חול קרייש
פעולות נוספות
חול קרייש (נכתב גם הולקרייש, הולי קרייאש ועוד) הוא טקס שנערך לפי מנהג אשכנז לאחר לידת תינוק, ובו נהגו להכריז את שמו החדש של התינוק. הטקס נערך הן לבנים הן לבנות, בהבדלים מסוימים. בעוד במהלך ברית המילה (לבנים) נהוג להכריז את שמו העברי של התינוק ('שם קודש'), בחול קרייש הוכרז 'שם החול', כלומר שמו בלשון המדוברת (בדרך כלל יידיש מערבית). לבנות בדרך כלל ניתן שם אחד בלבד.
אטימולוגיה עריכה
המונח "חולקרייש" כשלעצמו אינו בעל משמעות בעברית או בשפה אחרת שדוברה בידי היהודים, ועל כן כבר בסוף ימי הביניים נוצר צורך להציע ביאור למשמעותו ולמקורו. ההסבר המקובל בספרות המסורתית, שנזכר לראשונה בידי מהר"ם מינץ במאה ה-15, הוא ש"חול" נובע מן המילה העברית 'חול', ו"קרייש" מבוסס על מילה גרמנית עתיקה שפירושה צעקה. יחד, משמעות השם היא "צעקת חול", משום שנוהגים לצעוק את שם החול הניתן לילד.[1]
מספר חוקרים העלו את ההשערה ששמו של הטקס מרמז על קשר קדום ל'פראו הולה' (אנ'), דמות מן הפולקלור הגרמאני הקדם-נוצרי, שעל פי מסורות ימי-ביניימיות לוקחת אליה תינוקות שמתו.
פרטי הטקס עריכה
תולדות המנהג ותפוצתו עריכה
רמזים ראשונים לקיומו של המנהג מצויים כבר במאה ה-12 או ה-13, במחזור ויטרי ובספר חסידים. במחזור ויטרי נזכר מנהג לאסוף עשרה אנשים, להניח חומש על עריסת התינוק ולברך אותו בפסוקי ברכה ובאיחולים שיזכה לגדול בתורה. בתיאור זה לא נזכר שהטקס משמש גם לקריאת שם התינוק, אולם ביתר הפרטים הוא דומה למדי ל'חול קרייש'.[2] בספר חסידים כבר נזכר במפורש שמניחים התינוק בעריסה עם חומש בזמן שקוראים את שמו: ”זה ספר תולדות אדם. מכאן רמז כשמשימין הנער בערס וקורין לו שם, משימים ספר של תורת כהנים מראשותיו” (ספר חסידים, סימן א'ק"מ).
תיאורים מפורטים של הטקס, בצורתו המקובלת, כתבו רבי משה מינץ במאה ה-15 ור' יוזפא שמש במאה ה-17.
לקריאה נוספת עריכה
- הרב בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהג אשכנז א, בני ברק תשע"ד
- אלישבע באומגרטן, אמהות וילדים: חיי משפחה באשכנז בימי הביניים, ירושלים 2005
- טלי מרים ברנר, על פי דרכם: ילדים וילדוּת באשכנז, ירושלים תשס"ח
- ימימה חובב, עלמוך אהבוך: חיי הדת והרוח של נשים בחברה האשכנזית בראשית העת החדשה, ירושלים 2009
הערות שוליים עריכה
- ^ שו"ת מהר"ם מינץ סימן יט.
- ^ מחזור ויטרי, מהדורת הורוויץ, לייפציג תרנ"ז (מהדורה חדשה: ירושלים תשכ"ג), הלכות מילה, סי' תקז, באתר היברובוקס; טקסט דיגיטלי, באתר ספריא. מהדורת הורוויץ נדפסה ע"פ כתב-יד לונדון של מחזור ויטרי, והקטע חסר ביתר כתבי היד.