זלמן אפשטיין
פעולות נוספות
| קובץ:זלמן אפשטיין.jpg | |
| לידה |
16 בספטמבר 1860 ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) |
|---|---|
| פטירה |
21 בנובמבר 1936 (בגיל 76) רמת גן, ארץ ישראל |
| תחום כתיבה | עורך, עיתונאי |
| נושאי כתיבה | הרעיון הציוני ויישוב ארץ ישראל |
| עיסוק | בוגר ישיבת וולוז'ין, סופר, פעיל ציוני, משכיל |
זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול ה'תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו ה'תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.
קורות חיים עריכה
זלמן אפשטיין נולד לפייגה ביילה ונחום אפשטיין. בשנת 1874, כשהיה בן 14, החל אפשטיין ללמוד בישיבת וולוז'ין ונשאר בה למעלה משנה. כשהיה בן 16 עקרה משפחתו לעיר אודסה, ובעקבות כך נחשף ללימודים ולהשכלה כללית, אך עדיין, על פי עדותו, המשיך לשמור על ההלכה. אפשטיין נשאר באודסה 30 שנה ושם, בסביבות 1880, החל לכתוב.
מאמרו המשמעותי הראשון התפרסם בכתב העת "המליץ" בשנת 1881 או 1882, ונקרא "רוח הלאומי ותוצאותיו בעת החדשה". המאמר נסב על הרעיון הציוני של יישוב ארץ ישראל והיווה יריית פתיחה למאמריו הבאים, בהם נלחם בחרדים שהתנגדו לרעיון הציוני. רבים מהמאמרים שפרסם אפשטיין בהמשך היו תחת שמות העט "שלמה האלקושי" ו"בן עזאי". החל משנת 1882 שימש אפשטיין סופר קבוע של "המליץ" ונשאר בתפקיד זה כחמש עשרה שנים. כמו כן, משנת 1890 עד 1900,[1] שימש אפשטיין פנקסן ומזכיר בוועד האודסאי של תנועת חובבי ציון ובמסגרת תפקידו היה איש סודו של משה לייב ליליינבלום - מראשי התנועה.
בהמשך התגורר אפשטיין בפטרבורג - שם עסק בחינוך יהודי והיה חבר ב"אגודת חובבי שפת עֵבֶר" וכמו כן המשיך לפרסם מאמרים בעיקר על חיבת ציון והיה מעורכי העיתון "דער טאג". לאחר מכן עבר לוורשה ולמוסקבה. מאמריו מאותה התקופה פורסמו בעיקר בעיתון "השילוח" ובעיתון "הצפירה". באותה התקופה כתב אפשטיין על דוסטויבסקי, טולסטוי, טורגנייב ואחרים והיה הראשון שכתב עליהם בעברית.[2] בשנת 1913 שימש אפשטיין כציר בקונגרס הציוני ה-11 בווינה.
בקיץ 1925 עלה לארץ ישראל.[3] תחילה גר בתל אביב, שם הספיק, באחת עשרה שנות שהותו בארץ, להיות חבר מערכת עיתון "הארץ" ובאגודת עונג שבת של חיים נחמן ביאליק. בערך בשנת 1935, עבר אפשטיין לרמת גן, ושם נפטר מעט יותר משנה לאחר מכן. נקבר בחלקת הסופרים בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.[4]
אחיו הצעיר הוא המחנך והסופר ד"ר יצחק אפשטיין (1862–1943).
בת אחותו היא הסופרת והעיתונאית רחל פיגנברג.
