס"מ. הפרחים דמויי פעמון ורודים, דו-מיניים, הפרחים ערוכים על 6 עד 10 סעיפים קצרים בראש עמוד התפרחת (מכבד מסועף). הכותרת צינורית מאוחת עלים ועם 5 אונות שלאורכן קווים ורודים עדינים. אורך האונות כאורך הצינור. מספר האבקנים 10, כפול מעלי הכותרת או עלי הגביע. הפריחה בחודשים מרץ עד יוני. בית גידלו במחשופי סלעים, בין סדקים באזורים ים תיכוניים והחרמון. הוא נפוץ בחרמון, מצוי בגליל העליון, נדיר בגליל התחתון ונדיר מאוד בגולן ובכרמל.
- שׁוֹשַׁנְתִּית מְסֻרְטֶטֶת (Rosularia lineata) – עשב רב-שנתי, עליו בשרניים מאוד, באורך 3 ס"מ, תמימים, ללא לוואים, מסורגים וערוכים בשושנת צפופה בבסיסו. הפרחים דמויי פעמון ורודים, דו-מיניים, הפרחים יושבים על 2 או 3 סעיפים בראש עמוד התפרחת. הכותרת היא צינורית מאוחת עלים, עם 5 אונות שלאורכן קווים ורודים עדינים. אורך האונות כמחצית מאורך הצינור. מספר האבקנים 10 כפול מעלי הכותרת או עלי הגביע. הפריחה בחודשים מרץ ואפריל. מקום גידולו במחשופים של סלעים קשים בין סדקים בערבות, במדבריות, בתות הספר ובאזורים ים-תיכוניים. הוא מצוי בגליל העליון ובבקעת כנרות; נדיר בגולן ובגליל התחתון; נדיר מאוד בבקעת חולה, בכרמל, בעמק יזרעאל, בשומרון, בערבות הירדן, במדבר יהודה, בהר הנגב ובדרום הנגב.
גלריית תמונות עריכה
-
פרח של ניצנית אדומה
-
פריחה של ניצנית אדומה
-
ניצנית אדומה על גדר אבן
-
קלנצ'ו דלאגונסיס בירושלים
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg טבוריתיים, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg טבוריתיים, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- טבוריתיים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- טבוריתיים, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg טבוריתיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- טבוריתיים, באתר FishBase (באנגלית)
- טבוריתיים, באתר צמח השדה
- טבוריתיים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- טבוריתיים, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png טבוריתיים, באתר GBIF (באנגלית)
- טבוריתיים, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg טבוריתיים, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png טבוריתיים, באתר eBird (באנגלית)
- טבוריתיים, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- טבוריתיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Crassulaceae J.St.-Hil., WFO (2022)
- ^ Telmissa microcarpa Boiss., WFO (2022), 30-3-2022