חיים צינוביץ'
פעולות נוספות
| חיים צינוביץ', 1990 | |
| חיים צינוביץ', 1990 | |
| פרופיל ב-IMDb |
חיים אלעזר צינוביץ' (נולד ב-27 בספטמבר 1967) הוא מוזיקאי, זמר, מלחין, מדבב וקריין ישראלי.
ביוגרפיה עריכה
נולד וגדל בראשון לציון כבן יחיד לרחל צינוביץ' שהייתה מורה, מנהלת בית ספר ודור חמישי למייסדי המושבה ולסולומון (סמי) נחמיאס עולה חדש ממרוקו שהיה סוחר תכשיטים. כשהיה צינוביץ' כבן שלוש הוריו התגרשו ואביו עזב את הארץ, השתקע בארצות הברית וניתק קשר עם משפחתו. בעקבות עזיבת אביו בחר חיים לשנות את שם משפחתו מנחמיאס לשם נעוריה של אמו, צינוביץ'.
עוד בהיותו ילד בבית הספר היסודי הרבה להשתתף בטקסים, וגם לשיר ולנגן בגיטרה.
את שירותו הצבאי עשה צינוביץ' בלהקת חיל האוויר.
לאחר שחרורו מהצבא הוציא צינוביץ' את שירו הראשון, "ציפור שלי טורפת", שאותו כתב והלחין. את השיר עיבד צינוביץ' עם טל הרצברג. בשיר השתתפו דודי לוי בגיטרות, ניר צדקיהו בתופים, זוהר פרסקו בכלי הקשה וגיל לנדאוי בפסנתר. השיר יצא על גבי תקליט שדרים, אך לא זכה להצלחה רבה.
ב-1989 השתתף צינוביץ' כמלווה של ורדינה כהן בשירה "שביל הזהב" בקדם אירוויזיון שהתקיים באותה השנה.
ב-1990 השתתף צינוביץ' במופע "העיקר זה הרומנטיקה", בו בוצעו שירים חדשים וישנים של המלחין יוני רכטר. המופע תועד על גבי אלבום באותו השם שיצא ב-1991 ובו שר צינוביץ' את השירים "בלעדייך", "הכל קלוי" ו"שיר התשובה".
בין השנים 1990- 1991 הנחה צינוביץ' את התוכנית "עד פופ" ששודרה בערוץ הראשון.
ב-1992 השתתף בתפקיד אורח בסדרה "עניין של זמן" בתפקיד דורון, החבר של גלי (אסתי ירושלמי). כמו כן, השתתף בתור עצמו בתפקיד אורח בסיטקום הישראלי, "שתוק שואו" וגם השתתף בתוכנית "מוצ"ש".
אלבומו הראשון של צינוביץ', "פרויקט הג'יבריש", יצא בפברואר 1993. האלבום כלל שירים בשפת הג'יבריש בסגנונות עמים שונים כגון צרפתית, בולגרית וצפון אפריקאית. השיר הידוע ביותר באלבום היה "סוניה". בשנת 2006 יצא האלבום בהוצאה מחודשת, לאחר שבמשך שנים ניתן היה להשיגו רק בחנויות יד שנייה ובמחירים גבוהים. באותה שנה הוא השתתף בפסטיבל עין גב וביצע בו את השיר "בשדות בית לחם", וכמו כן הוא גם ביצע בפסטיבל את השיר "הכל פתוח" בדואט עם נעמי שמר שהנחתה את הפסטיבל.
ב-1994 יצא אלבומו השני "קצת פורקן קצת חום קצת אהבה". האלבום נכתב ביחד עם הגיטריסט המלחין והמעבד רוני הלפרין המשלב את סגנון מטאל. האלבום רווי גיטרות והטקסטים בו חדורי זעם; השירים הידועים מהאלבום הם "לך עם הכעס" ו"תן לו בראש".
שני אלבומיו הראשונים של צינוביץ' קיבלו עם השנים מעמד של אלבומי קאלט, בעיקר בשל היותם נדירים וכן בשל שינוי הסגנון והפריצה למיינסטרים בתפקיד "השרוף" (ראה להלן).
