Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חורחה בולט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
חורחה בולט
פרופיל ב-IMDb

חוֹרְחֶה בּוֹלֶט (בספרדית: Jorge Bolet;‏ 15 בנובמבר 1914 – 16 באוקטובר 1990) היה פסנתרן וירטואוז ומורה אמריקאי יליד קובה. בין מוריו היו לאופולד גודובסקי ומוריץ רוזנטל, (מי שהיה תלמידו המובהק של פרנץ ליסט).[1]

קורות חייו עריכה

בולט נולד בהוואנה ולמד במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה, שם לימד בעצמו משנת 1939 עד 1942. עוד היו בין מריו יוזף הופמן, דייוויד סאפרטון ופריץ ריינר.[2]

בשנת 1937 זכה בולט בתחרות הפסנתר הבינלאומית ע"ש נאומבורג והופיע ברסיטל הבכורה שלו.[3] בשנת 1942 התגייס בולט לצבא. הוא נשלח ליפן כחלק מצבא הכיבוש. בעת שהותו שם, ניצח על הבכורה היפנית של המיקאדו.[4] הקלטותיו הראשונות היו לחברת "בוסטון", שהוציאה הקלטות רסיטלים בשנת 1952. הוא הצטיין בנגינת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 אופוס 16 של פרוקופייב עם התזמורת הסימפונית של סינסינטי, בהקלטה של חברת רמינגטון. עוד ניגן את ארבעת הסקרצי של שופן, שהוקלטו גם הן בחברת רמינגטון. הקלטות אלה נעשו בסתיו 1953.

בולט סיפק את פסקול הפסנתר לסרט הביוגרפי"שיר ללא סוף", בכיכובו של דירק בוגרד כווירטואוז הפסנתר האגדי בן המאה ה-19, פרנץ ליסט. הסרט זכה בפרס אוסקר לפסקול הסרט הטוב ביותר. עם זאת, מבקרי מוזיקה אמריקאים גינו במשך עשרות שנים את נגינתו של בולט כממוקדת מדי בווירטואוזיות רומנטית.[5]

מ-1968 עד 1977 כיהן בולט כפרופסור לפסנתר באוניברסיטת אינדיאנה. ב-1977 התמנה לראש מחלקת הפסנתר במכון קרטיס, כמחליפו של רודולף סרקין, אך פרש ממשרה זו כדי להתרכז בקריירת הביצוע שלו.[6]

בשנת 1984 שידרה רשת A&E סדרה של שלוש תוכניות תחת הכותרת "בולט פוגש את רחמנינוב, שבה הגיש הפסנתרן כיתות אמן בנושא הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של רחמנינוב. בהמשך לכיתות אמן אלה הגיש הפסנתרן ביצוע מלא של הקונצ'רטו בנגינתו.

חברת ההקלטות דקה/לונדון החתימה אותו על חוזה בשנת 1978,ובכך העניקה לבולט בן ה-64 את חשיפתו הראשונה לחיים בחברת הקלטות בינלאומית חשובה. חלקים חשובים מתוך הרפרטואר שלו הוקלטו משנת 1978 עד מותו, אבל יש גם סרטי הקלטה של הרבה קונצרטים חיים מתקופה זו, שלא יצאו מעולם למכירה אבל אפשר למצוא אותם בארכיונים, בעיקר בארכיבי הפסנתר הבינלאומיים במרילנד. ביצועים אלה כוללים ביצוע מיוחד לו, "פאראפרזות קונצרטיות על נושא מתוך העטלף מאת יוהאן שטראוס" של לאופולד גודובסקי, שאותן למד אצל גודובסקי כסטודנט.

בריאותו של בולט החלה להתערער בשנת 1988 וכעבור שנה עבר ניתוח מוח, שממנו לא התאושש לגמרי. התקשורת הודיעה על מותו מהתקף לב באוקטובר 1990, בביתו במאונטיין ויו, קליפורניה.[7]

הקלטות עריכה

בולט זכור בעיקר בביצועיו והקלטותיו למוזיקה רומנטית בקנה מידה גדול, בעיקר יצירות משל פרנץ ליסט, סזר פרנק ופרדריק שופן. הוא התמחה גם בעיבודים לפסנתר וברפרטואר יוצא דופן, בין השאר היצירות הקשות להחריד של גודובסקי, שרבות מהן למד עם המלחין עצמו. בריאיון שנתן לאליז מאך, מדבר בולט בהרחבה על קטע נשכח מאת יוזף מרקס, שהיה, במילים של בולט עצמו, חביב עליו במיוחד מבין הקונצ'רטי הווירטואוזיים בשל תצוגת הכוח הכבירה הנדרשת מן הסולן. על הבמה הציג ריכוז מלא בנגינה, שהתאפיין במינימום תנועות גוף.

