זרח איידליץ
פעולות נוספות
| לידה |
1725 ה'תפ"ה פראג, ממלכת בוהמיה, האימפריה הרומית הקדושה |
|---|---|
| פטירה |
1780 (בגיל 55 בערך) י"ב באייר ה'תק"מ פראג, ממלכת בוהמיה, האימפריה הרומית הקדושה |
| מקום פעילות | פראג |
| חיבוריו |
|
| רבותיו | רבי יהונתן אייבשיץ |
רבי אברהם משה זרח איידליץ (ה'תפ"ה, 1725 – י"ב באייר ה'תק"מ[1], 10 במאי 1780) היה דיין, דרשן וראש ישיבה בפראג, מחבר הספר "אור לישרים".
נוסח מצבתו
|
|---|
|
פ.נ. יום ד' י"ב אייר בצל שדי יתלונן[2]. |
תולדות חייו עריכה
נולד בשנת תפ"ה בפראג לרבי מאיר. אביו נפטר בצעירותו, והוא גדל בבית רב העיר - רבי יהונתן אייבשיץ שהיה אף לרבו. בילדותו למד אצל רבי שמעון פערלש, ששימש כמלמד בפראג.
נשא את איידל, בתו של הגביר פייבל ירושלמי. במשך שנים רבות התפרנסו הזוג מתמיכתו של אביה, ובהמשך על ידה. לאחר פטירתה של איידל הלך מצבו הכלכלי של רבי זרח והידרדר, ובשל סירובו העקרוני להתמנות לרב בשכר, בחר להדפיס את ספרו "מלאכת מחשבת" העוסק בחכמת החשבון, כדי לפרנס את עצמו.
כאשר התפנתה משרת הרבנות בעיר פראג ביקש להתמנות לתפקיד ללא קבלת שכר, אך לבסוף נבחר למשרה זו רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", ואילו הוא שימש כדיין בבית דינו. במקביל כיהן גם כמגיד בעיר, ואף הנודע ביהודה נמנה עם שומעי דרשותיו[4]. כיהן אף כראש הישיבה בעיר, כמנהגה של פראג בה היו המגידים מכהנים אף כראשי הישיבה, ולאורך השנים לימד אלפי תלמידים[5].
בדרוש הראשון בספרו "אור לישרים" טען שאמירת לשם יחוד היא עצה שלא יחטפו הסטרא אחרא את המצוות, זאת בניגוד לדעתו של הנודע ביהודה שהתנגדותו החריפה לאמירה זו מפורסמת. עם זאת הספר זכה ל"הסכמה" של הנודע ביהודה, ורבי יואל טייטלבוים טען כי נראה שלאחר שאמר רבי זרח טעם זה - הסכים לכך הנודע ביהודה[6].
נפטר בפראג ביום רביעי פרשת אמור, י"ב באייר ה'תק"מ, ונטמן בבית הקברות היהודי העתיק בפראג[7].
חיבוריו עריכה
- מלאכת מחשבת - נדפס בפראג בשנת תקל"ה.
- אור לישרים - על שם ספרו זה נתפרסם בעיקר, והוא מכיל 14 מדרשותיו. נדפס על ידי בנו ר' משה בשנת תקמ"ה. הנודע ביהודה כתב בהסכמתו "כי בוודאי הקורא בדרושים הללו יתן אל לבו יראת בוראו ויתגבר כארי לשוב בתשובה שלימה", ורבנים רבים המליצו ללמוד בספר זה. בשנת תש"ב נדפס שוב בבודפשט.
- חידושי רבי זרח איידליץ - על מסכת ביצה, נדפס בשנת תש"כ על ידי ישיבת ערלוי.
- חלק קטן מכתבי תלמידיו נדפסו בשנת תשל"ה בספר "ממשנתם של חכמי פראג".
משפחתו עריכה
בנו רבי משה, היה מדפיס בפראג, ומחותנו של רבי אלעזר פלקלס[8].
לקריאה נוספת עריכה
- משה מנדלסון, פני תבל, אמסטרדם, תרל"ב, באתר היברובוקס
- מכון חתם סופר ירושלים, תולדות הגאון רבי זרח איידליץ ז"ל, בתוך: "חידושי רבי זרח איידליץ" על מסכת ביצה, ירושלים תש"כ, עמודים ז'-כ', באתר היברובוקסקובץ PDF
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ בהקדמת תלמידו ר' יהושע פאלק בן יצחק איזק, בנין יהושע, על אבות דרבי נתן כתב: "וכך שמעתי מפה קדוש החסיד מורי... מ' משה זרח זצ"ל איידליץ מק"ק פראג... ויצאה נשמתו בטהרה יום ד' פרשת אמור, ה' אייר תקמ"ם לפ"ק". והעיר על זה לודוויג לוויזון ב"Israelitische Wochen-Schrift", ביוני 25, בשנת תרל"ט, עמ' 107 שזה סתירה לנוסח המצבה. והעיר עוד ר' אברהם מאיר איזראעל, בקובץ המאור, שבספרו "אור לישרים" שנדפס בשנת תקמ"ו כבר נזכר בתואר כבוד המתים.
- ^ כנראה הכוונה לכתיב חסר. שכן בשנת תקמ"ו, לא היה בין החיים, כמוזכר בשער ספרו "אור לישרים", ובהסכמת ה"נודע ביהודה".
- ^ בונדי מעתיק "בגשם".
- ^ כפי שמעיד הנודע ביהודה בהסכמתו לספר אור לישרים.
- ^ כנכתב בהסכמת רבי אלעזר פלקלש לספרו אור לישרים: "העמיד תלמידים למאות ולאלפים בקיאים וחריפים"
- ^ רבי יואל טייטלבוים, ויואל משה, מאמר ישוב ארץ ישראל, עמ' רמ"ח-רמ"ט
- ^ נוסח מצבתו נדפס בידי קלמן ליעבן, גל עד, פראג תרט"ז, מס' 116, באתר היברובוקס.
- ^ כן כתב בדף השער של דרוש הספד יקר החיים, תקנ"ה.