Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חרקי מאכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
קובץ:Fried locust Thailand.jpg
חרקים למאכל בתאילנד

חרקי מאכל או חרקים אכילים הם מינים של חרקים המשמשים למאכל אדם, ישירות או כמזון מעובד.[1]

תפוצה גלובלית וסוגים עריכה

על פי ההערכה, קיימים כ-2,000 סוגי חרקים המשמשים למאכל אדם, רובם נאספים על ידי ליקוט, והשאר מיועדים לתעשיית המזון ומורשים על ידי הרשויות לשימוש במזון.[2][3][4][5]. חרקים מהווים חלק מהתפריט עבור כשני מיליארד בני אדם, בעיקר באפריקה, אסיה ודרום אמריקה.[6] סוגי החרקים המשמשים למאכל משתנים בהתאם למיקום הגאוגרפי.

צריכת מיני חרקים משתנה לפי אזור בשל הבדלים בסביבת הגידול, המושפעים מהמערכות האקולוגיות והאקלים. מספר מיני החרקים הנצרכים לפי מדינה הוא הגבוה ביותר באזורים משווניים וסוב-טרופיים, המשקף שפע אקולוגי של מספר החרקים ומגוון ביולוגי רב יותר, כפי שנצפו בקווי רוחב נמוכים יותר וזמינות גבוהה לאורך כל השנה.[7][8]

סוגי החרקים הנפוצים ביותר כמאכל הם:

המספרים בסוגריים מציינים את החלק מכלל אוכלוסיית העולם הניזון מחרקים אלו.

חרקים נאכלים בשלבים שונים של החיים, בעיקר בשלמותם כבוגרים אך גם גלמים. קמח של חרקים טחונים משמשים בתעשיית המזון להכנת מאכלים שונים.

קובץ:Edible Silkworm Cocoons.JPG
גלמים של תולעת המשי למאכל, קוראה
קובץ:Mehlwürmer als Lebensmittel.jpg
זחלים של החיפושית Tenebrio molitor למאכל. הכנה על ידי ייבוש בהקפאה

ערכים תזונתיים עריכה

חרקים עשירים בחלבונים, שומנים, חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים ביחס למזונות אחרים מן החי. ריכוז החלבון בחרקים נמצא בטווח 13%-77%, הם מקור משמעותי לשומנים, בעיקר חד-רווים, אומגה 3 ואומגה 6, ועשירים בברזל ואבץ. עם זאת, בחרקים נמצא פחות ויטמין B12 יחסית לבשר בקר.

להלן טבלת השוואה של ערכים תזונתיים בין מספר חרקים לבין בשר בקר טחון 20% שומן (מקור):

ערך תזונתי ל-100 גרם תולעי קמח תולעי באפלו צרצר הבית חגב נודד בקר
אנרגיה (קילו-קלוריות) 550 484 458 559 250
שומן (גרם)
מתוכו שומן רווי		 37.2
9		 24.7
8		 18.5
7		 38.1
13.1		 20
6
פחמימות (גרם) 5.4 6.7 0 1.1 0
חלבונים (גרם) 45.1 56.2 69.1 48.2 20
מלח (מיליגרם) 370 380 1,030 430 72

חרקים בתעשיית המזון עריכה

בעוד שאיסוף חרקים למאכל נהוג בעיקר בארצות בהן אקלים טרופי, הרי שייצור תעשייתי של מזון שמקורו בחרקים מאפשר צריכתם גם בשאר העולם. תעשיית מזון מחרקים החלה להתפתח בראשית העשור השני של המאה ה-21 ממספר מניעים: היות החרקים מקור חלבונים זול ויעיל יחסית לבעלי חיים אחרים, הצטיירות החרקים כתחליף או כתוספת לתעשיית הבשר במצב בו אוכלוסיית העולם צומחת ודורשת משאבי מזון נוספים, וההנגשה של חרקים כמזון לעולם המערבי, בו קיימת רתיעה מאכילת חרקים. ייצור תעשייתי של מזון מחרקים מאפשר מוצרים אשר "מסתירים" את הצורה המקורית של החרקים, ובכך מקלים על אנשים את הרתיעה. דוגמאות למוצרים אלו הן קמח ונגזרותיו כפסטה ולחם, חטיפים והמבורגרים העשויים מחרקים. לחרקים מגוון רחב של טעמים והם נצרכים בדרך כלל בשלמותם, מרוסקים או טחונים לשימוש במוצרי המזון או מוצרי מזון מעובדים.[9][10]