ב-2018-1017 הוציאה חברת אאודיט סדרת תקליטורים ובהם הקלטות משידורי רדיו של בולט, שלא ראו אור עד אז, רובם משנות ה-70'. רוב הרפרטואר זהה לזה של הקלטותיו המסחריות, אבל הביצועים מאתגרים יותר לקהל.

  • יוהאן סבסטיאן באך, "פסנתרנים וירטואוזים - ציפרה, מוישביץ' ובולט", ציפרה, מוישביץ' וחורחה בולט, תזמורת פילהרמוניה, צ'ארלס גרובס, מדיצ'י ארטס 1333 DVD
  • שופן, ארבע בלדות אופוסים 23, 38, 47, 52; ברקרולה אופוס 60; פנטזיה אופוס 49. לונדון 651-2 417. [הוקלט באולם וולטהמסטו, ספטמבר 1986]
  • שופן, 24 פרלודים אופוס 28; בלדה מס' 2 בפה מז'ור אופוס 38; בלדה מס' 4 בפה מינור אווס 52; פנטזיה בפה מינור אופוס 49. חברת אלוקוונס 172-2 458. [בלדות ופנטזיה כמו לעיל; פרלודים הוקלטו ביוני 1987. יצא גם אצל דקה אקליפס]
  • שופן, 24 פרלודים אופוס 28; נוקטורנים אופוס 27 מס' 1 ו-2, אופוס 55 מס' 1 ואופוס 62 מס' 2. לונדון 363-2 425. [הוקלט בכנסיית סנט ברנאבס, לונדון,, יוני 1987; פסנתר: בלדווין]
  • שופן, קונצ'רטי לפסנתר מס' 1 ו-2. התזמורת הסימפונית של מונטריאול, שארל דיטואה, לונדון 859-2 425 [הוקלט בסנט יוסטאש, מונטריאול, מאי 1989]
  • שופן, "חורחה בולט באלבום קונצרט 1 - שופן" אנדנטה ספינאטו וגראנד פולונז אופוס 22; ברקרול אופוס 60; אימפרומפטי 1, 2 ו-4; ארבעה סקרצי; פולונז אופוס 26; נוקטורנים אופוס 9 מס' 3, אופוס 15 מס' 2, אופוס 27 מס' 2 ואופוס 55 מס' 1; סונאטה מס' 3 בסי מינור אופוס 58; שיר פולני אופוס 74 מס' 12 "שמחותי" (עריכה חיסט); ואלס מס' 14 במי מינור אופוס מן העזבון, חורחה בולט, תקליטור מארסטון 52035-2.
  • דביסי, "ספרי פרלודים 1 ו-2 (מבחר)", חורחה בולט, תקליטור דקה 425 518 2
  • אדוורד גריג, "קונצ'רטו לפסנתר בלה מינור אופוס 16", חורחה בולט, תזמורת רדיו ברלין, ריקרדו שאיי, תקליטור דקה 417 112 2

[הוקלט במאי 1985.]

  • פרנץ ליסט, Études D’Exécution Transcendante, תקליטור אנסאיו 9711. [הוקלט בברצלונה, 1970.]
  • ליסט, "בולט מתגלה מחדש", RCA רד סיל: ליבסטראום מס' 3; Gnomenreigen; Un Sospiro; Funerailles; La Campanella; Waldesrauschen;

גראנד גאלופ כרומטיק; רפסודיה ספרדית; פתיחה לטנהויוזר. (הוקלט באולפן A של RCA, 1972-73; כל הקטעים פרט לשניים האחרונים הוקלטו שוב לאחר זמן לדקה.

