Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חוק הכחשת השואה (בלגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוק שכתוב ההיסטוריה הבלגי (או חוק הרוויזיוניזם הבלגי), אושר ב-23 במרץ 1995 ואוסר הכחשה פומבית של פשעי המלחמה ורצח העם שבוצעו על ידי הנאצים, כמו השואה. באופן ספציפי, החוק קובע כי "הכחשה, המעטה, הצדקה או אישור פומבי של רצח העם שבוצע על ידי המשטר הנאצי הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה" היא לא חוקית. התביעה מנוהלת על ידי המרכז הבלגי לשוויון הזדמנויות. העבירה דינה מאסר של שמונה ימים עד שנה וקנס של 26 עד 5,000 פרנקים בלגיים.[1][2]

היסטוריה חקיקתית עריכה

הצעת חוק שכתוב ההיסטוריה, שנוסחה על ידי קלוד ארדקנס ואיבן מאיור מהמפלגה הסוציאליסטית, הוצגה בבית הנבחרים על ידי ארדקנס, מאיור, מרסל שרון (מהמפלגה אקולו (אנ')), מרסל קולה (מהמפלגה הסוציאליסטית קדימה, לוס דור (מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית), ריימונד לואיס לנגנדריס (המרכז הדמוקרטי-הומניסטי) ומייקה ווגלס (מהמפלגה אגלב (אנ')) בתאריך ה-30 ביוני 1992.[3]

הצעת החוק עברה בבית הנבחרים ב-2 בפברואר 1995, עם 194 קולות בעד, 0 קולות נגד ו-0 נמנעים.[4]

הצעת החוק עברה בסנאט ב-14 במרץ 1995, עם 131 קולות בעד, 0 קולות נגד והימנעות אחת של הסנאטור הרמן סויקרבויק (מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית), מחבר הצו משנת 1996 שהציב באותה רמה את קורבנות הכיבוש הנאצי ואת "קורבנות" הדיכוי שלאחר מלחמת העולם השנייה.[5][6][7][8]

המפלגה הפלנדרית הלאומנית פלאמס בלוק (אנ'), קודמתה של המפלגה פלאמס בלאנג, הצביעה בעד החוק למרות שהנהגתה הכילה מכחישי שואה.[9]

המלך אלברט השני חתם ופרסם את הצעת החוק ב-23 במרץ 1995. החוק פורסם בכתב העת הרשמי של בלגיה ב-30 במרץ 1995 ונכנס לתוקף באותו יום.[10]

חופש הביטוי עריכה

בעבר, טענו מתנגדי החוק כי החוק מגביל את חופש הביטוי, שהוא זכות בסיסית. בהחלטה מיום 24 ביוני 2003, קבע בית הדין האירופי לזכויות אדם כי "הכחשת השואה או מזעורה חייבים להיחשב כאחת מהצורות החריפות ביותר של השמצות גזעניות ותמריץ לשנאה נגד יהודים. שלילה או שכתוב של עובדות היסטוריות מסוג זה מעמידות בסימן שאלה את הערכים עליהם מבוססים המאבק בגזענות ובאנטישמיות ועלולים להפריע קשות לחוק ולסדר. התקפות מסוג זה נגד זכויותיהם של אחרים אינן עולות בקנה מידה עם הדמוקרטיה וזכויות האדם, ואין ספר שהמטרות של יוצריהן אסורות על פי סעיף 17 של האמנה האירופית לזכויות אדם."

