חוליות צוואריות
פעולות נוספות
| תמונה תלת־ממדית של חוליות צוואריות. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק | |
| קישור סינפטי | {{#property:P926}} |
|---|---|
| עצבוב | {{#property:P3190}} |
חוליות הצוואר (שם מדעי: Cervical vertebra) הן חוליות, שממוקמות מיד תחת לגולגולת, אצל בעלי החוליות ובקרב טטרפודים-בעלי חוליות בעלי ארבע גפיים. אחריהן מצויות חוליות הגו (Truncal vertebrae), אשר ביונקים נחלקות לחוליות בית החזה ולחוליות המותן, והן ממוקמות בהמשך לחוליות הצוואר, בכיוון קאודלי (Caudal), כלומר לכיוון הזנב.
חוליות הגו, מחולקות אצל יונקים לחוליות החזה ולחוליות המותן, והן מצויות קאודלית לכיוון הזנב בהמשך לחוליות הצוואר.[1] אצל מינים של זאורופסים, חוליות הצוואר נושאות צלעות צוואר. אצל לטאות ודינוזאורים זאוריסיאניים, צלעות הצוואר גדולות. אצל ציפורים, הן קטנות ומחוברות לחלוטין לחוליות. לרוב היונקים יש שבע חוליות צוואר, כאשר שלושת היוצאים מן הכלל הידועים היחידים הם פרת הים עם שש, עצלן דו-אצבע עם חמש או שש, ועצלן תלת-אצבע עם תשע.[2][3]
אצל האדם עריכה
אצל בני אדם, חוליות הצוואר הן הקטנות מבין החוליות, וניתן להבחין ביניהן לבין אלה שבאזור בית החזה או האזור המותני, בזכות הנקב הרוחבי (foramen transversarium) המצוי בכל אחד מהזיזים הרוחביים של החוליות הצואריות. דרך נקב זה עוברים העורק החולייתי (vertebral arteries), הוורידים החולייתיים (vertebral veins), וכן הגנגליון הצווארי התחתון של מערכת העצבים הסימפתטית.[4]
מבנה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – עמוד השדרה, חוליה (אנטומיה)
החוליות הצוואריות ממוספרות, כאשר הראשונה היא (C1) הקרובה ביותר לגולגולת, וחוליות עוקבות (C2-C7) ממוקמות רחוק יותר מהגולגולת כלפי מטה. להלן פירוט שמות החוליות:
- C1 אטלס (Atlas): החוליה הראשונה, מתחברת לבסיס הגולגולת.
- C2 חולית הציר (Axis): החוליה השנייה, המאפשרת את סיבוב הראש.
- C3, C4, C5, C6, C7: חוליות צוואריות רגילות, התומכות במשקל הראש ומאפשרות כפיפה ופשיטה.
- C7 חוליה עם זיז בולט. החוליה הצווארית התחתונה ביותר, הבולטת בבסיס הצוואר.
בין כל שתי חוליות נמצא דיסק בין-חולייתי המשמש כבולם זעזועים.
החוליות הראשונה, השנייה והשביעית הן יוצאות דופן. המאפיינים של חוליות הצוואר השלישית עד השישית הן:
- גופן של חוליות C2-C7 קטן, ורחב יותר מצד לצד מאשר מלפנים לאחור. הן תומכות במשקל הראש ומאפשרות כפיפה ופשיטה.
- המשטחים הקדמיים והאחוריים שטוחים ובעובי שווה, הראשון ממוקם ברמה נמוכה יותר מהאחרון, וגבולו התחתון מוארך כלפי מטה, כך שהוא חופף את החלק העליון והקדמי של החוליה שמתחת.
- המשטח העליון קעור לרוחב, ומציג שפה בולטת משני צדדיה.
- המשטח התחתון קעור מלפנים לאחור, קמור מצד לצד, ומציג קעירות רדודות לרוחב המקבלות את השפתיים הבולטות המתאימות של החוליה שמתחת.
- רגליות קשת החוליה (Vertebral pedicles) מכוונים לרוחב ואחורה, ומתחברים לגוף באמצע הדרך שבין גבולותיו העליונים והתחתונים. בשני צידי הרגלית, קשתות קטנות שיוצרות פתח לעצבי הצוואר. שתי הקשתות דומת בעומקן, אבל העליונה צרה יותר.
- לוחות קשת החוליה (Vertebral laminae) צרים ודקים יותר מלמעלה מאשר למטה. נקב החוליה (vertebral foramen) גדול ומשולש.
- הזיז הקוצי (Spinous process) קצר ומחולק לשתי אונות, כאשר שתי האונות לרוב אינן שוות בגודלן. מכיוון שהזיזים הקוציים כה קצרים, שרירים שטחיים מסוימים (הטרפז ושריר הראש האספלני Splenius Capitis) מתחברים לרצועת העורף (Ligamentum nuchae) ולא ישירות לחוליה. הרצועה עצמה מתחברת לזיזים הקוציים של C2-C7 ולגבשושית האחורית של חוליית האטלס.
