חיים גליקסברג
פעולות נוספות
| חיים גליקסברג בסטודיו שבביתו בתל אביב (1966) | |
| חיים גליקסברג בסטודיו שבביתו בתל אביב (1966) | |
| לידה |
23 בפברואר 1904 פינסק, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
4 במאי 1970 (בגיל 66) ישראל |
| תחום יצירה | ציור |
חיים גְלִיקְסְברג (ז' באדר תרס"ד, 23 בפברואר 1904 – 4 במאי 1970) היה צייר ישראלי. חתן פרס דיזנגוף לציור (1939, 1956).
ביוגרפיה עריכה
חיים גליקסברג נולד ב-1904 בפינסק שברוסיה הלבנה במשפחת רבנים: אביו היה הרב שמעון יעקב הלוי גליקסברג, ואמו צפורה הייתה בתו של הרב מרדכי דוד אלפרט. בגיל שנתיים עברה המשפחה לאודסה, שם כיהן אביו כרב. קיבל חינוך תורני וב-1918 ואחר כך בין 1920 ו-1924 למד בישיבת שומרי תורה באודסה, שנוסדה על ידי חיים טשרנוביץ. במקביל למד באקדמיה לאמנות בעיר.[1] ביקור במוסקבה ב-1924 השפיע עליו, והוא נחשף לאמנות הציור.
ב-1925 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בראשית דרכו בארץ ישראל עבד כפועל בניין ובסלילת כבישים לצד העיסוק באמנות. תערוכתו הראשונה הייתה בבית הספר למל בעיר, ובה הציג ציורי נוף ודיוקנאות של אנשי היישוב. עבר לתל אביב. בתקופה זו נפגש עם המשורר חיים נחמן ביאליק, שהפך לידידו הטוב. בשנת 1930 הוא צייר "דיוקן מניה ביאליק". ב-1945 פרסם את הספר "ביאליק יום יום" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), פרי עבודה משותפת בת חמש שנים. היה מקורב גם לדמויות תרבותיות אחרות בתקופה זו ובהן המשוררת אסתר ראב.
אמנותו הושפעה מן האימפרסיוניזם הצרפתי, ומלבד ציורי נוף ודיוקנאות צייר גם ציורי טבע דומם, וכן ציורים המבטאים זיקה עמוקה לארץ ישראל ולמורשת ההיסטורית של העם היהודי.
גליקסברג גם מילא תפקידים ציבוריים בזירת האמנות הארצישראלית. הוא היה ממייסדי אגודת הציירים והפסלים וייעץ למאיר דיזנגוף בנושא הקמת מוזיאון תל אביב ב-1931. ב-1939 זכה בפרס דיזנגוף על דיוקן של חיים נחמן ביאליק,[2] וב-תשט"ז-1956 זכה שוב בפרס דיזנגוף לציור, על ציורו "דומם".[3] ב-1958 ייצג את ישראל בביאנלה של ונציה. בשנת 1941 היה חבר בחבר השופטים של פרס דיזנגוף.[4]
משנת 1930 ועד מותו היה נשוי לדבורה (דובה) לבית אוברינסקי, גננת, והיה אב לשלוש בנות.
חיים גליקסברג נפטר בשנת 1970, בגיל 66. נקבר בשדרת הסופרים והאמנים בבית העלמין קריית שאול.[5] הותיר את אשתו, בנותיו ונכדים.[6]
ארכיונו של גליקסברג, ובו מסמכים אישיים, קטלוגים של תערוכות, התכתבות, טיוטות של יומנים ושל ספרים, קטעי עיתונות ועוד, נמסר לספרייה הלאומית ב-1982 על ידי בתו רות .[7]
הנצחה עריכה
ב-14 פברואר 1978, הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולי דאר שנקראה "אמנות הציור 1978", שבה נכלל בול של ציור של גליקסברג שכותרתו "רחוב בירושלים". השירות הבולאי מכר 786,000 בולים של בול זה עד להפסקת המכירה ב-9 בפברואר 1979.[8]
פרסומיו עריכה
- ביאליק, יום-יום, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ה.
- ביאליק, יום-יום: פרקי זכרונות, ציורים ורִשומים, תל אביב: דביר, תשי"ג-1953.