בית המשפט סיכם כי ביישום סעיף 17 לאמנה האירופית לזכויות אדם, התובע אינו יכול לערער להגנת סעיף 10 לאמנה האירופית לזכויות אדם, במידה שהוא רוצה להשתמש בחופש הביטוי כדי לערער על פשעים נגד האנושות.[11]

הרשעות עריכה

ב-14 באפריל 2005, בית המשפט לערעורים באנטוורפן הרשיע את זיגפריד ורבהקה לשנת מאסר אחת וקנס של 2,500 אירו, בגין הפצת עלונים המכחישים את השואה. בית המשפט גם השהה את זכויותיו האזרחיות לתקופה של 10 שנים. המרכז לשוויון הזדמנויות וקרן אושוויץ הבלגית שפעלו כצדדים אזרחיים בהליך, קיבלו כל אחד פיצויים סמליים בסך אירו אחד.[12][13]

בשנת 2008 רולנד ראס הורשע בהכחשת שואה לאחר שהטיל ספק בהיקף השואה ובאותנטיות יומנה של אנה פרנק. נגזר עליו עונש מאסר על תנאי של ארבעה חודשי מאסר, שבוטל בערעור. ראס היה שותף להקמת מפלגת פלאמס בלוק.[14][15]

בשנת 2015, חבר הפרלמנט לשעבר, לורנט לואיס, הורשע בהכחשת שואה. הוא קיבל עונש של מאסר על תנאי ל-6 חודשים וקנס של יותר מ-20 אלף דולר. לואי ערער על פסק הדין, ובית המשפט לערעורים בבריסל הקפיא את עונש המאסר ובמקום הורה ללואיס לבקר במחנה ריכוז נאצי פעם אחת בשנה במהלך 5 השנים הבאות (כולל במחנה ההשמדה אושוויץ), ולכתוב על מה שראה ואיך הרגיש. את הדיווחים הוא יצטרך להגיש לבית המשפט ולהעלות אותם לחשבונות המדיה החברתית שלו.[16][17]

בפברואר 2021 החלה העמדה לדין של חברי ארגון הנוער הלאומני הפלמי "Schild & Vrienden" בגין הפרות של חוק הגזענות, חוק השלילה וחוק הנשק בבלגיה. בפורומים פרטיים הם שיתפו תוכן סקסיסטי, גזעני, אנטישמי ואלים. ב-12 במרץ 2024 נמצאו שבעת הנאשמים שעמדו למשפט אשמים בהפרות של חוק הגזענות והשלילה. מנהיגם, דריס ואן לנגנהוב, הורשע גם הוא בהפרות של חוק הנשק. הוא קיבל עונש של עד שנת מאסר בפועל וקנס של 16,000 יורו. בנוסף, ואן לנגנהוב איבד את זכויותיו הפוליטיות למשך 10 שנים.[18][19][20]

יורי ואן אולמן, יו"ר מפלגת פלאמס בלאנג המקומית בעיר סנט ניקולאס, היה אחד ממנהלי קבוצות הצ'אט הסגורות וגם פרסם בהן ממים גזעניים ואנטישמיים, הוא הורשע וקיבל עונש מאסר על תנאי של שישה חודשים וקנס של 8,000 אירו, שמחציתו על תנאי.[21]

הרחבות אפשריות עריכה

ביולי 2004, נדונה בסנאט הבלגי רפורמה בחוק במטרה להרחיב את היקפה לשלילת רצח עם אחרים, כמו רצח העם הארמני ורצח העם ברואנדה. עקב מחלוקת פוליטית וציבורית בנוגע להסמכתו המשפטית של רצח העם הארמני, הרפורמה נדחתה.[22] שלילת רצח העם הארמני שימשה באופן שיטתי ככלי בחירות על ידי מועמדים טורקים (מכל המפלגות) וארגונים במהלך הבחירות בבלגיה מאז 1999.[23]

