Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חנן פרנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
חנן פרנק
קובץ:חנן פרנק צילום לב סלוצקי.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

חנן פרֶנק (9 במאי 1947 – 23 בדצמבר 2022) היה פסיכולוג ישראלי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מומחה בתחום הפיזיולוגיה של הכאב ושיכוכו[1]

ביוגרפיה עריכה

חנן פרנק נולד ב־1947 ברוטרדם שבהולנד לאב יהודי, מנהל בית ספר, ולאם לא יהודייה, ולו אחות ואח מבוגרים ממנו. בהיותו בן 10 מצא בביתו את הטלאי הצהוב של אביו, וכך נודע לו שאביו יהודי. הוא הצטרף תנועת "השומר הצעיר", ובגיל 17 שהה שנה בישראל, להכשרה כמדריך לנוער יהודי. ב־1968 עלה לישראל עם אחיו, והשניים נרשמו במשרד הפנים כיהודים. הוא הצטרף לקיבוץ רבדים והתגייס לנח"ל. ב־1969, במרדף אחרי מחבלים בערבה, עלה על מוקש, ושתי רגליו נקטעו. לאחר שיקום ממושך חזר לקיבוצו.

לאחר שבית המשפט העליון קבע בבג"ץ שליט שבן של אב יהודי ואם שאינה יהודייה נחשב ליהודי, תוקן חוק השבות ונוסף לו סעיף 4ב הקובע "לעניין חוק זה, "יהודי" – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת."[2] בהתאם לקביעה זו פרנק לא נחשב ליהודי. במחאה על כך שלח מכתב לראש הממשלה, גולדה מאיר, שאותו סיים בשלל תהיות: "מה לדעתך צריכים לעשות יהודים בני משפחות מעורבות, שאביהם הוא יהודי? באירופה רואים אותנו כיהודים וכאן ניחשב ללא יהודים. האם לדעתך צדקתי בבואי לארץ? האם באמת כ'לא יהודי' על פי החוק מקומי הוא פה? האם עשיתי כראוי שהתגייסתי ככל אזרחי יהודי, שם נפצעתי? האם איבדתי את שתי רגלי למען המולדת או שטעיתי והארץ אינה המולדת שלי? האם עלי להישאר בארץ ולהתבייש בגלל אמי שאינה יהודייה, או לחזור להולנד ולהתבייש בגלל אבי היהודי?"[3] הפגנת מחאה שנערכה מול משכן הכנסת בעת הדיונים בהצעת החוק החלה בהקראת מכתבו זה בידי דן בן אמוץ.[4] מאבקו זכה לתמיכה ציבורית, אך לא מנע את אישור הצעת החוק. בהמשך העלה בפני באי הקונגרס הציוני, שנערך בבנייני האומה, את חוסר יכולתו להתחתן בישראל.[5]

למד פילוסופיה ופסיכולוגיה לתואר ראשון. ב-1973 התחיל לימודים לתואר שני. קיבל תואר דוקטור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), ושימש פרופסור בבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל אביב עד לפרישתו לגמלאות כפרופסור אמריטוס. היה גם ראש בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו.

נפטר ב-23 בדצמבר 2022. הותיר אחריו את אשתו לבנה, שני ילדים וארבעה נכדים.

ספריו עריכה

  • פתק, ידיעות ספרים, 1966. ספר שלדברי המחבר "הוא עירוב של דמיון ומציאות", מעין אוטוביוגרפיה על השנה שבה שהה בבית חולים מאז פציעתו. הוא מופיע בספר בכינוי "פתק", שנוצר כתוצאה משיבוש השם "פרנק" בכתב-יד עקב חיבור האותיות ר' ונ'.
  • דיפטיכון, ידיעות ספרים, 2002. רומן בעל יסודות אוטוביוגרפיים.
  • A Critique of Nicotine Addiction (יחד עם ראובן דר), הוצאת שפרינגר, 2000.[6]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עופר אדרת, אחרי שאיבד את רגליו במלחמה גילה חנן פרנק כי החוק שונה, והוא כבר לא יהודי, באתר הארץ, 5 בינואר 2023
  2. ^ חוק השבות (תיקון מס' 2), התש"ל-1970, ס"ח 586 מ-19 במרץ 1970
  3. ^ יעקב חזן, לא ביטול הרציפות ההיסטורית אלא חידושה, על המשמר, 13 בפברואר 1970
  4. ^ היום – הפגנת־מחאה ברחבת הכנסת, על המשמר, 9 בפברואר 1970
  5. ^ חנן פרנק פונה לקונגרס: אפשרו לי להינשא, על המשמר, 25 בינואר 1972
  6. ^ J. R. Hughes, A Critique of Nicotine Addiction, Tobacco Control, September 2001, in JSTOR
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=חנן_פרנק&oldid=860916"