ב-1941 מסרה רחל פיגנברג את ארכיונו לידי הספרייה הלאומית בהתאם לצוואתו.[5]
השקפת עולמו עריכה
במאמרו "אבותי",[6] שבו מביא אפשטיין מזיכרונותיו, הוא מתאר בערגה את נעוריו תחת השפעתו של אמו התרבותית אך הלא-משכילה, ויותר, את השפעת אביו האדוק וה"מתנגד", אך לא קיצוני או קנאי אלא נעים הליכות, מקפיד במצוות ובלימוד מסורתי של התלמוד ומאידך מתעניין גם ב"חכמות חיצוניות" - מדעים ותרבות. על אמו הוא כותב:”לפעמים הייתי שומע ממנה אופני-דִבור טרקליניים ומושגים מגוהצים מחיי הנימוס, כל-כך רחוקים ומוזרים בתוך הסביבה הפוליטית של העיירה הקטנה.” ואביו מתואר על ידו באופן הבא: ”עולמו הרוחני והשכלי הצטמצם בעיקרו בתלמוד ופוסקים וביהדות המעשית (אך) כאיש-מעשה ובעל שכל בריא מטבעו, לא היה יכול להתייחס בביטול-היש של בטלנות למדעים אשר מחוץ לגבול היהדות”.
ניכר באופן בולט מכתיבתו על הוריו, יחס של שניוּת שהיה בו כלפי מסורת היהדות המזרח-אירופית לבין ההשכלה והמהפכה התרבותית שהביאה בכנפיה התנועה הציונית.
דוגמה בולטת ליחסו האוהד עד מאוד למסורת נמצאת בשנת 1905, עת הוקמה הגימנסיה העברית "הרצליה" ביפו (רק בשנת 1909 עברה הגימנסיה לתל אביב). בנאום לכבוד פתיחתה של הגימנסיה בירך אפשטיין מחד את העובדה כי כל המקצועות נלמדים בה בעברית, אך מאידך, הביע אפשטיין חשש כי שינוי זה יוביל לנתק במסורת הלמדנית, וזאת, כי בתוכנית הלימודים בגימנסיה הפחיתו את כמות לימוד התלמוד. כמו כן חשש אפשטיין כי לימוד התנ"ך יהיה על פי שיטת ביקורת המקרא - חשש שהתגשם לבסוף בידי המחנך והמורה לתנ"ך, בן ציון מוסינזון.
במשפט קצר בנאומו תימצת אפשטיין את גישתו הדואלית למסורת מול הקידמה: ”האינטליגנט העברי צריך להיות בן-תורה במובן המקובל באומה מקדמת דנא.”
כתיבתו עריכה
כאמור, אפשטיין עסק במאמריו המוקדמים ברעיון הציוני ובישוב ארץ ישראל ובמסגרתם תקף את החרדים שהתנגדו לכך. אך הוא כתב רבות גם ביקורת ספרות, רשימות פיוטיות וסקירות על סופרים רוסים מפורסמים שכאמור, היה הראשון לכתוב זאת בעברית. כשהיה באודסה כתב גם מאמר אחד שהתפרסם בשנת 1894 בשם "הספר והחיים", בו הוא קרא לסופרים העבריים של תקופתו, לעסוק בכל הנושאים האנושיים ולא רק בנושאי היהדות. כשעלה לארץ ישראל עסק אפשטיין גם בכתיבת זכרונותיו.
כתיבתו של אפשטיין בולטת במליציותה ובהשפעה המקראית שעליה וסגנונו מלא-פאתוס וחגיגי.
רשימת כתביו עריכה
- כתבי זלמן עפשטין, סנקט פטרבורג: דפוס י' לוריא, תרס"ה. (כרך א' של "כל כתבי", אך לא יצא עוד; בשנת תרצ"ח יצא כרך נוסף בהוצאת "עונג שבת") (הספר סרוק באתר הספרייה הלאומית)
- "בין הזמנים: מזכרונות הילדות לשלמה האלקושי", ורשה: תושיה ('בִּכורים: ביבליותיקה לבני הנעורים', חוברת 6–7), תרס"ז 1907.
