Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חדוה הרכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חדווה הרכבי)
חדוה הרכבי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 בינואר 1941
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי דגניה ב', פלשתינה (א"י)
פטירה 28 בדצמבר 2025 (בגיל 84)
ישראלישראל ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים קובץ:Emblem of Jerusalem.svg ירושלים
סוגה שירה
שפות היצירה עברית
השכלה
תקופת פעילות 19632025 (כ־62 שנים)
עיסוק משוררת, ציירת
פרסים והוקרה

חדוה הָרֵכָבִי (28 בינואר 194128 בדצמבר 2025) הייתה משוררת וציירת ישראלית.

ביוגרפיה עריכה

המשוררת חדוה הרכבי נולדה וגדלה בקבוצת דגניה ב', לאלן רוטשילד (ילידת גרמניה) ומישה הרכבי (יליד רוסיה), אחות לאביגיל הרכבי. היא למדה בבית החינוך המשותף עמק הירדן. אם לבן יחיד, אלישע, שנהרג בשנת 2003. עד מותה התגוררה בשכונת אבו תור בירושלים.

בין 1963–1967 למדה באקדמיה לאומנות בצלאל. את שיריה הראשונים של הרכבי פרסמה לאה גולדברג בעיתון "על המשמר", והיא הכינה להוצאה לאור גם את ספר שיריה הראשון של הרכבי: "כי הוא מלך" (1974). מאז פורסמו עוד שבעה קבצים, בהם "ציפור שבפנים עומדת בחוץ" (2009), (המאגד את שיריה הקודמים של הרכבי בנוסח חדש) לצד שירים חדשים: "ראנא" (2014), שזיכה אותה בפרס ביאליק ו"מיגו" (2017), עליו זכתה בין השאר בפרס לאה גולדברג. ("מיגו" היה כינויו של בנה אלישע, קיצור מהמילה "אמיגו", "חבר" בספרדית).

את חווית האמהות תארה הרכבי בראיון לאלעד זרט, שפורסם אחרי מותה במוסף "ספרות ותרבות" של ידיעות אחרונות.[1]

בין 1991–1998 יזמה ואצרה הרכבי סדרת תערוכות שהוקדשה ליצירות יוצרים פגועי נפש, אוטיסטים והלוקים בתסמונת דאון; מביניהן בחרה ואצרה את אלבום "האומן החבוי". תערוכה באותו שם ייצגה את מדינת ישראל במסגרת "שנת בריאות הנפש הבין לאומית", תערוכה שהוצגה ב"ארמון האומות" בז'נבה.

אחדים משיריה של הרכבי הולחנו והוקלטו, מהם מוכרים לחניו של נחום היימן לשירים "סוס מעץ", "את כל פנייך" ו"אבל בחלומי", שביצעה נורית גלרון, והשיר "שוב את מסתובבת לך", שביצעה חני ליבנה. אחדים משיריה נבחרו למופעי תיאטרון ומחול: את הידוע בהם יצרה הרקדנית תימי קידר, והוא הוצג במוזיאון ישראל. מופע זה הוקדש לשירי לאה גולדברג, אהרון אמיר, חדוה הרכבי ומבחר משירי הייקו.

בציור התרכזה הרכבי ביצירות בצבעי מים וברישום אקספרסיבי. היא הרבתה להשתמש במצעים שונים, בהם קרטון, ואחרים.

פרסים ספרותיים עריכה

ספרים[2] עריכה

  • כי הוא מלך – הוצאת ספרים מ. ניומן בע"מ, ירושלים תשל"ד (1974)
  • עֲדִיספרית פועלים, תל אביב תשמ"א (1981)
  • אני רוצָה רק להגיד לךְ – ספרית פועלים, תל אביב תשמ"ו (1985)
  • האחֵר – הליקון-ביתן, תל אביב תשנ"ד (1993)
  • ציפור שבפנים עומדת בחוץ (שירים 1962–2008) – הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק, תל אביב וירושלים תש"ע (2009)
  • ראנא – הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשע"ד (2014)
  • מיגו – הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשע"ח (2017)
  • עד שוב אשמע אותך – מבחר שירים (עורכת הלית ישורון), סדרת זוטא, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשע"ט (2019)
  • הלית הלית – הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשפ"ה (2025)

מדורים בעריכתה עריכה

  • "חלומות של אנשים" – "כל העיר", 1987-1988.
  • "קבוצת קוראים אבות ישורון" - דף פייסבוק שנוסד באפריל 2013, מתוך קידה עמוקה לשירתו, ביוזמת חדוה הרכבי ובשיתוף שי מנדלוביץ' ואמיר מנשהוף.
  • "שישיר" – פינת פייסבוק בפרופיל של חדוה הרכבי שבה התפרסם מדי יום שישי שיר של אבות ישורון. הפינה החלה ב-30 ביוני 2017 (בשיתוף עומר ולדמן).