קובץ:Cricket Shelter Modular Edible Insect Farm IMG 20200219 163454590.jpg
דגם של חווה מודולרית לגידול צרצרים אכילים Philadelphia Museum

אסדרה עריכה

אכילת חרקים עלולה להיות מקור לסיכון בריאותי, כגון תגובות אלרגיות.[11] בעקבות העלייה בעניין המסחרי בחרקים החלו מדינות שונות לפתח מסגרות חקיקה חדשות לפיקוח על הייצור, העיבוד, השיווק והצריכה של מוצרי חרקים.[12] באופן כללי, חרקים שנאספו מהסביבה הטבעית מהווים סיכון גדול יותר מחרקים מעובדים, וחרקים גולמיים שלא עברו טיפול תרמי מהווים סיכון גדול יותר מאשר חרקים שבושלו לפני הצריכה.[13]

מניעת גורמי סיכון במזון העשוי מחרקים עריכה

ניתן לשלוט בסכנות המפורטות בטבלה לעיל בדרכים שונות:

  • סימון אלרגנים על האריזה כדי להזהיר צרכנים רגישים לאלרגיה.
  • שימוש בחקלאות סלקטיבית, כגון הדברה ביולוגית, כדי למזער שימוש בחומרים טוקסיים, במטרה למזער סיכונים כימיים .
  • שליטה בסכנות של זיהומי חיידקים וחד-תאיים על ידי טיפולים תרמיים המנטרלים את גורמי סיכון.[14]

רגולציה והרשאה עריכה

באיחוד האירופי, חרקים אכילים, שלמים או בחלקים (רגליים, כנפיים או ראשים), נכנסים להגדרה של מזון חדשני Novel food על פי הנציבות האירופית.[15] מסמכים עבור כמה מיני חרקים נמצאים כעת בבדיקה של הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) (אנ').[16] באוגוסט 2018, פרסמה EFSA פרופיל סיכון ראשון לצרצר הבית כמזון.[17] על פי הערכת סיכונים שפורסמה על ידי EFSA ב-13 בינואר 2021, תולעת הקמח הצהובה בטוחה למאכל אדם.[18][19] ב-2 ביולי 2021 פרסמה EFSA חוות דעת מדעית נוספת הקובעת כי חגב נודד במצב קפוא, מיובש או טחון בטוח למאכל אדם.[20] ב-17 באוגוסט 2021 פרסמה ה-EFSA הערכת בטיחות המיועדת לצרצרים שקבעה כי תכשירים קפואים ומיובשים של חרקים אלה בטוחים לצריכה.[21] ב-4 ביולי 2022 פרסמה הרשות האירופית לבטיחות מזון EFSA חוות דעת המאשרת את הבטיחות של תכשירים קפואים ומיובשים בהקפאה של תולעת הקמח Alphiobius diaperinus.[22] בעקבות הערכת ה-EFSA, הנציבות האירופית אישרה את חרקי המאכל הבאים כמזון חדש באיחוד האירופי:

  • זחלי Tenebrio molitor מיובשים (תולעי חיפושית הקמח), עם תקנת היישום של הנציבות (EU) 2021/882 מיום 1 ביוני 2021 (בתוקף ב-22 ביוני 2021).[23]
  • צורות קפואות, מיובשות ואבקות של חגב נודד (Locusta migratoria), עם תקנת היישום של הנציבות (EU) 2021/1975 מיום 12 בנובמבר 2021 (בתוקף ב-5 בדצמבר 2021).[24]
  • צורות קפואות, מיובשות ואבקות של צרצר הבית (Acheta domesticus), עם תקנת היישום של הנציבות (EU) 2022/188 מיום 10 בפברואר 2022.[25]
  • צורות קפואות, משחות, מיובשות ואבקה של זחלי תולעת הקמח (Alphitobius diaperinus) עם תקנת היישום של הנציבות (EU) 2023/58 מיום 5 בינואר 2023.[26]

ב-1 במאי 2017 אישרה שווייץ את מיני החרקים הבאים כמזון:[27]

  • צרצר הבית (Acheta domesticus)
  • חגב נודד (Locusta migratoria)
  • חיפושית הקמח (Tenebrio molitor כזחלים)