- הזיזים המפרקיים העליונים והתחתונים של חוליות הצוואר התמזגו מאחד או משני הצדדים ונוצרו עמודי עצם הבולטים לרוחב מנקודת המפגש בין הרגליות והלוחות של קשת החוליה.
- המשטחים המפרקיים של הזיזים שטוחים ובעלי צורה אליפטית.
- כל אחד מהזיזים הרוחביים מנוקב על ידי הנקב הרוחבי (transverse foramen) אשר בשש החוליות העליונות עוברים דרכו ורידי ועורקי החוליות, כמו גם מקלעת של עצבים סימפטתיים. כל זיז רוחבי מורכב מחלק קדמי וחלק אחורי. שני חלקים אלה מחוברים, אחרי הנקב, על ידי מוט עצם בעל מענית (Sulcus) עמוקה על פני השטח העליונים שלו עליו עובר העצב היוצא מהחוליה.[4]
- הזיז הקדמי של החוליה הצווארית השישית ידוע כזיז התרדמה carotid tubercle. הוא מפריד בין עורק התרדמה לעורקי החוליות וניתן לעסות את עורק התרדמה כנגד זיז זה כדי להקל על תסמיני טכיקרדיה סופר-חדרית. זיז התרדמה משמש גם כנקודת ציון לצורך ביצוע הרדמה של מקלעת הזרוע ומקלעת הצוואר.
עצבי חוט השדרה הצווארי יוצאים מעל כל אחת מחוליות הצוואר וממוספרים על פי החוליה שתחתם. לדוגמה, עצב עמוד השדרה הצווארי 3 (C3) עובר מעל C3.[4]
חוליית האטלס וחוליית הציר עריכה
האטלס (C1) וחולית ציר (C2) הן שתי החוליות העליונות.
האטלס (C1) הוא החוליה הראשונה, ויחד עם חולית הציר (C2), יוצר את המפרק המחבר את הגולגולת עם עמוד השדרה. האטלס חסר גוף חוליה וזיז קוצי, הוא דמוי טבעת המורכבת מקשת קדמית, קשת אחורית ושתי גומות צדדיות.
חולית הציר (C2) הוא הציר עליו מסתובב האטלס(C1). המאפיין הבולט ביותר של עצם זו הוא שן אודנטואידי(dens) חזק העולה בניצב מפני השטח העליונים של גוף חוליית הציר, ויוצר מפרק עם האטלס. גוף חולית הציר עמוק יותר מלפנים מאשר מאחור, ומתארך כלפי מטה וקדימה כך שהוא מלפף את החלק העליון והקדמי של החוליה השלישית.[5]
החוליה הבולטת C7 עריכה
C7 מכונה בלטינית "חוליה בולטת" (vertebra prominens) מאחר שהזיז הקוצי שלה בולט במיוחד, כך שניתן למשש אותו דרך העור. לעיתים, אל החוליה הצווארית השביעית מתחברת צלע, המכונה צלע צווארית. צלע צוארית כזו מתפתחת משורש הזיז הרוחבי (transversal process). צלע כזו, גם אם היא קטנה, עלולה ללחוץ על העורק תת-בריחי או הווריד התת-בריחי או על עצבים במקלעת הזרוע (brachial plexus), ולגרום לכאב, פגיעה בתחושה, עקצוץ או חולשה בגפה העליונה. מצב זה מכונה תסמונת מוצא בית החזה (thoracic outlet syndrome). לעיתים רחוקות מאוד, צלע זו מופיעה בזוג משני צידי החוליה.
הזיז הקוצי הארוך של C7 הוא עבה ובכיוון אופקי. הוא אינו מחולק לשני חלקים, ומסתיים בפקעת שאליה מתחברת רצועת העורף. זיז זה בולט יותר מבין הזיזים הקוציים בכ-70% מהאוכלוסייה הכללית, ויש כאלה שאצלם C6 או T1, הן אלה שבולטות יותר.[5]
הזיזים הרוחביים של חוליה C7 הם גדולים. שורשיהם האחוריים גדולים ובולטים, בעוד שהקדמיים קטנים. על פני השטח העליונים של כל אחד מהם, יש בדרך כלל מענית רדודה עבור מעבר עצב השדרה השמיני.[5]
הנקב בזיז הרוחבי הוא בדרך כלל קטן יותר בצד אחד או בשני הצדדים, אך לעיתים הוא גדול, כמו בחוליות הצוואר האחרות. לעיתים הוא כפול, ולפעמים הוא נעדר. לעיתים עובר דרכו עורק החוליה בצד שמאל. בתדירות גבוהה יותר, וריד החוליה חוצה אותו משני צדדיו. במצב הנפוץ ביותר, גם העורק וגם הווריד עוברים לפני הזיז הרוחבי, ולא דרך הנקב.[5]
פיזיולוגיה עריכה
הנעת הראש מתרחשת בעיקר באמצעות כיפוף ויישור המפרק שבין האטלס לעצם העורף. חלק משני מתנועה זו נובע מכיפוף ויישור של עמוד השדרה עצמו. תנועה זו בין האטלס לעצם העורפית מכונה לעיתים קרובות מפרק "הכן", משום שהוא מאפשר להניד בראש מעלה ומטה.[6]