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Holocaust denial Act, www.diversiteit.be (ארכיון)
  2. ^ כנסת ישראל, חקיקה נגד אנטישמיות והכחשת שואה - מבט משווה
  3. ^ De Belgische Kamer van volksvertegenwoordigers, www.dekamer.be (ארכיון)
  4. ^ The Belgian Chamber of Representatives., Minutes of the Plenary Session of Thursday 2 February 1995 of the Belgian Chamber of Representatives
  5. ^ Un colloque international faisait le point cette semaine à Bruxelles sur la «Négation de la Shoah» Du révisionnisme au négationnisme, un tout petit «pas», Le Soir, ‏1998-11-12 (ב־français)
  6. ^ Le décret Suykerbuyk ne sera jamais appliqué Douze juges guillotinent l'amnistie Herman Suykerbuyk: «Le combat n'est pas perdu...» Pourquoi la Cour a annulé le décret «La Cour joue utilement son rôle» Collaboration, répression, réconciliation, Le Soir, ‏1999-10-15 (ב־français)
  7. ^ Voorstel van decreet van de heer Herman Suykerbuyk c.s. houdende vaststelling van de voorwaarden voor getroffenen van repressie en epuratie, en voor oorlogsslachtoffers om in aanmerking te komen voor een financiële tegemoetkoming (opschrift gewijzigd door de commissie : ... houdende bijkomende bijstand aan personen die in een bestaansonzekere toestand verkeren ten gevolge van oorlogsomstandigheden, repressie en epuratie)
  8. ^ Nico Wouters, THE SECOND WORLD WAR IN BELGIUM: 75 YEARS OF HISTORY (1944-2019)
  9. ^ אוניברסיטת תל אביב, Anti-semitism worldwide 1997/8, הוצאת רמות, עמ' 53-56
  10. ^ חוק מיום 23 במרץ 1995 בדבר ענישה על הכחשה, המעטה, הצדקה או אישור פומבי של רצח העם שבוצע על ידי המשטר הנאצי הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה, באתר www.juridat.be (בצרפתית) (ארכיון)
  11. ^ Garaudy v. France, Global Freedom of Expression (ב־English)
  12. ^ E.U. NETWORK OF INDEPENDENT EXPERTS ON FUNDAMENTAL RIGHTS RÉSEAU U.E. D'EXPERTS INDÉPENDANTS EN MATIÈRE DE DROITS FONDAMENTAUX, [https://sites.uclouvain.be/cridho/documents/Avis.CFR-CDF/Avis2005/CFR-CDF.Opinion5-2005.pdf COMBATING RACISM AND XENOPHOBIA THROUGH CRIMINAL LEGISLATION: THE SITUATION IN THE EU MEMBER STATES]
  13. ^ Human Rights Without Frontiers, IHF Cooperating Organization, IHF FOCUS: anti-terrorism measures; freedom of expression, free media and infor- mation; freedom of religion and religious tolerance; national minorities; racism, in- tolerance and xenophobia; migrants, asylum seekers and refugees., Refworld, ‏ינואר 2006 (ב־English)
  14. ^ Belgian far-right party puts convicted Holocaust denier up for local elections, POLITICO, ‏2024-09-18 (ב־English)
  15. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., סערה בבלגיה: מכחיש שואה מורשע הוצב ברשימה בבחירות, באתר ynet, 20 בספטמבר 2024
  16. ^ Liam Stack, Holocaust Denier’s Sentence: Visit 5 Ex-Nazi Camps, and Write About It
  17. ^ בלגיה: מכחיש השואה קבל עונש לא שגרתי, באתר www.hidabroot.org, ‏2017-09-25
  18. ^ The Case of Schild & Vrienden (S&V), Global Freedom of Expression (ב־English)
  19. ^ VRT NWS, Far-right activist Dries Van Langenhove given lighter sentence by Court of Appeal | VRT NWS: news, VRTNWS, ‏2025-06-20 (ב־English)
  20. ^ VRT NWS, Former MP given 1-year prison sentence | VRT NWS: news, VRTNWS, ‏2024-03-12 (ב־English)
  21. ^ VRT NWS, 1 jaar effectief voor Dries Van Langenhove en celstraffen met uitstel voor 5 medebeklaagden: dit staat in het vonnis van het Schild & Vrienden-proces | VRT NWS: nieuws, VRTNWS, ‏2024-03-12 (ב־Nederlands)
  22. ^ The Politics of the Armenian Genocide in France and Belgium | MELA, melaproject.org
  23. ^ 29 mai 2004: des candidats et des élus du PS, du MR, du CDH et d'Ecolo dans une manifestation négationniste à Bruxelles, suffrage-universel.be