חרקים אלה מותרים לשיווק לצרכנים שלמים, מפורקים או מעובדים במוצרי המזון.: לאחר תקופת המעבר של פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי, ב-21 בינואר 2021 השתנתה האסדרה לגבי חרקים אכילים בממלכה המאוחדת ומוצרי חרקים הפכו בלתי סחירים. מוצרי מזון לחרקים שהיו בשוק נדרשו לקבל אישור של הסוכנות לתקני מזון (FSA) (אנ') בתהליך אישור מזון חדש.[28][29] בפברואר 2022, הגיש איגוד תעשיית החרקים הבריטי "Woven Network" תיק ראשון לאישור צרצרי הבית (Acheta domesticus) כמזון חדש ל-FSA.[30] בארצות הברית ובקנדה, חרקים למאכל אדם אינם מסווגים כמזון חדש והיבוא והמכירה מותרים. בארצות הברית, מוצרי מזון מחרקים חייבים לעמוד בתקני מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ותקנות לסימון מזון, כולל סימון סיכון לאלרגיה.[31] במסגרת חוק המזון והקוסמטיקה הפדרלי, ה-FDA קובע כי "המונח "מזון" פירושו (1) מוצרים המשמשים למזון או שתייה לאדם או לבעלי חיים אחרים, (2) מסטיק ו-(3) חומרים המשמשים כרכיבים של כל אחד מהללו."[32] לפיכך, על חרקים כלולים בקטגוריות הללו חלים כל כללי בטיחות המזון. בקנדה, חרקים כפופים לאותם תקנים והנחיות כמו מזונות אחרים הנמכרים בחנויות או באינטרנט.[33] במחצית השנייה של 2023 אישרה סוכנות המזון של סינגפור (אנ') (SFA) למאכל אדם 16 מינים של חרקים, כגון צרצרים, תולעי משי וחגבים.[34] אישור החרקים לצריכה כפוף לדרישות בטיחות המזון. יום חרקים למאכל אדם העולמי, שנערך ב-23 באוקטובר, הוצג על ידי היזם הבלגי כריס דרודר Chris Derruder בשנת 2015, כדי להעלות את המודעות בעולם לצריכת חרקים אכילים, עם התמקדות באירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה.[35]

מוצרי מזון מחרקים עריכה

  • קמח חרקים: מוכן מחרקים מיובשים בהקפאה (קמח צרצרים) (אנ').
  • המבורגר חרקים: קציצות המבורגר עשויות מאבקת חרקים/קמח חרקים עשוי בעיקר מתולעי קמח או מצרצר הבית בתוספת של מרכיבים נוספים.
  • חטיפי כושר מחרקים: חטיפי חלבון המכילים אבקת חרקים בעיקר מצרצרי בית.
  • חטיפי חרקים: פריכיות, כפכפים או חטיפים קטנים, עשויים עם אבקת חרקים ומרכיבים אחרים.[36]
  • פסטה מחרקים: פסטה עשויה קמח חיטה, מועשרת בקמח חרקים (צרצרי בית או תולעי קמח).
  • לחם חרקים המכונה בשפה הפינית Cricket bread-Sirkkaleipä.[37]
  • לחם אפוי עם קמח חרקים (בעיקר צרצרי הבית).[38]
  • בירה על בסיס חרקים מיוצרת על ידי מבשלת הבירה האוסטרלית BentSpoke Brewing Co, והסטארט-אפ הדרום אפריקאי Gourmet Grubb[39]
  • חלופת חלב וגלידת חרקים.[40]

כשרות עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – איסור אכילת שרצים, ארבה כשר