ב-1993 צינוביץ' השתתף בקלטת לילדים "אצלנו בפסנתר" שהורכבה משירי נעמי שמר לצד משה בקר, מיקי קם ורינת גבאי, ושר את "שיר הזרעונים" (מילים ולחן – עוזי חיטמן) בקלטת של סמדר שיר "ילד בא מאהבה" שיצאה באותה השנה.
בין השנים 1993- 1994 צינוביץ' הנחה את תוכנית הילדים "ילדי הקשת" בערוץ 2 עם מיקי קם.
ב-1994 התארח בפרק 17 בסדרה "סטרייט ולעניין", בתפקיד פרסומאי.[1]
ב-1996 הקליט צינוביץ' את השיר "גדל הילד" שנכלל בפסקול הסרט "צעירים לנצח".
ב-1997 הפיק והשתתף צינוביץ' באלבום של להקת "Human Beat Box", להקה בת שלושה אחים שהתבססה על סימפול קולות אנושיים. במקביל הקים אולפן מצליח להפקת פרסומות ולדיבוב, והתפרנס מכתיבת ג'ינגלי פרסומת ומוזיקה לתוכניות טלוויזיה (כגון "הכספת"). חיים צינוביץ' דיבב את דמותיהם של קרלו החתול של תנובה, מקס האריה של גלידת שטראוס וצ'סטר הצ'יטה של צ'יטוס, ובנוסף, קריין את הפרסומות בכיכובן של דמותיהם ועיבד ושר את הג'ינגלים לפרסומות.
ב-1998 התארח בעונה הראשונה של הסדרה הקומית "שמש" ששודרה בערוץ 2 גילם רופא רוחני.
הוא דיבב בשני סרטי דיסני, "חתולים בצמרת" ו"מולאן", ושירים שהלחין השתתפו בסדרות ובסרטים של רשת הטלוויזיה האמריקאית HBO.[2]
פרשת השרוף עריכה
במשך כמה חודשים במהלך שנת 2000 התחזה צינוביץ' ל"השרוף" – לכאורה אמן חדש בזמר המזרחי, שמאחוריו סיפור חיים בלתי רגיל של נכות והתאכזרות של הממסד. הסינגל הראשון של "השרוף", "שקר החן והבל היופי", שיר רוק בסגנון מזרחי, זכה להצלחה גדולה ולהשמעות רבות ברדיו. צינוביץ' התראיין לכתבת שער במוסף "7 ימים" של העיתון "ידיעות אחרונות"[3] כשכל גופו חבוש בתחבושות לבנות וכשהוא חובש מסכה, כביכול בשל ה"כוויות הקשות שעל גופו". הוא סיפר שבלון גז התפוצץ בביתו וכי הוא לא יכול היה לברוח מהשריפה כי הוא משותק ברגליו מאז שנפל מפיגום. הוא סיפר כי רק השירה מוסיפה מעט טעם לחייו המדוכאים.
לאחר מספר שבועות בהם גילו כלי התקשורת עניין בסיפור, חשף צינוביץ' בראיון טלוויזיוני בתוכנית יאיר לפיד ששודרה ב-4 במאי 2000 את פרצופו האמיתי של "השרוף" והסיר את המסכה בשידור חי.[4] התרמית (בדיה עיתונאית) גררה פולמוסים רבים בנוגע ליחס התקשורת לאמנות ולביקורת על אופן התייחסות המדיה בכלל ל"סקופ" עיתונאי ללא חשיבות לטיב התוכן וללא בדיקה עיתונאית מעמיקה כנדרש מהעיתון. צינוביץ' עצמו טען בראיונות כי התרמית נועדה לחשוף את נטייתם של כלי התקשורת להתעניין בסיפורים הסנסציוניים שסביב האמנים ולא במוזיקה עצמה. כמו כן טען שחש בעצמו "שרוף" מבחינה נפשית, וכן מבחינת תעשיית המוזיקה לאחר שיצירתו זכתה להתעלמות מצד התקשורת וחברות התקליטים.
