חיים נפתלי הרץ היילפרין

הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין
	קובץ:רחנ"ה.jpg
לידה	1841; ה'תר"א; מינסק, האימפריה הרוסית
פטירה	6 במאי 1919 (בגיל 78 בערך); ו' באייר ה'תרע"ט; ביאליסטוק, פולין
אב	הרב רפאל יום טוב ליפמן הלפרין

הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין (ה'תר"א, 1841; מינסק, האימפריה הרוסית – ו' באייר ה'תרע"ט, 6 במאי 1919^[1]; ביאליסטוק, פולין), היה רב ופוסק הלכה ליטאי, שכיהן כרב וראב"ד בביאליסטוק.

ביוגרפיה עריכה

בנו יחידו, תלמידו וממלא מקומו של אביו, הרב רפאל יום טוב ליפמן הלפרין, רבה של ביאליסטוק, מחבר עונג יום טוב, ומינה גולדא בת ר' יוסף ממינסק.^[2] קיבל תורה מאביו "שהיה רבו המובהק להלכה ולמעשה".^[3] נישא לבאדנה רחל בת ר' דוד טייטלבוים ממזריטש, מחבר הספר דבש תמר.^[4] שימש כרב ומורה הוראה בביאליסטוק יותר מחמישים שנה, והיה אהוב על כל שדרות הקהילה, בייחוד פשוטי העם.^[5] לאחר פטירת הרב שמואל מוהליבר בשנת תרנ"ח, 1898, התמנה רחנ"ה כראב"ד בביאליסטוק.^[6]

הוציא לאור את ספרי אביו: שו"ת עונג יום טוב (וילנא תר"ם, 1880), וספר עונג יום טוב על דרוש (פיעטרקוב תרס"ו, 1906). בשערי הספרים: "הובא לבית הדפוס על ידי בנו ותלמידו".

רחנ"ה נפטר ביום ו' באייר תרע"ט, 6 במאי 1919, ונקבר בבית הקברות החדש בַּגָנוֹבְקֶה בביאליסטוק.^[7] על מצבתו נכתב בין השאר:^[8]

"גאון צדיק ועניו, שלשלת היוחסין, גאון ההוראה, פאר הדור והדרו, אריאל המידות חותם האמת סמל הצניעות והאצילות, פי חכם חן הרעיף טל תחיה לקשי יום ולעלובי נפש, לבו הטהור מקור אהבה רחמים וחסד לעמו ולכל נברא, כששים שנה רעה עדתו בנחת ובמישור, כמלאך אלוהים התהלך בתוכנו..."

.

קובץ:הרב חיים נפתלי הרץ היילפרן פורטרט.jpg

הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין, דיוקן מקורי, רישום פחם על נייר, אמן לא ידוע, פולין 1930 בערך; ספריית י"א שפירא

עזבון תורני עריכה

חידושי תורה מרחנ"ה נדפסו בחייו בסוף ספר עונג יום טוב חלק השו"ת; תשובה ממנו נדפסה באוסף שו"ת הועד, פיעטרקוב תרע"ד; בשנות מלחמת העולם הראשונה התפרסמה תשובתו, יחד עם הרב חנוך אייגש מווילנא, להתיר מנהג איסור אכילת קטניות בפסח.^[9] הותיר אחריו חיבור שו"ת וחידושים בכתב יד שנקרא קריית חנ"ה, נותר בביאליסטוק אצל בנו הרב שלמה ואבד בשואה.^[10] ארכיון שלם של מכתבים בענייני הלכה וציבור שנשלחו לרחנ"ה מכל גדולי רבני זמנו, ומכתבים ממנו, המצביעים על מעמדו ההלכתי המכריע ועל השפעתו הציבורית בגולת פולין וליטא. הארכיון תועד בקטלוג "יודאיקה ירושלם", קיץ תשנ"ד.^[11] פקסימילים מארכיון זה נשמרו בבית הספרים הלאומי.

האוהל על קברו עריכה

קובץ:האוהל על קברו של הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין, ביאליסטוק, פולין.jpg

האוהל על קברו, צולם בשנת 2021

בשנת תרפ"ב, 1922, נבנה אוהל על קברו של רחנ"ה בבית העלמין בביאליסטוק, ביוזמת והוצאות קהילת ״אנשי ביאליסטוק״ בניו-יורק.^[12] האוהל שרד את השואה. בשנת תשע"ג, 2013, חודש השלט על-גבי האוהל עם הטקסט המקורי, ביידיש, אנגלית ופולנית: "דער אוהל פון הרב ר' חיים הערץ היילפערין זצ"ל [...] איז געבויט געווארן מיט די מיטלען פון ביאליסטאקער רעליף פון ניו יורק".

