Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חמולת מסארווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:דיוואן חמולת מסארוה בימי עבר.jpg
דיוואן ששימש בעבר את חמולת מסארווה, בעיר טייבה

חמולת מַסַארְווהערבית: مصاروة, בתעתיק מדויק לעברית: מצארוה) היא אחת המשפחות הגדולות בישראל. שמה של החמולה משמר את מוצאה המצרי.

היסטוריה עריכה

הקרבה הגאוגרפית והעובדה שארץ ישראל הייתה מאות שנים תחת שלטון שמרכזו במצרים גרמו להגירה כמעט מתמדת של פלאחים ובדואים ממצרים לארץ ישראל. החל מהמאה ה-18 התגברה הגירה זו, והגיעה לשיאה בימיו של איברהים פחה שכבש את ארץ ישראל ב-1831 ושלט בה עד 1840. רבים מחייליו ערקו ונשארו בארץ וגם ההגירה הכללית התגברה מאז תקופת שלטונו. בזמן המנדט הבריטי הובאו פועלים רבים ממצרים וחלקם נשארו בארץ. גם לעלייה ברמת החיים של ערביי הארץ הייתה השפעה רבה על הפלאחים המצרים מאזור הדלתה שסבלו מעוני רב ומצפיפות.

המהגרים המצרים התפזרו בכל רחבי הארץ, אולם בעיקר התרכזו בין טולכרם לעזה. חלק משמות הכפרים ומשמות המשפחה של ערביי הארץ מעיד על המוצא המצרי או רומז למקום מוצא מסוים במצרים. על פי יעקב שמעוני קבוצה זו היא הגדולה במיעוטים הזרים בקרב המוסלמים בארץ.[1][2]

וריאנטים נפוצים של שם החמולה עריכה

הווריאנטים הנפוצים של שם החמולה הם: מסראווה, מסארוה, מצארוה, מצראווה ומסארווה, ויש גם וריאנטים נוספים. הווריאנטים שייכים לחמולה ואינם מהווים משפחות נפרדות.

פלג שמהווה חלק מהחמולה ולא נחשב למשפחה נפרדת הוא פלג משפחת מצרי או מסרי, שמהווה חלק נכבד מהחמולה, מעצם השייכות למוצא המצרי המשותף ובמקרים רבים קרבת דם.

כיום עריכה

חמולת מסארווה מונה כיום, לפי הערכות שונות, יותר מ-40 אלף איש בווריאנטים שונים של השם. חמולה זו מתאפיינת בכך שהיא מורכבת ממאות משפחות, חלקן גדולות וחלקן קטנות, וכולן ממוצא מצרי.

בני החמולה מתגוררים בנצרת, חיפה, ויפו ובמרבית היישובים הערבים בישראל ומרוכזים בעיקר באזור המשולש, ביישובים טייבה (שבהּ היא החמולה הגדולה בעיר) – טירה, באקה אל גרביה, כפר קרע (החמולה הגדולה בעיר), אום אל פחם, ערערה ועארה (החמולה הגדולה בכפר).[3]

מספר הרופאים, עורכי הדין, השופטים, אנשי העסקים, פרופסורים, רואי החשבון, הנדסאים, מהנדסים ועוד בעלי השכלה במשפחת מסארווה מגיע ליותר מ-5,500 איש, ויותר מאלף סטודנטים לרפואה ולמשפטים.[3]

יישובים בהם מהווה החמולה רוב עריכה

בני משפחה בולטים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יעקב שמעוני, ערביי ארץ ישראל, עם עובד, 1947, עמ' 106-105
  2. ^ אלחאג' מאג'ד והנרי רוזנפלד, השלטון המקומי הערבי בישראל, גבעת חביבה: המכון ללימודים ערבים, 1990, עמ' 88.
  3. ^ 1 2 מוחמד עקל וגואד עותמאן מסארוה (עורכים), ספר טייבה בני סעב, הוצאת מרכז התרבות הערבי, 1989, עמוד 52 (كتاب طيبة بني صعب ص.52)
  4. ^ https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2019/037/11_19_037b.pdf
  5. ^ אסף גלעד, ‏בן למשפחה ערבית גדולה אחראי על בניית המפעלים של אינטל, באתר גלובס, 14 במאי 2024