ביהדות, מרבית החרקים ופרוקי הרגליים אינם כשרים למאכל. יוצאים מכלל זה הם חרקים מסוימים מסדרת החגבאים, אף על פי שמרבית הקהילות היהודיות (פרט ליהודי תימן) אינן נוהגות לאכול עקב היעדר מסורת אכילה שלהם בדורות האחרונים.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|חרקי מאכל]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ Christos I Rumbos, Christos G Athanassiou (3 April 2021): ‘Insects as Food and Feed: If You Can't Beat Them, Eat Them!'—To the Magnificent Seven and Beyond. In: Journal of Insect Science, Volume 21, Issue 2, March 2021, 9, https://doi.org/10.1093/jisesa/ieab019.
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ Julie J. Lesnik, Not just a fallback food: global patterns of insect consumption related to geography, not agriculture, American Journal of Human Biology 29, 2017-07-08 doi: 10.1002/ajhb.22976
  8. ^ Patricio Cruz y Celis Peniche, Drivers of insect consumption across human populations, Evolutionary Anthropology: Issues, News, and Reviews 31, 2022-01, עמ' 45–59 doi: 10.1002/evan.21926
  9. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  10. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  11. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  12. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  13. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  14. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  15. ^ European Commission (2018-01-03): Questions and Answers: New Novel Food Regulation
  16. ^ Lidia Delgado Calvo‐Flores, Cristiano Garino, Francisco Javier Moreno, Hermann Broll, Insects in food and their relevance regarding allergenicity assessment, EFSA Journal 20, 2022-12 doi: 10.2903/j.efsa.2022.e200909
  17. ^ European Food Safety Authority (28 August 2018): Novel foods: a risk profile for the house cricket (Acheta domesticus).
  18. ^ European Food Safety Authority (13 January 2021): Safety of dried yellow mealworm (Tenebrio molitor larva) as a novel food pursuant to Regulation (EU) 2015/2283. In: EFSA Journal.
  19. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  20. ^ EFSA (2 July 2021): Safety of frozen and dried formulations from migratory locust (Locusta migratoria) as a Novel food pursuant to Regulation (EU) 2015/2283. In: EFSA Journal. Vol. 19, Issue 7. DOI: https://doi.org/10.2903/j.efsa.2021.6667.
  21. ^ EFSA (17 August 2021): Safety of frozen and dried formulations from whole house crickets (Acheta domesticus) as a Novel food pursuant to Regulation (EU) 2015/2283. In: EFSA Journal 2021;19(8):6779.
  22. ^ EFSA (4 July 2022): Safety of frozen and freeze-dried formulations of the lesser mealworm (Alphitobius diaperinus larva) as a Novel food pursuant to Regulation (EU) 2015/2283. In: EFSA Journal 2022;20(7):7325. doi: https://doi.org/10.2903/j.efsa.2022.7325
  23. ^ EU Commission (2 June 2021): Commission Implementing Regulation (EU) 2021/882 of 1 June 2021 authorising the placing on the market of dried Tenebrio molitor larva as a novel food under Regulation (EU) 2015/2283 of the European Parliament and of the Council, and amending Commission Implementing Regulation (EU) 2017/2470.
  24. ^ EU Commission (15 November 2021): Commission Implementing Regulation (EU) 2021/1975 of 12 November 2021 authorising the placing on the market of frozen, dried and powder forms of Locusta migratoria as a novel food under Regulation (EU) 2015/2283 of the European Parliament and of the Council and amending Commission Implementing Regulation (EU) 2017/2470.
  25. ^ EU Commission (11 February 2022): Commission Implementing Regulation (EU) 2022/188 of 10 February 2022 authorising the placing on the market of frozen, dried and powder forms of Acheta domesticus as a novel food under Regulation (EU) 2015/2283 of the European Parliament and of the Council, and amending Commission Implementing Regulation (EU) 2017/2470.
  26. ^ EU Commission (6 January 2023): Commission Implementing Regulation (EU) 2023/58 of 5 January 2023 authorising the placing on the market of the frozen, paste, dried and powder forms of Alphitobius diaperinus larvae (lesser mealworm) as a novel food and amending Implementing Regulation (EU) 2017/2470.
  27. ^ Bundesamt für Lebensmittelsicherheit und Veterinärwesen (2017-04-28): "Insects as food" (German only)
  28. ^ Food Manufacture (4 November 2021): Edible insects left in legal limbo.
  29. ^ Vice World News (28 October 2021): Edible Insects That Could Help Stop Climate Change Are Banned From Major Climate Summit.
  30. ^ Food Navigator/Oliver Morrison (2 February 2022): "A major milestone for the UK edible insect sector": UK edible insect makers hope for Novel Food approval by 2023.
  31. ^ Mariod, Abdalbasit Adam (2020): The Legislative Status of Edible Insects in the World. In: Mariod A.A. (eds) African Edible Insects As Alternative Source of Food, Oil, Protein and Bioactive Components. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-030-32952-5_9.
  32. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  33. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  34. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  35. ^ Edible Bug Farm (2015-10-03): Interview with Chris Derudder on WEID.
  36. ^ Bug Burger (2019-3-11): Future food now: Finnish Bugbites and Norwegian mealworm bread.
  37. ^ Sirkkaleipä | Traditional Bread From Finland | TasteAtlas, www.tasteatlas.com
  38. ^ Reuters (2017-11-23): Finland baker launches bread made from crushed crickets.
  39. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  40. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=חרקי_מאכל&oldid=798444"