לאחר פרשה זו קיבל את הכינוי השרוף, וכך הוא מוכר עד היום.
לאחר חשיפת זהותו של "השרוף", שפגעה באמינות "ידיעות אחרונות", פרסם העיתון המתחרה, "מעריב", כתבת שער במוסף "סופשבוע", שעסקה בפירוט רב בתרמית. כותרת הכתבה הייתה "המצית".
אלבומו של "השרוף" נקרא "הדמעות של היום הן הדבש של מחר". צינוביץ' כתב את רוב שירי האלבום והלחין ועיבד אותם יחד עם תומר בירן. פרט ל"הבל החן שקר היופי", הצליחו מהאלבום גם השירים "אהבה" ו"הקשיבי לקול". באלבום נכללה גם גרסת כיסוי לשירה של להקת "איפה הילד?", "נפלת חזק".
בשנת 2001 הוציא צינוביץ' אלבום שני תחת הכינוי "השרוף", "ושהאש תמשיך לבעור". באלבום בלט בעיקר השיר "מכונת הלהיטים". באלבום נכלל קרדיט לצינוביץ' עצמו.
בשנות האלפיים עריכה
צינוביץ' יצר מוזיקה לפתיחים ולנעימות נושא של תוכניות טלוויזיה רבות. ביניהן "ארץ נהדרת", "הישרדות", "מפרץ האהבה" ("האם זו אהבה" של דנה אינטרנשיונל), "המרוץ למיליון", "הכספת", "רק בישראל" ו"הערב עם גיא פינס".
בשנת 2009 התארח בשיר "המראה" מתוך האלבום השני של רגב דהן, "הרדיו של סבתא".
בספטמבר 2021 התארח בהופעה של להקת "ויתרתי" בפסטיבל "TELEPORT".
ביוני 2025 לאחר 25 שנה מ"פרשת השרוף" הכריז צינוביץ' על קאמבק של "השרוף" במסגרתו יוציא סינגלים חדשים וסבב הופעות חדש תחת דמות השרוף אך הפעם באופן גלוי ללא מסיכה.
ב-6 באוגוסט 2025 יצא הסינגל הראשון לקראת אלבום חדש במסגרת הקאמבק בשם: "יא משוגעת".[5]
ב-10 בספטמבר 2025 הוציא את הסינגל: "לא עונה" אשר הופק יחד עם קליפ, בו השתתפה בת זוגו לשעבר מורן אייזנשטיין.
ב-22 בדצמבר 2025 הוציא את המיני-אלבום "השרוף 2025", הכולל חמישה סינגלים.[6]
חיים אישיים עריכה
בתחילת דרכו צינוביץ' היה בזוגיות עם השדרנית לאה עוז.
צינוביץ' ניהל במשך שנתיים מערכת זוגית עם מורן אייזנשטיין.
