חיים יוסף גוטליב
פעולות נוספות
| פטירה | ד' באדר א', ה'תרכ"ז | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מקום קבורה | טיסינץ (אנ'), סלובקיה | ||||
| חיבוריו | טיב גיטין וקידושין | ||||
| רבותיו | החתם סופר, יצחק אייזיק מקאליב, נפתלי צבי הורוביץ, חיים הלברשטאם | ||||
| |||||
רבי חיים יוסף גוטליב (בכתיב ארכאי: גאָטליעב; ה'תקנ"ד, 1794? – ד' באדר א' ה'תרכ"ז, 11 במרץ 1867) היה רב וצדיק חסידי, שכיהן כאב"ד בטרצל ובסטרופקוב שבהונגריה[1]. מחבר הספר "טיב גיטין וקידושין".
ביוגרפיה עריכה
נולד בערך בשנת ה'תקנ"ד, 1794[2] בכפר ברצל שבהונגריה, ליהודה אריה גוטליב. אביו היה ממשפחת רבי יואל גוטליב, אב"ד גלנטה, ואמו הייתה מצאצאי השל"ה. בילדותו עברה משפחתו לקראלי, שם למד בישיבת האב"ד רבי משה אריה אסטרייכר ובישיבת רבי יקותיאל זאב (מחבר "עמק המלך" על הרמב"ם). בתקופה זו התקרב לחסידות, והיה תלמידו של רבי יצחק אייזיק מקאליב. לאחר מכן למד בישיבת פרשבורג אצל החתם סופר.[3][4]
בסביבות שנת ה'תקע"ג, 1813, נישא לבריינדל, לבית ליכטשיין מהעיירה טרצל (מצאצאי רבי יצחק חיות), ועבר להתגורר סמוך לחותנו. לאחר נישואיו למד בישיבתו של רבי יחזקאל פאנעט, שמינה אותו למלמד לבניו והשפיע עליו לנסוע לרבי מנחם מנדל מרימנוב.[5] לאחר פטירת הרבי מקאליב החל לנסוע לרבי נפתלי מרופשיץ, ולאחר פטירתו החל לנסוע לרבי חיים מצאנז והיה מתלמידיו המובהקים.[3][4][6]
בשנת ה'תקפ"ג, 1823 עבר רבי יחזקאל לקרלסבורג, ורבי חיים יוסף מונה לדיין ומו"צ, ולאחר מכן לאב"ד. בשנת ה'תר"א, 1841 עבר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, רבה של סטרופקוב, לכהן כרבה של אוהעל. בני סטרופקוב פנו לרבי חיים מצאנז, שהמליץ להם למנות את רבי חיים יוסף לרבם.[3][4]
רבי חיים יוסף כיהן כרבה של סטרופקוב כ־26 שנה, במהלכן תיקן תקנות לחיזוק הדת והתפרסם כבעל מופת, עד שגם רבו מצאנז הפנה אליו פעם אישה קשת רוח. לפי האגדה החסידית, הרב מצאנז אף סמך את ידו לשמש כרבי. מהר"ם שיק, רבה של חוסט, הציע שיכהן בה כראש בית דין, אך רבי חיים יוסף סירב.[3] בשנת ה'תרכ"ו, 1865 השתתף עם בית דינו באספת הרבנים במיכאלוביץ, וחתם על פסק הדין לאיסור שינוי סדרי בית הכנסת.
בי"ד בשבט ה'תר"ח, 1848, בעת כהונותו בסטרופקוב, נפטרה אשתו בריינדל, ורבי חיים יוסף נישא עם אחותה וויטל (נפטרה בי"ח באלול ה'תרמ"ד, 1884).[7] הוא נפטר בשנת ה'תרכ"ז, 1867 בסטרופקוב, ונקבר בבית הקברות היהודי שעל יד הכפר טיסינץ (Tisinec), ועל קברו הוקם אוהל. על פי צוואתו, בניו לא כיהנו כרבנים.[8]
מורשתו עריכה
רבי חיים יוסף חיבר חידושים על מספר מסכתות, אך מהם השתמרו רק חידושיו על סדר נשים, ופורסמו לאחר פטירתו בספר "טיב גיטין וקידושין" (אונגוואר, תרכ"ט), בהסכמת רבי חיים מצאנז, רבי צבי הירש מליסקא ורבי מאיר איזנשטטר. בסוף הספר פורסמה "תשובה" שכתב בעת כהונתו בטרצל. נכדו, הרב שלמה גוטליב, ייסד לזכרו בשנת תרצ"ט את ישיבת רבנו חיים יוסף בברוקלין, ובשנת תש"ב את ישיבת "רבנו חיים יוסף – בית הוראה" בירושלים בראשות הרב מטעפליק. הישיבה בירושלים הוציאה לאור את "ספר היחס" הרושם את צאצאיו הרבים (ירושלים תשמ"ו).
לקריאה נוספת עריכה
- אברהם מאיר איזראעל, תולדות איש ח"י, ברוקלין תשכ"ב
קישורים חיצוניים עריכה
- חיים יוסף גוטליב, טיב גיטין וקידושין, אונגוואר תרכ"ט, באתר היברובוקס
- הרב ... רבי חיים יוסף גאטליב ... תולדותיו, צאצאיו ופעולותיהם, ספר זכרונות המאור ב, ניו יארק תשל"ד, עמ' שטז–שכ
- יוסף דוד ויסברג (מאיר וונדר), הרב חיים יוסף גוטליב אב"ד סטרופקוב, רבנו הקדוש מצאנז ג, ירושלים: מפעל קסת שלמה, תש"מ, עמ' עח–פא
- ראשי פרקים מקורות חייו, בית הוראה: קובץ חידושי תורה וביאורי הלכה, ירושלים: ישיבת רבנו יוסף חיים – בית הוראה, תשד"מ, עמ' קיא–קיד (מבוסס על ספרו של איזראעל)
- הערך "רבי חיים יוסף גוטליב", באתר המכלול
- The Rabbis of Stropkov
- Stropkov Memorial Book
- Arthur Kurzweil: How I discovered my Rabbinical Ancestry
הערות שוליים עריכה
- ^ כיום סטרופקוב היא בסלובקיה.
- ^ כך עולה מהגיל המופיע ברישום פטירתו (73). זמין דרך JewishGen. בביוגרפיות מופיע: ה'תק"נ, 1790.
- ^ 1 2 3 4 ראשי פרקים.
- ^ 1 2 3 זכרונות המאור, עמ' שטז.
- ^ ויסברג (וונדר), עמ' עט.
- ^ ויסברג (וונדר).
- ^ השם פעריל וכן הטענה שחותנו היה רבי חיים יוסף מפיסטין המופיעים בביוגרפיות, שגויים. ראו: נפתלי אהרן וקשטיין, "משפחת רבי חיים יוסף גוטליב מסטראפקוב", ויתילדו 78 (זמין כאן).
- ^ ראו: וקשטיין, עמ' 5 מעמודי הקובץ.