- "לשאלת תחית שפת עבר: מכתב גלוי לראשי הסתדרות "עבריה"", סנקט פטרסבורג: י' לוריא, תרס"ט. (חוברת) (הספר סרוק באתר הספרייה הלאומית)
- מִשָם: אמת מרוסיה הסובייטית בנוגע ל"שאלת קרים": לשאלת התיישבות החקלאית של המוני היהודים באוקריינה ובקרים, עפ"י התכנית הבולשביסטית (שאלת קרים), תל אביב: תלפיות ('לפרקים: חוברות ארעיות בשאלות הספרות, החיים והצבור', ב), תרפ"ו. (בחתימת שלמה האלקושי) (הספר סרוק באתר הספרייה הלאומית)
- "אל החלוצים": דרוש בביהכ"נ ... אחרי קריאת התורה ... במעמדם של החלוצים, ירושלים: דפוס "ציון", תרפ"ו. (בחתימת שלמה האלקשי)
- אזכרת יצחק בן זלמן אפשטיין; מאת אביו המתאבל עליו כל הימים זלמן אפשטיין, תל אביב: דפוס אתין ושושני, תר"ץ. (התפרסם במקור ב"רשומות", ה–ו) (הספר סרוק באתר הספרייה הלאומית)
- זלמן אפשטיין (עורך), יוסף חיים דורוז'קה: ציון לסופר עברי אומלל, איש הרוח ... , תל אביב: דפוס שושני, תרצ"ד. (הספר סרוק באתר הספרייה הלאומית)
- משה ליב ליליינבלום: שיטתו והלך מחשבותיו בשאלות הדת ובדבר תחית עם ישראל בארץ אבותיו: מונוגרפיה מאת זלמן אפשטיין, תל אביב: דביר, תרצ"ה.[7] (הספר סרוק באתר הספרייה הלאומית)
לאחר מותו:
- כתבי זלמן אפשטיין; בצירוף מבוא מאת יעקב פיכמן, תל אביב: אגודת עונג שבת – אֹהל שם, תרצ"ח.
לקריאה נוספת עריכה
- 'אפשטין, זלמן', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 57–58. (הספר בקטלוג ULI)
- יעקב פיכמן, "זלמן אפשטיין", בתוך: כתבי זלמן אפשטיין, תל אביב: אגודת עונג שבת – אֹהל שם, תרצ"ח, עמ' 8–16
- גדליהו אלקושי, "אפשטיין, זלמן", האנציקלופדיה העברית, חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב, תשכ"ה, כרך ה', עמ' 431–432
- זלמן אפשטיין, "ישיבת וולוז'ין", בתוך: עמנואל אטקס ושלמה טיקוצ'ינסקי (עורכים), ישיבות ליטא - פרקי זכרונות, ירושלים: מרכז זלמן שזר ומרכז דינור, 2004
קישורים חיצוניים עריכה
- זלמן אפשטיין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה" (ביוגרפיה מאת אבנר הולצמן)
- דוד תדהר (עורך), "זלמן אפשטיין (שלמה האלקושי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 799
- אבנר הולצמן, זלמן אפשטיין, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- זלמן רייזען, עפּשטיין זלמן, בספרו: לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע, מהדורה 2, כרך ב, וילנה: ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין, תרפ"ז 1927, עמודות 796–797, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
- זלמן אפשטיין באתר WorldCat Identities
- ח"ב צלאל (=י"ח ברנר), 'מִכִּתְּבֵי סופר', המעורר ט (תרס"ו, ספטמבר 1906), בפרויקט בן-יהודה
- זלמן אפשטיין, דבר, 22 בנובמבר 1936 (עם מותו)
- לוית זלמן אפשטיין, דבר, 23 בנובמבר 1936
- מ. ד., דבר היום | מכאוב הסופר, דבר, 22 בדצמבר 1936
- מצוואתו של זלמן אפשטין ז"ל: (ליום השלושים לפטירתו), דבר, 20 בדצמבר 1936
- הרב שמואל מנחם פיין, הסופר זלמן אפשטיין ז"ל: (למלאת שנה לפטירתו, ז' כסלו תרצ"ז-צ"ח), היהודי ג, ד (כח) (טבת תרצ"ח), 83–84, באתר היברובוקס
- קובץ:National Library IL logo.svg זלמן אפשטין (1860-1936), דף שער בספרייה הלאומית
- קובץ:2021 Facebook icon.svg זלמן אפשטיין, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg זלמן אפשטיין, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg זלמן אפשטיין, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg זלמן אפשטיין, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png זלמן אפשטיין, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg זלמן אפשטיין, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg זלמן אפשטיין, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg זלמן אפשטיין, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg זלמן אפשטיין, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg זלמן אפשטיין, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg זלמן אפשטיין, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D זלמן אפשטיין], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg זלמן אפשטיין, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg זלמן אפשטיין, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg זלמן אפשטיין, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png זלמן אפשטיין, באתר פינטרסט