צאצאיו עריכה

בתו מרים, אשת הרב דוד פאיאנס, רבה של קנישין, ממלא מקום חמיו כרב וראב"ד בביאליסטוק.
- בתה, יוכבד, אשת הרב חיים יעקב מישקינסקי.
  - בנה, יצחק עברי (מישקינסקי).
  - בנה, פרופ׳ משה מישקינסקי.
- בנה, אריה ליב פאיאנס.
  - בנו, דוד פאיאנס.
- בתה, שרה פאיאנס-גליק.
בנו, הרב שלמה, רב ומורה הוראה בביאליסטוק, מחבר ספר "הרופאים".^[13]^[14]
- בנו, פרופ' ליפמן היילפרין, מחבר 'שבועת הרופא'.
  - בתו רחל, אשת פרופ' משה פיינסוד.
- בנו, פרופ' ישראל היילפרין.
בתו מינה גולדה, אשת הרב אריה שפירא, רב ודיין בביאליסטוק.
- בנה, הרב משה שמואל שפירא.
  - בנו, הרב דוד יצחק שפירא
    - נכדה, הרב חיים נפתלי הרץ זליבנסקי
בנו, טוביה.
בנו, משה צבי.
בנו, יוסף.
בנו, ישראל.

לקריאה נוספת עריכה

אברהם שמואל הרשברג, פנקס ביאליסטאק: גרונט מאטעריאלן צו דער געשיכטע פון די יידן אין ביאליסטאק ביז נאך דער ערשטער וועלט מלחמה, כרך ראשון, ניו יורק תש"ט, עמ' 177-178.
בן-ציון אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, ספר שני, וילנא תר"ס (1900), עמ' 15–16.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|חיים נפתלי הרץ היילפרין]] בוויקישיתוף

"הצעת בן הגאון המחבר": הקדמת רחנ"ה לספר עונג יום טוב, עונג יום טוב (שו"ת), באתר היברובוקס
צילומי אגרות אל הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין, באתר הספרייה הלאומית
הסכמת רחנ"ה לספר 'הגות לבי', ביאליסטוק 1910, הגות לבי קובץ דרשות שדרשו בשבתות ובחגים, באתר היברובוקס

הערות שוליים עריכה

^ התאריך ע"פ הרשברג בפנקס ביאליסטוק. בעל היחיד - אבל עם.jpg כרוז: "מספד על היחיד - אבל עם", ארכיון ישראל היילפרין, הספריה הלאומית רשום התאריך: י' באייר
^ העונג יו"ט ושרשיו - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org
^ שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 336
^ ספר דבש תמר, באתר hebrewbooks
^ דוד סאהן, ביאליסטאק: בילדער אלבום פון א ברימטער שטאט און אירע אידן איבער דער וועלט, ניו-יארק 1951, עמ' 22
^ דער ביאליסטאקער יזכור-בוך, ניו-יארק 1982, עמ' 102
^ ביאליסטוק – אהלי צדיקים, באתר zadikim.com
^ א"ש הרשברג, פנקס ביאליסטאק, עמ' 178
^ משה צינוביץ, חג הפסח בשנות חירום ורעבון, שערים, כ' ניסן תשכ"ח
^ דאס וורט, 28 באפריל 1939, באתר עתונות יהודית היסטורית
^ קטלוג יודאיקה ירושלם, באתר אוצר החכמה
^ מגזין בית הכנסת אנשי ביאליסטוק, ניו-יורק 1928
^ אודותיו: נ"צ פרידמן, אוצר הרבנים, ערך 18419; ספרו: ספר הרופאים, באתר www.medethics.org.il
^ הרב שלמה ההדיר את הספר עונג יום טוב, במהדורה שנייה, בילגורייא תרצ"א, 1931

[1] התאריך ע"פ הרשברג בפנקס ביאליסטוק. בעל היחיד - אבל עם.jpg כרוז: "מספד על היחיד - אבל עם", ארכיון ישראל היילפרין, הספריה הלאומית רשום התאריך: י' באייר

[2] העונג יו"ט ושרשיו - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org

[3] שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 336

[4] ספר דבש תמר, באתר hebrewbooks

[5] דוד סאהן, ביאליסטאק: בילדער אלבום פון א ברימטער שטאט און אירע אידן איבער דער וועלט, ניו-יארק 1951, עמ' 22

[6] דער ביאליסטאקער יזכור-בוך, ניו-יארק 1982, עמ' 102

[7] ביאליסטוק – אהלי צדיקים, באתר zadikim.com

[8] א"ש הרשברג, פנקס ביאליסטאק, עמ' 178

[9] משה צינוביץ, חג הפסח בשנות חירום ורעבון, שערים, כ' ניסן תשכ"ח

[10] דאס וורט, 28 באפריל 1939, באתר עתונות יהודית היסטורית

[11] קטלוג יודאיקה ירושלם, באתר אוצר החכמה

[12] מגזין בית הכנסת אנשי ביאליסטוק, ניו-יורק 1928

[13] אודותיו: נ"צ פרידמן, אוצר הרבנים, ערך 18419; ספרו: ספר הרופאים, באתר www.medethics.org.il

[14] הרב שלמה ההדיר את הספר עונג יום טוב, במהדורה שנייה, בילגורייא תרצ"א, 1931

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]