חיים סוטין
פעולות נוספות
| דיוקן חיים סוטין יושב ליד שולחן, אמדאו מודיליאני, 1918 | |
| דיוקן חיים סוטין יושב ליד שולחן, אמדאו מודיליאני, 1918 |
חיים סוּטין (בצרפתית: Chaïm Soutine; 1893 – 9 באוגוסט 1943) היה צייר יהודי יליד רוסיה הלבנה, שחי משנת 1913 בצרפת והתבלט בציוריו האקספרסיוניסטיים.
ביוגרפיה עריכה
סוטין נולד בסמילוביצ'י, כפר בן 400 תושבים ליד מינסק שברוסיה (כיום בשטח בלארוס). הוא היה בנו העשירי של חייט יהודי עני, וכילדי הקהילה הקטנה האחרים למד בחדר. על ילדותו דיבר מעט ובמרירות, אולם ידידו ובן כפרו הצייר מישל קיקואין וידידים אחרים הפליגו אודותיה בסיפורים שהפכו לאגדה. נאמר עליו שעוד בגיל שבע גנב כלי מטבח כדי לקנות צבעים, שבגיל שלוש עשרה היה נוהג לרשום דיוקנאות על פיסות נייר ועל קירות הבתים, ושאביו, אדם נבער וגס, ביקש שבנו יהיה חייט או סנדלר, ולא ראה בעין יפה את נטייתו לציור. הילד גדל בודד ומסוגר.
בגיל 16 ביקש לצייר את דיוקנו של יהודי בן כפרו, וספג בשל כך מכות. עם 25 רובלים ששולמו לו כפיצוי על המכות שקיבל, ובאישור אמו, עזב את העיירה ועבר יחד עם חברו קיקואין למינסק, והחל ללמוד ציור. לאחר שנת לימודים אחת התקבל לאקדמיה לאמנות בווילנה, ולמד בה שלוש שנים, שבהן סבל מעוני וממחסור.
בשנת 1913 הגיע סוטין בן העשרים לפריז ופגש בה חברים יהודים מוכרים, קיקואין, פנחס קרמין, מארק שאגאל, אמדאו מודיליאני, ואחרים, אמנים צעירים בעלי שיעור קומה, שפיתחו גישה אקספרסיוניסטית, ועתידים להוות לצידו את עיקרה של אסכולת פריז, שפעלה בצרפת בתחילת המאה ה-20. סוטין נחשב לראש אסכולה זו. גם בפריז חי חיי מחסור. מאז ועד מותו נדד סוטין ללא הפסק בין רובעי פריז ומכפר לכפר ברחבי צרפת. הוא צייר מאות ציורים, בעיקר נופים ודיוקנאות.
במלחמת העולם השנייה, עם כיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית, עזב סוטין את ביתו בפריז והסתתר במקומות שונים, לעיתים גם ביערות תחת כיפת השמים, מפחד הגסטאפו. מחלת כיב הקיבה שהציקה לו גברה בתנאים אלה, ובעקבות דימום כבד הוא חזר לפריז ונכנס לבית חולים לניתוח, שלא הצליח להציל את חייו. סוטין נפטר ב-9 באוגוסט 1943 מכיב קיבה, ונקבר בבית הקברות מונפרנאס שבפריז.
הנצחה עריכה
על שמו רחובות בחיפה, בתל אביב ובפתח-תקווה.
מוזכר בסיפור "עור" של רואלד דאל (פורסם בעברית באסופת הסיפורים "עור", 2000). סוטין נחשב לאחד האמנים המשפיעים שפעלו בפריז בין שתי מלחמות עולם. יצירותיו נמצאות במוזיאונים הבאים: מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, מוזיאון פומפידו ומוזיאון האורנז'רי בפריז, מוזיאון טייט מודרן בלונדון ומוזיאון סטיידלק באמסטרדם. יצירות נוספות נמצאות באוספים פרטיים. ערכם הכספי של ציוריו נאמד במיליוני דולרים[1]
ב-11 ביוני 1974 הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולים שנקראה "אמנות הציור והפיסול 1974", שבה נכלל בול שבו מופיע ציור של סוטין "נערה בכחול", שמוצג במוזיאון ישראל. השירות הבולאי מכר 1,370,000 בולים בתוך תקופה של חמישה חודשים עד הפסקת המכירה, שהנציחו כך את סוטין.[2]
גלריה עריכה
-
גבעה בסרה במוזיאון ישראל
-
נוף של מונמארטר במוזיאון תל אביב לאמנות
-
דיוקן של מדלן קסטינג במוזיאון המטרופוליטן לאמנות
-
דיוקן איש צעיר בעניבה שחורה במוזיאון תל אביב לאמנות
-
נער עם כובע צהוב במוזיאון תל אביב לאמנות
-
דיוקן עצמי במוזיאון תל אביב לאמנות
-
פרופיל של ראש גבר במוזיאון תל אביב לאמנות
לקריאה נוספת עריכה
- אריה נבון ולאה גולדברג (עורכים), אמאדאו מודיליאני, ז'ול פאסקן, חיים סוטין, מרחביה: ספרית פועלים (אלכסון: חוברות לאמנות בספרית פועלים; ציָּרים יהודים), 1944.
- סוטין, ירושלים: מוזיאון ישראל (קטלוג מס' 46), תשכ"ח.
- עדנה קמפוס-דובואה, "סיפור הדיוקן העצמי של סוטין", סטודיו 102 (1999), 31–35.
- Ernst-Gerhard Guese (Hrsg), C. Soutine, 1893-1943, Stuttgart: G. Hatje, 1981. (בגרמנית)
- Avigdor W.G. Posèq, Soutine: His Jewish Modality, Lewes, Sussex: Book Guild, 2001.
- Maurice Tuchman, Esti Dunow, The impact of Chaim Soutine (1893-1943): de Kooning, Pollock, Dubuffet, Bacon, Ostfildern-Ruit: H. Cantz, 2002.
- Михаил Герман, Хаим Сутин, Москва: Искусство-XXI в. (Художники русской эмиграции), 2009. (ברוסית)
- Chaim Soutine and his contemporaries from Russia to Paris, Ben Uri, London: 4 to 28 October 2012; edited by Sarah MacDougall, Lauren Barnes, London: Ben Uri, The London Jewish Museum of Art, 2012.
קישורים חיצוניים עריכה
- ד"ר אורנה ליברמן, אמדאו מודיליאני וחיים סוטין: הבוהמיינים האחרונים של מונפרנאס, באתר פרנקופילים אנונימיים.
- רשימת מאמרים על חיים סוטין באתר רמב"י
- מוזיאון הכט - תמונות נוספות
- אמציה פלד, רחוב חיים סוטין, בתוך "מדריך רחובות חיפה", בויקיטקסט.
- בספרות ובאמנות | עשר שנים למותו של הצייר חיים סוטין, דבר, 9 באוקטובר 1953
- אתר למנויים בלבד אביטל בורג, מבט אל הקרביים של חיים סוטין, מענקי האקספרסיוניזם במאה ה–20, באתר הארץ, 15 ביולי 2018
- חיים סוטין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חיים סוטין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg חיים סוטין (1893-1943), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ "הצייר שאהב את צבעי הרקב", נעמה ריבה, גלריה, הארץ, יום א', 10 בנובמבר 2019, עמודים 1-2
- ^ יעקב צחור (עורך), בולי ישראל תש"ח - תשכ"ב, קטלוג מס' 12, רשות הדאר - השירות הבולאי, הוצאת כרטא, 1989, עמוד 155