  • ליסט, "הפסנתרנים הדגולים של המאה ה-20, אלבום 11: חורחה בולט II", ואלס מפיסטו מס' 1; "ונציה ונאפולי"; "לוויות"; ליבסטראום מס' 3; La Leggierezza; "לה קמפנלה" סונטה 104 של פטררקה; "הרמוניות ערבית"; Gnomenreignen; Au bord d'une source; רפסודיה הונגרית מס' 12; ריקורדנצה; "זכרונות מנורמה" (חי), חורחה בולט, תקליטור פיליפס 814-2 456 (הוקלט ב-1983-1978 בשביל דקה)
  • ליסט, "פארארפזות" תקליטור אנסאיו 9742 [הוקלט ב-1969]; שוברט, "דג השמך" ו-Ständchen von Shakespeare; שופן, "Meine Freuden" ו-Mädchens Wunsch; שומאן, "Widmung" ו-"ליל אביב"; ליסט, ליבסטראום מס' 3; דוניצטי, "זכרונות מלוצ'יה די למרמור" [ראו "פסנתרנים דגולים", כרך 10]; וגנר, "שפינר-ליד" מתוך ההולנדי המעופף; ורדי, פרפרזה על ריגולטו.
  • ליסט, "יצירות לפסנתר אלבום 1", תקליטור דקה 257-2 410: רפסודיה הונגרית מס' 12, ליבסטראום מס' 3; ואלס מפיסטו מס' 1; לוויות; ריגולטו - פרפרזה קונצרטית; לה קמפנלה. (הוקלט בקינגסוויי הול, לונדון, פברואר וספטמבר 1982: פסנתר: בקשטיין]
  • ליסט, "יצירות לפסנתר אלבום 2", תקליטור דקה 575-2 410: עיבודים לשירי שוברט: "דג השמך"; "הטוחן והנחל"; "לאן?"; "Lebe wohl!" "הנודד"; "עץ התרזה"; "הסכת, הסכת, העפרוני"; "לשיר על המים"; ,הדואר"; "שהייה"; "בשבח הדמעות"; "שר היער"; [הוקלט בקינסוויי הול, לונדון, נובמבר 1981; פסנתר: בלדווין]
  • ליסט, "יצירות לפסנתר אלבום 3", תקליטור דקה 115-2 410: סונאטה בסי מינור; ואלס אימפרופטו; ליבסטראום מס' 3-1; "גראנד גאלופ כרומטיק". [הוקלט בקינגסוויי הול, לונדון, ספטמבר 1982; פסנתר: בכשטיין]
  • רחמנינוב, "וריאציות על נושא של שופן, אופוס 22; פרלודים אופוס 3 מס' 2, אופוס 23 מס2 5 ו-10, אופוס 32 מס' 7 ו-12; "מלודיה" אופוס 3 מס' 3; "שיר אהבה" ו"שיר שמחה" (שני האחרונים מאת פריץ קרייזלר בעיבוד רחמנינוב). לונדון 051-2 412. [הוקלט בכנסיית סנט בארנבאס, לונדון, ינואר 1986 (וריאציות) ובאולם וולטהאמסטו, לונדון, ינואר 1987 (כל השאר); פסנתר: בכשטיין)
  • שומאן, קונצ'רטו לפסנתר בלה מינור אופוס 54, חורחה בולט, תזמורת רדיו ברלין, ריקרדו שאיי, תקליטור דקה 2 112 417
  • ליסט, "בולט מתגלה מחדש": רסיטל ליסט", חורחה בולט, RCA 63748, ‏ 3 באפריל 2001
  • ברהס; שומאן: קלאוס טנשטדט, חורחה בולט, התזמורת הפילהרמונית של לונדון; קלאוס טנשטדט, BBC לג'נדס, BBCL42512
  • "פסנתרנים דגולים במאה ה-20 אלבום 10: חורחה בולט I"
    • חי בקרנגי הול (25 בפברואר 1974): באך-בוזוני; שאקון; שופן, 24 פרלודים; שטראוס-טאוזיג, Man lebt nur eimanl ו-Nachtfalte; שולץ-אבלר, "ערבסקות על הדנובה הכחולה; וגנר-ליסט, פתיחה לטנהויזר; מושקובסקי, La Jongleuse; רובינשטיין, "אטיוד סטקטו".
    • עיבודים ופרפרזות של רחמנינוב (יולי 1973, אולפני RCA, ניו יורק); רימסקי-קורסקוב, מעוף הדבורה; קרייזלר, "שיר אהבה" ו"שמחת האהבה"; מנדלסון, סקרצו מתוך חלום ליל קיץ; באך, פרלוד (מתוך פרטיטה מס' 3); מוסורגסקי, "הופאק"; בהר, Polka de W.R; צ'ייקובסקי, שיר ערש אופוס 16 מס' 1; ביזה, מנואט מתוך הנערה מארל; ליסט-דוניצטי, "זכרונות מלוצ'יה דה למרמור", נכתב שתאריך ההקלטה אינו ידוע, אבל זו הקלטה מ-1969 שנעשתה לחברת אנסאיו.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|חורחה בולט]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ http://www.lib.umd.edu/binaries/content/assets/public/ipam/resources-reviews-and-links/rosenthal-review.pdf
  2. ^ "Bolet, Jorge", Grove Music Online, 2007 גרוב מיוזיק אונליין 2007]
  3. ^ [=https://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=FA0B1EF93959177A93C5AB178BD95F438385F9&scp=6&sq=Jorge%20Bolet%20&st=cse הווארד טאובמן, ניו יורק טיימס, "חורחה בולט מנגן ברסיטל בכורה"] 27 באוקטובר 1937
  4. ^ גרוב
  5. ^ הרולד ק. שונברג, ניו יורק טיימס, הספד, "חורחה בולט, פסנתרן, מת בגיל 75; היה מומחה בספרות הפסנתר הרומנטית" 17 באוקטובר 1990
  6. ^ אתר באך קנטטס, ביוגרפיה של חורחה בולט
  7. ^ "Jorge Bolet, Pianist, is Dead at 75" שונברג, ניו ורק טיימס, "חורחה בולט, פסנתרן, מת בגיל 75" 17 באוקטובר 1990.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=חורחה_בולט&oldid=670486"