חברת מכרות הפוספט של ירדן
פעולות נוספות
| נתונים כלליים | ||||
|---|---|---|---|---|
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב | |||
| נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
|
| ||||
חברת מכרות הפוספט של ירדן (בערבית: شركة مناجم الفوسفات الأردنية ;באנגלית: Jordan Phosphate Mines Company -JPMC) היא חברת כרייה שבסיסה בעמאן, ירדן; המפעילה 3 מתקני כרייה של זרחה (פוספט) בירדן ומתחם ייצור כימי בעקבה. חברת מכרות הפוספט של ירדן היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסת עמאן.
היסטוריה עריכה
מרבצים גדולים של זרחה בריכוז גבוה נתגלו לראשונה ברוסייפה, שליד עמון, בשנת 1908, בעת סלילת מסילת הרכבת החיג'אזית. ההפקה ראשונית שלהם החלה בשנת 1935.
חברת מכרות הפוספט של ירדן נוסדה בשנת 1949 כחברה פרטית, ובשנת 1953 הפכה לחברה ממשלתית. חברות מבריטניה סייעו לחברה להקים את תשתית הכרייה ומזח ליצוא בנמל עקבה[1]. בשנת 1960 התקבלה הלוואה מארצות הברית להרחבת תפוקת המכרה הראשי הרוסייפה, שליד עמון, עד לתפוקה שנתית של 600,000 טונה ובשלב שני עד למיליון טונה בשנה[1]. כמעט כל תפוקת החברה נודעה לייצוא, בין הלקוחות הראשונים של החברה הייתה הודו[2]. לקוחות נוספים של החברה היו טורקיה[3], יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה[4]. ייצוא הפוספטים הפך לאחד ממקורות ההכנסה החשובים של ממשלת ירדן[5].
בשנת 1959 הוחל בתכנון והקמת מסילת הרכבת לעקבה, למטרת הובלת הפוספטים לייצוא דרך הנמל באמצעות רכבת משא[6]. ב-1 בדצמבר 1968 פוצץ צה"ל, בפעולת תגמול - מבצע אירון, גשר רכבת מרכזי על המסילה מדרום לעמאן וגשר סמוך על הכביש הראשי, במטרה לנתק את התחבורה לעקבה[7][8].
באוגוסט 1968 חתמה ירדן על הסכם עם סוריה למעבר סחורות בשטחה, שעיקרם מעבר של הפוספטים לייצוא[9]. אולם ביולי 1971 סגרה סוריה את גבולה עם ירדן, בעקבות אירועי ספטמבר השחור[10].
החל מ-1971 קיבל הנסיך חסן בן טלאל את האחריות להוביל את התכנון הכלכלי ארוך הטווח של ירדן, כולל פיתוח הפעילות של "חברת מכרות הפוספט של ירדן"[11].
בשנת 1986 רכשה את חברת הדשנים של הירדן. היא כבר שלטה ב-25% מחברת הדשנים לפני רכישתה המלאה. החברה מפעילה קומפלקס לייצור כימיקלים ודשנים בעקבה.
בשנת 1987 ייצאה החברה לראשונה כחמישה מיליון טון פוספטים, אשר היוו כמחצית מסך כל היצוא של המדינה. ירדן דורגה בין חמש המדינות המובילות בעולם ביצור הפוספטים, ובמקום השלישי ביצוא הפוספטים לאחר מרוקו וארצות הברית[12].
בשנת 2007, החברה חתמה על מזכר הבנות עם קואופרטיב הדשנים לחקלאים בהודו (IFFCO), יצרנית הדשנים הגדולה ביותר בהודו. בשנת 2013 חודשה השותפות לשנה אחת, והיא התחייבה לספק להודו 2 מיליון טון פוספט בשנה. צינור הגז הערבי
בשנת 2011, הוחלט על הפרטת החברה[13].
ביוני 2013, דודו של מלך ירדן, וליד כורדי, נמצא אשם בניצול רווח בלתי חוקי באמצעות תפקידו כמנכ"ל JPMC. השופט גזר עליו קנס של 284 מיליון דינר ירדני. באוגוסט 2017, JPMC הגישה בקשה לצו מעצר של האינטרפול, להסגרתו של וליד כורדי שנמלט מהמדינה.
באפריל 2016, גייסה החברה 82.5 מיליון דינר. בפברואר 2017, חתמה על מזכר הבנות עם ממשלת בנגלדש לספק למדינה 270,000 טון של פוספט וחומצה זרחתית תוך 3 שנים תמורת 280 מיליון דולר. במאי 2018, IFFCO וחברת Indian Potash Limited (IPL) רכשו 37% ממניות החברה מסוכנות ההשקעות של ברוניי תמורת 130 מיליון דולר.