תערוכת אומנות עריכה

תערוכות יחיד עריכה

  • ציורים בצבעי מים - גלריה אנגל, שלומציון המלכה, ירושלים, 1969.
  • ניירות להיינריך - בית האמנים בירושלים, 1979.
  • ניירות לראנא - בית האמנים בירושלים, 2009.

תערוכות קבוצתיות עריכה

  • חברים חדשים בבית-האמנים, בית האמנים בירושלים, 1973.
  • אמני ירושלים למען מלווה מלחמה מרצון, חנוכה תשל"ד, בית האמנים בירושלים, 1973.
  • תערוכת אמני ירושלים בשכונות, בית הנוער על שם בכר, ירושלים, 1982.
  • חמש שנים לאלון, גלריה אלון, ירושלים, 1983.
  • צבע מים 84, גלריה אלה, ירושלים, 1984.
  • תערוכת אמני ירושלים בפריז, גראנד פלה בפריז, צרפת, 1985.
  • חתך-4, בית האמנים בירושלים, 1989.
  • מחילות הלילה יאיר גלריה לאמנות, תל אביב, 2014.
  • סבל, הגלריה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, ירושלים, 2014.
  • בין שתיקה לדיבור, בית אות המוצר הירושלמי, ירושלים, 2017.
  • רשמים IV: נאחז בסבך - הביאנלה הארצית הרביעית לרישום, בית האמנים בירושלים, 2020.

פרסומים על המחברת ויצירתה עריכה

על הספר "כי הוא מלך" – שירים עריכה

  • אורציון ברתנא – "הזיות" – "משא", עיתון דבר – 10.10.1975.
  • מ. מאוויין – "שירים של עולם מופלא" – מאזניים – 1974.
  • אריה ליפשיץ – "שתיים שנכנסו לפרדס השירה" – "ספרות אמנות ביקורת", עיתון מעריב – 2.8.1974.
  • גיורא לשֶׁם - "החומה" - "משא", עיתון דבר - 2.8.1974.

על הספר "עֲדִי" - שירים עריכה

  • דן עומר – "אינטימיות" – "שירה", העולם הזה – 12.2.1982.
  • משה דור – "משהו כשוף" - "ספרות אמנות ביקורת", עיתון מעריב, 18.12.81.
  • עדה ברקאי – "בין ציפרים לכלבים" – מאזניים, כרך נ"ה, 1-2, יוני-יולי 1982, ע' 73.
  • אריה ליפשיץ – "חשיפה עצמית" – מעריב – 23.4.82, ע' 34.

על הספר "אני רוצָה רק להגיד לךְ" - שירים עריכה

  • שלום רצבי - "אני עולם" – "שירה עברית חדשה", עתון 77, מאי, 1986.
  • צבי לוז - "שמיים חולמים ושרים" – "ספרות אמנות ביקורת", מעריב, 21.2.1986 ע' 26.
  • אריאל הירשפלד – "הכל אמת וחלק גם שירה" - "תרבות ספרות אמנות", ידיעות אחרונות, 16.5.1986, ע' 23.

על הספר "האחר" - שירים עריכה

  • בתיה גור – " מוזיקה של כאוס" – שבוע של ספרים, הארץ - 22.10.1993.
  • ניצה גורביץ - "מהו האחר?" - "משא", דבר - 5.11.1993, ע' 25.
  • בלהה דבורי – "מומלץ" – דבר, 18.1.94.
  • ארנון לוי – "השיר הזה הוא שיר על אנשים" – "תרבות", כל העיר/ירושלים – 12.11.93, ע' 21―22.

על הספר "ציפור שפנים עומדת בחוץ" - שירים עריכה

על הספר "ראנא" - שירים עריכה

על הספר "מיגו" - שירים עריכה

על הספר "הלית הלית" - שירים עריכה

כללי עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיצירתה:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., "יש לנו כוח להגיד לחיים: אתם לא תקבעו לנו את החיים", באתר ynet, 1 בינואר 2026
  2. ^ חדוה הרכבי, באתר library.osu.edu