תנועת הניעור או הסיבוב של הראש שמאלה וימינה מתרחשת כמעט לחלוטין במפרק שבין האטלס לציר, המפרק האטלנטו-אקסיאלי-בין האטלס לחוליית הציר. סיבוב קטן של עמוד השדרה עצמו, גם הוא תורם לתנועה. תנועה זו בין האטלס לציר מכונה לעיתים קרובות מפרק "הלא", משום שהוא זה המאפשר להניד בראש מצד לצד.[6]
פתולוגיה עריכה
שינויים ניווניים בחוליות הצוואר נובעים ממצבים כגון ספונדילוזיס, היצרות (Stenosis) של דיסקים בין-חולייתיים והיווצרות אוסטאופיטים-זיזים גרמיים. השינויים נראים בצילומי רנטגן, המשתמשים במערכת דירוג מ-0 עד 4, החל ללא שינויים – 0, לאחריו מוקד עם התפתחות מינימלית של אוסטאופיטים – 1. אחריו, קל עם אוסטאופיטים ברורים – 2. אחריו, בינוני עם היצרות או היצרות נוספת של מרווח הדיסק – 3. שלב של אוסטאופיטים גדולים רבים, היצרות חמורה של מרווח הדיסק וטרשת חמורה יותר של לוחית הקצה של החוליה – 4.[7][8][9]
פגיעות בעמוד השדרה הצווארי שכיחות בגובה חוליית הצוואר השנייה, אך זה לא תמיד מלווה בפגיעה נוירולוגית. חוליות C4 ו-C5, הם אזורים בהם טראומות המלוות בנזק נוירולוגי, הן שכיחות.[10] טראומה, עלולה לגרום למוות או לנכות קשה, של 4 גפיים והסרעפת, מה שמוביל לאי ספיקה נשימתית. דפוסי פגיעה נפוצים הם שבר odontoid fracture ושבר תליין Hangman's fracture, המטופלים לעיתים קרובות באמצעות קיבוע באמצעות קולר צווארי או סד לילה. מיד לאחר הפגיעה, נהוג לשתק את עמוד השדרה הצווארי של המטופל, כדי למנוע נזק נוסף במהלך ההעברות וההובלה לבית החולים. נוהג זה קיים לאחר שנבחן, ששיעורי היארעות של טראומה לא יציבה בעמוד השדרה, יכולים להיות נמוכים בעד 2%. מחקרים קנדיים פיתחו את כלל עמוד השדרה הקנדי (Canadian C-Spine Rule) המאפשר לרופאים להחליט באיזו הדמיה להיעזר, אם בכלל.[11]
נקודות ייחוס עריכה
עמוד השדרה משמש לעיתים קרובות כסמן של האנטומיה האנושית. על פי הגבהים:
- ב-C1, בסיס האף והחיך הקשה
- ב-C2, השיניים כשהפה סגור
- ב-C3, הלסת התחתונה ועצם הלשון-ההיואיד
- ב-C4, עורק התרדמני מתפצל.
- מ-C4-5, סחוס בלוטת התריס
- מ-C6-7, הסחוס הטבעתי-קריקואידי
- ב-C6, הוושט הופך רציף עם הגרון והלוע ושם הגרון הופך להמשך עם קנה הנשימה. זוהי גם הרמה שבה ניתן למשש את הדופק הקרוטידי כנגד הזיז הרוחבי של חוליות C6.[6]
גלריית תמונות עריכה
-
טומוגרפיה ממוחשבת של חוליות צוואריות תקינות
-
איור של חוליות הצוואר
-
אנימציה של צורת חוליות צוואריות.
-
תמונה תלת-ממדית
-
חוליות צוואריותבמבט צדדי
-
עמוד השדרה
-
עמוד השדרה
-
צילום רנטגן של חוליות הצוואר
-
צילום רנטגן של עמוד השדרה הצווארי בכיפוף ובפשיטה
-
האטלס C1 חוליה צווארית ראשונה, מבט מלמעלה.
-
חולית הציר C2 חוליה צווארית שנייה, מבט למעלה.
-
חוליית הציר מהצד
-
חוליה צווארית שביעית, מבט מלמעלה
-
קרום אטלנטו-אוקסיפיטלי אחורי ורצועת אטלנטו-אקסיאלית
-
חתך אורכי-סגיטלי חציוני דרך עצם העורף ושלוש חוליות צוואריות ראשונות
-
חתך רוחבי, בערך בגובה החוליה הצווארית השישית
-
מבט קדמי של עמוד השדרה הצווארי המציג את עורקי החוליות יחד עם עצבי השדרה. ראו זאת בתלת-ממד כאן.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 Cervical Spine (Neck): What It Is, Anatomy & Disorders, Cleveland Clinic (ב־English)
- ^ 1 2 3 4 Cervical Anatomy, Physiopedia (ב־English)
- ^ 1 2 3 Functional Anatomy of the Cervical Spine, Physiopedia (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 2012 Annual Report (אורכב 22.02.2014 בארכיון Wayback Machine), Table 64, page 66
- ^ Canadian C-Spine Rule, MDCalc (ב־English)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.