Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

זיגמונט טורקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
זיגמונט טורקוב
Zygmunt Turkow
זיגמונט טורקוב (1925)
זיגמונט טורקוב (1925)
פרופיל ב-IMDb

זיגמונט טוּרקוֹב (בכתיב יידי: טורקאָוו; בפולנית: Zygmunt Turkow;‏ 1896, ורשה – 20 בינואר 1970, ישראל) היה שחקן, מחזאי, מעצב במה, במאי, מייסד ומנהל תיאטרון וקולנוע יהודי, בעיקר ביידיש, אך גם בפולנית, ברוסית, בפורטוגזית ובעברית.

קורות חיים ויצירה עריכה

טורקוב נולד בוורשה (אז בירת פלך ורשה של האימפריה הרוסית) בשנת 1896. למד משחק בבית הספר הדרמטי בוורשה. שיחק וביים בפולנית בתיאטרון האומנותי "צֶנְטְרָל" בפולין וכמו כן שיחק ביידיש בתיאטרון של אסתר רחל קמינסקה. שיחק בתיאטרון הרוסי ולמד בימוי אצל בוריס גלגולין.

ב-1920 שב לפולין מרוסיה יחד עם רעייתו הראשונה אידה קמינסקה, והיה מבכירי הלהקה הווילנאית כבמאי ומעבד מחזות. היה מראשוני במאי הקולנוע בשפה היידיש, והוא שעמד מאחורי שתי הגרסאות הקולנועיות ל"תקיעת כף" (Ślubowanie): גרסת 1924, שבה השתתפו לייב קדישזון, יוסף בולוף, אידה קמינסקה, אסתר רחל קמינסקה ועוד, וגרסת 1937. באותה שנה ביים גם את הסרט "פריילעכע קבצנים" (יידיש: "הקבצנים העליזים"; בפולנית: Weseli biedacy) בכיכובם של דז'יגאן ושומאכער.

מנישואין עם אידה קמינסקה נולדה השחקנית רות טורקוב (קמינסקה). לאחר גירושיו נשא לאישה את השחקנית דינה בלומנפלד אשר לימים, לאחר גירושיו ממנה, נישאה לאחיו של זיגמונט, השחקן והבמאי יונס טורקוב.

בשנת 1940 נמלט מאירופה לברזיל, וייסד שם את התיאטרון "אוֹס קומדיאנטס" (Os Comediantes), שבו ביים ושיחק בפורטוגזית.

עלה לישראל בשנת 1952 וייסד בארץ תיאטרון ביידיש שנקרא "תיאטרון עממי". באותה שנה (1952) העלה הצגת יחיד: "לחיים חדשים". בשנת 1953 העלה התיאטרון הצגה בעברית של יהושע בר יוסף[1]. בשנים אלה הרבה לנסוע כדי לביים ולהופיע בברית המועצות, ברומניה, בארצות הבלטיות, באוסטרליה, ובמרכז ודרום אמריקה.

ייסד יחד עם השחקן והמחזאי מאיר ינאי את תיאטרון "זוטא" (1958–1967), והיה במאי התיאטרון הקאמרי של תל אביב.

ב-1950 פרסם אוטוביוגרפיה בשלושה כרכים בשם "פראגמענטן פון מיין לעבן" ("קטעים מחיי").

טורקוב נפטר ב-20 בינואר 1970[2], ותרם את גופתו למדע. במהלך חייו כתב טורקוב כתריסר מחזות. שניים מאחיו נודעו כסופרים ועיתונאים: מרק טורקוב ויצחק טורקוב-גרודברג.

הכרה עריכה

טורקוב היה הראשון שלו הוענק פרס שומאכר למי שמהווה גשר בין ישראל לגולה (1956). בנוסף זכה בפרס עיריית תל אביב לאמנות הבמה, במלאת חמישים שנה לפעילותו הבימתית (1966).

בשנת 2006 קראה עיריית תל אביב רחוב על שמו.

לקריאה נוספת עריכה

  • יצחק טורקוב-גרודברג, זיגמונט טורקאוו, תל אביב: דפוס אורלי, תש"ל.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|זיגמונט טורקוב]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ד"ר א. פוירשטיין, אני הנאשם בתיאטרון העממי, הצופה, 5 ביוני 1953
  2. ^ נפטר זיגמונט טורקוב, "מעריב", 21 בינואר 1970.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=זיגמונט_טורקוב&oldid=165256"