ב-2012 נישא להודיה יריומין הצעירה ממנו ב-21 שנים.[7] ב-2019 נולדה בתם הבכורה,[8] וב-2025 נולדה בתם השנייה.[9]
דיסקוגרפיה עריכה
אלבומי סולו עריכה
- חיים צינוביץ' בפרויקט הג'יבריש (1993; הוצאה מחודשת ב-2006)
- קצת פורקן קצת חום קצת אהבה (1994)
- צ'ינו מציג את יומן ביטבוקס (1997)
בתור "השרוף" עריכה
- הדמעות של היום הן הדבש של מחר (2000)
- ושהאש תמשיך לבעור (2001)
- השרוף 2025 (2025)
אלבומי צ'ינו וטומי עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg חיים צינוביץ', ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg חיים צינוביץ', ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg חיים צינוביץ', ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg חיים צינוביץ', ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png חיים צינוביץ', ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg חיים צינוביץ', ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg חיים צינוביץ', ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg חיים צינוביץ', ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg חיים צינוביץ', סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg חיים צינוביץ', ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg חיים צינוביץ', סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D חיים צינוביץ'], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg חיים צינוביץ', ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg חיים צינוביץ', באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg חיים צינוביץ', באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png חיים צינוביץ', באתר פינטרסט
- חיים צינוביץ', במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg חיים צינוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- חיים צינוביץ', באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- חיים צינוביץ', באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg חיים צינוביץ', באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg חיים צינוביץ', באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- חיים צינוביץ', באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- חיים צינוביץ', באתר Metacritic (באנגלית)
- חיים צינוביץ', באתר ארכיון להקת בת שבע
- חיים צינוביץ', בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg חיים צינוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- חיים צינוביץ', באתר זמרשת
- חיים צינוביץ', באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg חיים צינוביץ', באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg חיים צינוביץ', באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg חיים צינוביץ', באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png חיים צינוביץ', באתר Last.fm (באנגלית)
- חיים צינוביץ', באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png חיים צינוביץ', באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg חיים צינוביץ', באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png חיים צינוביץ', אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png חיים צינוביץ', להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- חיים צינוביץ', באתר SIGIC
- חיים צינוביץ', באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg חיים צינוביץ', באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg חיים צינוביץ', באתר Yandex.Music (ברוסית)
- חיים צינוביץ', באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg חיים צינוביץ', באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg חיים צינוביץ', באתר Songkick (באנגלית)
- חיים צינוביץ', באתר Tab4u
- חיים צינוביץ', באתר Genius
- חיים צינוביץ', באתר סטריאו ומונו
- חיים צינוביץ', באתר SecondHandSongs
- חיים צינוביץ', באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- חיים צינוביץ', באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg חיים צינוביץ', באתר בנדקמפ
- חיים צינוביץ', באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg חיים צינוביץ', באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png חיים צינוביץ', באתר טיידל (באנגלית)
- חיים צינוביץ', ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- חיים צינוביץ', בארכיון הבימה
- חיים צינוביץ', בארכיון תיאטרון גשר
- חיים צינוביץ', באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg חיים צינוביץ', באתר אמזון מיוזיק
- חיים צינוביץ', באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg חיים צינוביץ', באתר MuseScore
- חיים צינוביץ', באתר מכון למוסיקה ישראלית
- ש. פוגל, "האמירה האומנותית של השרוף" באתר האייל הקורא, 6 במאי 2000
- ערן סויסה, והאש תמשיך לבעור: עשור ל"השרוף", באתר nrg, 6 במאי 2010
- שגיא בן נון, חיים בלהבות: ריאיון עם חיים צינוביץ', באתר nrg, 25 במרץ 2011
- לפני רייכל: תחנות תרבות עם חיים צינוביץ', באתר nrg, 14 בדצמבר 2014
- מיקי נירון, נפלתם חזק, באתר מאקו, 23 ביולי 2020
- יפעת הללי אברהם, אנשים לא שוכחים את הרגע שהורדתי את המסכה. זה היה רגע שהמדינה עצרה מלכת, באתר מאקו, 7 באוגוסט 2025
הערות שוליים עריכה
- ^ סטרייט ולעניין | פרק 17 – סיפור דביק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 ביוני 1994
- ^ ליאון פלדמן, האנגר 9, ריאיון עם חיים צינוביץ, באתר Youtube, 25.06.2014
- ^ רינת גור-נחום, מחלים מהכוויות, באתר ynet, 11 בספטמבר 2002
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ ענבר מלכא, 25 שנה אחרי ההתחזות: השרוף חוזר, באתר "סרוגים", 5 ביוני 2025
- ^ מאיה כהן, בלי מסכות: "השרוף" חוזר - וככה עוד לא ראיתם אותו | היום, באתר ישראל היום, 22 בדצמבר 2025
- ^ חיים צינוביץ' התחתן, באתר ynet, 27 בספטמבר 2012
- ^ אסף נבו, חיים של אבא: צ'ינוביץ' שרוף על הילדה, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2019
- ^ מאור בן הרוש, בגיל 58: חיים צינוביץ' אבא לשתיים | פרסום ראשון, באתר וואלה, 24 בנובמבר 2025