- זלמן אפשטיין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg זלמן אפשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- זלמן אפשטיין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- זלמן אפשטיין, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg זלמן אפשטיין, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg זלמן אפשטיין, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- זלמן אפשטיין, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- זלמן אפשטיין, באתר Metacritic (באנגלית)
- זלמן אפשטיין, באתר ארכיון להקת בת שבע
- זלמן אפשטיין, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg זלמן אפשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- זלמן אפשטיין, באתר זמרשת
- זלמן אפשטיין, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg זלמן אפשטיין, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg זלמן אפשטיין, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg זלמן אפשטיין, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png זלמן אפשטיין, באתר Last.fm (באנגלית)
- זלמן אפשטיין, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png זלמן אפשטיין, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg זלמן אפשטיין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png זלמן אפשטיין, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png זלמן אפשטיין, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- זלמן אפשטיין, באתר SIGIC
- זלמן אפשטיין, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg זלמן אפשטיין, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg זלמן אפשטיין, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- זלמן אפשטיין, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg זלמן אפשטיין, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg זלמן אפשטיין, באתר Songkick (באנגלית)
- זלמן אפשטיין, באתר Tab4u
- זלמן אפשטיין, באתר Genius
- זלמן אפשטיין, באתר סטריאו ומונו
- זלמן אפשטיין, באתר SecondHandSongs
- זלמן אפשטיין, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- זלמן אפשטיין, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg זלמן אפשטיין, באתר בנדקמפ
- זלמן אפשטיין, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg זלמן אפשטיין, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png זלמן אפשטיין, באתר טיידל (באנגלית)
- זלמן אפשטיין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- זלמן אפשטיין, בארכיון הבימה
- זלמן אפשטיין, בארכיון תיאטרון גשר
- זלמן אפשטיין, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg זלמן אפשטיין, באתר אמזון מיוזיק
- זלמן אפשטיין, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg זלמן אפשטיין, באתר MuseScore
- זלמן אפשטיין, באתר מכון למוסיקה ישראלית
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
מפרי עטו:
- כתבי זלמן אפשטיין בפרויקט בן-יהודה
- יובל נשכח: (לחברי הקונגרס, מתלמידי בימ"ד הישן–ישיבת ולוזין), הצפירה, 21 באוגוסט 1903, המשך, 21 באוגוסט 1903, המשך, 23 באוגוסט 1903, המשך, 24 באוגוסט 1903
- רשימה אוטוביוגרפית, י"ד בכסלו תרצ"ו
- שתי רשימות אבטוביוגרפיות של זלמן אפשטיין, דבר, 1 בינואר 1937 (מסרו לדפוס: א. ז. בן-ישי, צבי קרול)
הערות שוליים עריכה
- ^ לפי גרסה אחרת שימש בתפקיד זה עד שנת 1905, אך הוא מעיד על עצמו ב"רשימה אוטוביוגרפית" כי לא כך.
- ^ בירחון "בן עמי", בעיתון "הזמן" וב"הבוקר אור" (ע"פ האנציקלופדיה העברית).
- ^ תל אביב: זלמן אפשטין בא"י, דבר, 25 באוגוסט 1925.
- ^ זלמן אפשטיין באתר חברה קדישא ת"א–יפו
- ^ ארכיון זלמן אפשטיין, בספרייה הלאומית
- ^ אבותי, מאזנים א, כ–כב, לח–לט (תרכ"ט), בפרויקט בן-יהודה.
- ^ בספרות ובאמנות, דבר, טור 1, 1 בפברואר 1935.