חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה היא חזקה בהלכה היהודית האומרת כי אדם לא יכין סעודה או יטרח הרבה לריק.[1] בעקבות חזקה זו, הנושא את הבתולה וטען כי לא מצא לה דם בתולים והיא אינה בתולה – נאמן שאינו משקר, ופטור מלשלם לה את כספי הכתובה, משום שלא יהיה חפץ להוציא לחינם את הוצאות החתונה.[2]
דיני וטעם חזקה זו עריכה
חזקה זו היא הוכחה על דרך השלילה. החזקה מועילה אך ורק במקרה שטוען מיד, אבל אם טוען כך לאחר זמן, אינו נאמן, מפני שאומרים שתחילה רצה לנשאה ועכשיו חזר בו ורוצה לגרשה וטוען כך בכדי להפטר מתשלום הכתובה.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב חיים סבתו, "חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", מעליות כג (תשס"ב), עמ' 11–13, בספריית אסיף
- הערך "חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", באתר ויקישיבה
- הערך "חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- הערך "חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", באתר המכלול
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י', עמוד א'
- ^ נחום רקובר, ניבי התלמוד, הניב "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשנ"א-1990, באתר "דעת"
- ^ רמב"ם אישות יא טו
קובץ:First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.