לילדים עריכה
- ספרי הראשון: ספר-קריאה לשנת-הלמודים הראשונה; ערוך על ידי פ. אוירבך ואנדה פינקרפלד; מצֻיר בידי ח. גליקסברג, תל אביב: דביר, תרצ"ח.
- אליעזר שטיינברג, חרוזים ומעשיות; צִיֵּר: חיים גליקסברג, תל אביב: עם עובד (ספריה לילד), תש"ג.
- יצחק דמיאל, מפה ומשם; צִיֵּר: חיים גליקסברג, תל אביב: עם עובד, תש"ו.
זיכרונות עריכה
- שמורים בלב; ערך והתקין לדפוס: יצחק עוגן, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך (בסיועה של קרן תל אביב לספרות ולאמנות), תשל"ו-1975. (זיכרונות, פורסם לאחר מותו.)
לקריאה נוספת עריכה
- 'גליקסברג, חיים', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 136. (הספר בקטלוג ULI)
קטלוגים:
- חיים גליקסברג: דיוקנאות, אינטריירים, נופים, דוממים ופרחים; הקדמה: חיים גמזו; תולדות חייו של הצייר חיים גליקסברג / כתובים בידי אלמנתו דבורה גליקסברג, תל אביב: מוזיאון תל אביב, תשל"ו 1976.
- אלם, געגועים ושיח; כיסא, שולחן וספר, תיאורי הפנים ביצירתו של חיים גליקסברג וביצירתה של יוכבד בת מרים, אוצר: עוזי אגסי עורך הקטלוג וכותב המאמר הגלריה האוניברסיטאית ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב 17-41 1993.
- שמורים בלב: ציורי הדיוקן של חיים גליקסברג; אוצרת: איה לוריא; קטלוג: עורכת: איה לוריא; עריכת טקסט: דפנה רז), תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005. (כולל מאמרים על האומן ויצירתו)
קישורים חיצוניים עריכה
- חיים גליקסברג, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- מוזיאון פתח תקווה לאמנות, חיים גליקסברג(הקישור אינו פעיל), ניתוח היצירה "קיץ"
- דוד תדהר (עורך), "חיים גליקסברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2465
- יהודה האזרחי, שירת צבעים יום-יום, מעריב, 10 ביוני 1966
- קובץ:National Library IL logo.svg חיים גליקסברג (1904-1970), דף שער בספרייה הלאומית
אחרי מותו:
- מת הצייר ח. גליקסברג, מעריב, 4 במאי 1970
- חיים גליקסברג, דבר, 5 במאי 1970
- א. לרנר, חיים גליקסברג: אמן ותלמיד-חכם, דבר, 8 במאי 1970
- ז. דויד, קצרות: חיים גליקסברג, דבר, 4 ביוני 1970
- יוסף שפירא, חיים גליקסברג בשיחתו האחרונה: שלושים למותו, דבר, 5 ביוני 1970
- מינה זיסלמן, אומן-מחנך, דבר, 5 ביוני 1970
- דוד לאזר, חיים גליקסברג – הצייר והסופר, מעריב, טורים 2–3, 5 ביוני 1970
- חיים גליקסברג באתר GRAVEZ
מפרי עטו:
- מורי הראשון לציור (במלאת שנה לפטירתו), דבר, 23 באפריל 1971 (מתוך עזבונו)
הערות שוליים עריכה
- ^ חיים גליקסברג - הצייר והסופר, הצופה, 28 בינואר 1966
- ^ פרס דיזנגוף לאמנות של עיריית תל אביב, דבר, 28 ביוני 1939.
- ^ חולק פרס דיזנגוף במוזיאון, דבר, 28 בפברואר 1956.
- ^ חלוקת הפרס לאמנות ע"ש מ. דיזנגוף, דבר, 26 במאי 1941.
- ^ חיים גליקסברג באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ ר' חיים גליקסברג, דבר, מודעת אבל מטעם המשפחה, 6 במאי 1970.
- ^ ארכיון חיים גליקסברג, בספרייה הלאומית
- ^ יעקב צחור (עורך), בולי ישראל תש"ח - תשכ"ב, קטלוג מס' 12, רשות הדאר - השירות הבולאי, הוצאת כרטא, 1989, עמוד 186