חיים פוזנר
פעולות נוספות
| הרב חיים פוזנר, בסביבות 1900 | |
| הרב חיים פוזנר, בסביבות 1900 | |
| לידה | 1871 |
|---|---|
| פטירה |
9 באפריל 1939 (בגיל 68 בערך) ורשה, פולין |
| מקום קבורה | בית העלמין היהודי ברחוב אוקופובה, ורשה |
| תקופת פעילות | תרנ"א–תרצ"ט |
| פרסים והוקרה | מדליית 10 השנים לעצמאות פולין |
הרב חיים פוזנר (תרל"א, 1871 – כ' בניסן תרצ"ט, 9 באפריל 1939) היה רב יהודי-פולני. כיהן כאב"ד בניעשטאט-ניעשנאווא, שימש כרב ומו"ץ וחבר ועד הרבנים בוורשה, וכיהן כרב הצבאי הראשי של פולין בתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה. היה ממנהיגי יהדות ורשה ופעיל מרכזי במוסדות הקהילה.
ביוגרפיה עריכה
נולד בשנת תרל"א (1871) בעיירה קוזלוב שלאכצקי (אנ')[1], לרבי שמואל דוב ולאמו ברברה לבית רוזנטל. הוא נולד למשפחת בעלי קרקעות עשירה מצאצאיהם של שמואל זביטקובר, והתחנך במסורת יהודית מסורתית. אך משפחתו קיוותה שיפנה ללימודים כלליים באוניברסיטה. למרות זאת, הוא בחר להעמיק בלימודי התלמוד.
מלמדו הציג אותו בפני הרב אלעזר הכהן מפולטוסק מסוכטשוב, שהתרשם עמוקות מכישרונותיו ומהזיכרון החריג שלו, ועודד את הוריו להניח לו להמשיך בלימוד התורה. עוד בילדותו נודע בכישרונו יוצא הדופן ובחריפותו הרבה, וזכה לכינוי "העילוי מפראגה". למד תורה מפי הרב חיים אלעזר וקס, בעל ה"נפש חיה", ונחשב לתלמידו המובהק, וכן למד אצל הרב יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר"). בשנת תרנ"א (1891)[2], והוא בן עשרים בלבד, מונה לכהן כאב בית הדין בעיירה ניעשטאט-ניעשנאווא (אנ') שבפלך ורשה, לאחר שהרב נחום אש עזב את המקום.
בשנת תרס"ג (1903)[3] עבר לוורשה, שם שימש כמו"ץ (מורה צדק) וכחבר ועד רבני ורשה ורב הצבאי הראשי של פולין. בתפקידים אלו כיהן עד לפטירתו. היה מראשי הדמויות התורניות בעיר, ונחשב לדמות בולטת בהנהגה הרבנית של יהדות פולין.
פעילות ציבורית עריכה
בשנים 1924–1935 כיהן כרב הצבאי הראשי של פולין (בתפקיד אזרחי, ללא דרגה צבאית), במסגרת שירותו בצבא הרפובליקה הפולנית השנייה.
פעל גם בתחום החינוך והקהילה: ביוזמת שמואל אברהם פוזננסקי, לקח חלק בהקמת בית המדרש לרבנים תחכמוני בורשה, מוסד דתי-ציוני המזוהה עם תנועת המזרחי. וניהל את בית הספר "תלמוד תורה" בורשה, עמד בראש אגודת "לינת הצדק" – ארגון סיוע קהילתי, היה נשיא כבוד של קופת הלוואות בקהילה, ושימש עד מומחה לבתי המשפט בנושאים הלכתיים.
פרסם דרשות, קריאות הלכה ומאמרים בעיתונות הדתית ובחוברות עצמאיות. בשנת 1890 נישא לשרה.
פטירתו והלווייתו עריכה
נפטר בכ' בניסן תרצ"ט (9 באפריל 1939) בעיר ורשה, בהלווייתו השתתפו עשרות אלפי אנשים – עדות להוקרה ולהערכה שרחשה לו הקהילה היהודית המקומית. הלוויה נערכה בהשתתפות קהל עצום כל כך עד שנוצרה מהומה המונית, הלחץ הרב שהפעילו ההמונים הביא לדוחק מסוכן, וכתוצאה ממנו נפגעו אנשים בגופם ואף היו אבדות בנפש[4]. ונטמן בבית העלמין היהודי ברחוב אוקופובה בעיר (חלקה 1, שורה 7). ועל מצבת קברו נחרת:
תעודתו של רב בישראל כך מקובלני מפי רבי הגאון בעל נפש חיה זצ"ל היא להיות מוכן ברצונו מחשבה ומעשה למסור את נפשו בעד כל איש מישראל, תעודה זו שמתי לי עטרה כל ימי חלדי דברים אלו הינם דברי הרב הנפטר, אותם אמר ברגעיו האחרונים לפני פטירתו לבית עולמו. בתור בעל רב כישרונות התפרסם בנעוריו בשם העילוי מפראגא, יצק מים על ידי הגאונים בעמח"ס נפש חיה ובעמח"ס צפנת פענח בהיותו בן כ' שנה נבחר לאב"ד בניעשאווא ואחר כך נתקבל לחבר ועד הרבנים בווארשא רבות בשנים עמד בראש כמה מוסדות ציבוריים מלא כמה תפקידים רשמיים היה רב לצבא
— בדרכי ווארשא האבלות, עמ' 194
עיטורים עריכה
משפחתו עריכה
- בנו, רבי אברהם משה, ניהל הבית המדרש בפראגה.
- בתו, העלא חיה, נישאה לרבי יעקב קופל שיינפרוכט.
היה בן דודו של הסוציאליסט הפולני הבולט סטניסלב פוזנר[5].
קישורים חיצוניים עריכה
- 'הרב ר' חיים ב"ר שמואל דוב פויזנער', בתוך: שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 58
- קברו של חיים פוזנר, באתר בית העלמין היהודי ברחוב אוקופובה, ורשה
- "Czy wiesz kto to jest?", בעריכת סטניסלב לוזה, ורשה 1938, עמ' 592 (כולל תצלום) (בפולנית)
- ביוגרפיה באתר "דלת" (בפולנית)
- "דבר", 17 אפריל 1939
- היינט, 12 אפריל 1939 (תיאור הלווייתו, וכתבה עליו) (ביידיש)
- היינטיגע נייעס, 9 אפריל 1939 (תיאור הלווייתו)
- ביאליסטאקער אונזער עקספּרעס, 12 אפריל 1939 (תיאור הלווייתו, עם תמונתו) (ביידיש)
- דאס יודישע טאגבלאט, 12 אפריל 1939 (תיאור הלווייתו) (ביידיש)
- היינטיגע נייעס, 5 יוני 1930 (תמונתו)
- חיים פוזנר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ ובקצת מקורות שנולד בפראגה, וכן משמע מנוסח מצבתו.
- ^ לפי נוסח מצבתו, שציין כי שימש בתפקיד בגיל עשרים. אם נולד בשנת תרל"א – הרי שמדובר בשנת תרנ"א. עם זאת, לפי מקורות אחרים, התמנה לאב"ד בשנת תרנ"ד, התואמת גם לעובדה שהרב נחום אש עזב באותה שנה את המקום לכהן כרב בצ'נסטוחובה.
- ^ היינט, 11 מרץ 1927
- ^ היינט, 13 אפריל 1939
- ^ פארווערטס, 29 מאי 1930