פעילות עריכה
כריה עריכה
על פי אתר האינטרנט של החברה, יותר מ-60% משטח ירדן מכיל מרבצי פוספט בעומק הניתן לכרייה. החברה היא חברת כריית הפוספט היחידה בירדן. שלושת מתקני הכרייה שלה ממוקמים ב:
מתקני ייצור עריכה
קומפלקס עקבה של JPMC מייצר דשנים וכימיקלים, כולל:
- חומצה זרחתית - משמשת לייצור דשנים, חומרי ניקוי, תרופות, פלדה וקולה;
- דיאמוניום פוספט - דשן DAP;
- חומצה גופרתית - שימושים רבים;
- אלומיניום פלואוריד - משמש כזרז בייצור אלומיניום ומגנזיום ; משמש לגלזורה (זיגוג לקרמיקה).
שותפויות ומיזמים משותפים עריכה
החברה הקימה במשך השנים מספר מיזמים משותפים, כולל:
- "חברת הכימיקלים ההודו-ירדנית" (Indo-Jordan Chemicals Company Ltd - IJCC), מיזם שהוקם בשנת 1992, וכולל מפעל חומצה זרחתית עם כושר ייצור של 700 טון ליום ומפעל נוסף המייצר 2,000 טון חומצה גופרתית ליום. החברה הייתה מיזם משותף של שלושה צדדים: Southern Petrochemical Industries מהודו, שהחזיקה ב-34.8%, וחברת ההשקעות הערבית של ערב הסעודית, שהחזיקה ב-13% מהמיזם. החברה ההודית מכרה את חלה לשותפים האחרים במרץ 2010[15]. בהמשך הפכה לחברת בת בבעלות מלאה של JPMC[16].
- "Nippon-Jordan Fertilizer Company (NJFC)", מיזם משותף עם חברת האשלג הערבית וקונסורציום של חברות יפניות (ZEN-NOH, תאגיד מיצובישי, מיצובישי כימיקלים, אסאהי קאסי) לייצור דשנים.
- Petro Jordan Abadi, מיזם משותף עם החברה האינדונזית Petrokimia Gresik שבבעלותו מפעל דשנים באינדונזיה[17].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 ירדן מפתחת יצוא פוספטים, הארץ, 28 באפריל 1960
- ^ חברת הפוספטים הירדנית, עומדים לצאת בקרוב להודו. בין היתר תדון המשלחת ביצוא פוספאטים מירדן להודו, הארץ, 16 באוגוסט 1959
- ^ ייחתם הסכם סחר בין טורקיה לירדן, הארץ, 27 ביולי 1966
- ^ פוספטים מירדן למזרח אירופה, למרחב, 12 בפברואר 1968
- ^ אלי רביב, הסדר חלקי עם ירדן, הארץ, 30 באוגוסט 1971
- ^ תכנית לשיפור הרכבת הירדנית, הארץ, 2 באוגוסט 1959
- ^ גשרים מתעופפים, מעריב, 6 בדצמבר 1968
- ^ זאב שיף, צה"ל פוצץ גשרים בירדן בפשיטה מזרחית לסדום אנשי היחידה חזרו בשלום לבסיסם נפגע העורק החיוני מעמאן לעקבה, הארץ, 2 בדצמבר 1968
- ^ הסכם בין סוריה וירדן על מעבר סחורות, על המשמר, 12 באוגוסט 1968
- ^ סוריה סגרה גבולה עם ירדן במחאה על חיסול בסיסי המחבלים, מעריב, 26 ביולי 1971
- ^ חסן מחכה בפינה - יום אחד יכולה ישראל למצוא את עצמה בלי שום הכנה מוקדמת בשולחן דיונים, שבקצה השני מתרווח יורש העצר הירדני הנסיך חסן, חדשות, 18 במאי 1984
- ^ יגאל קוצר, גידול בתנועת המטענים בנמל עקבה, חדשות, 21 במרץ 1988
- ^ סוכנויות הידיעות, לא רק בישראל: מחאה בירדן נגד השתלטות מונופול על ענף הפוספטים, באתר TheMarker, 9 בינואר 2012
- ^ גדעון ויגרט, כלכלת ירדן בשנת 1960, למרחב, 18 בינואר 1961
- ^ BS Reporter, Spic divests entire stake in Jordanian subsidiary, באתר Business Standard, 23 Mar 2010
- ^ JPMC Subsidiary Signs Key Supply Agreement with Industrial Chambe, The Jordan Times, 20 JAN 2025
- ^ Jordanian company, Petrokimia, to build phosporic acid plant, The Jakarta Post, 21 ביולי 2011