Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

זולטאן קודאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
זולטאן קודאי
Kodály Zoltán
צילום משנות ה-1930
צילום משנות ה-1930
לידה קצ'קמט, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה בודפשט, הונגריה (הרפובליקה העממית ההונגרית)
תקופת פעילות מ-1899
עיסוק מלחין, מנצח, אתנומוזיקולוג, פדגוג
כלי נגינה כינור, פסנתר, ויולה, צ'לו
פרופיל ב-IMDb
קובץ:Zoltan Kodaly Commemorative Plaque.jpg
לוחית זיכרון לזולטאן קודאי, בודפשט

זולטאן קודאי (בהונגרית: Kodály Zoltán;‏ 16 בדצמבר 1882 – 6 במרץ 1967) היה מלחין, מנצח, אתנומוזיקולוג ופדגוג הונגרי.

ביוגרפיה עריכה

ילדות ולימודים עריכה

קודאי נולד בשנת 1882 בקצ'קמט, אך רוב ילדותו עברה עליו בגאלאנטה ובנאג'סומבאט (כיום טרנבה, סלובקיה). אביו, פרידייש קודאי, עבד כגזבר בתחנות רכבת בבודפשט ואחר כך בגאלאנטה ובנאג'סומבאט, והיה מוזיקאי חובב שניגן בכינור. האם, פאולינה לבית יאלובצקי, ממוצא פולני, ניגנה בפסנתר והייתה זמרת חובבת. קודאי למד בילדותו לנגן בכינור ובהמשך למד לנגן גם בפסנתר, בוויולה ובצ'לו. כמו כן שר במקהלת כנסייה וכתב מוזיקה (אף שהשכלתו המוזיקלית באותה עת הייתה זעומה).

בשנת 1900 החל ללמוד שפות מודרניות באוניברסיטת בודפשט, ומוזיקה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט, שם למד הלחנה אצל הנס קסלר.

קריירה עריכה

קודאי היה בין הראשונים שניגשו ברצינות לחקר השיר העממי. הוא היה מהדמויות החשובות ביותר בראשיתו של תחום האתנומוזיקולוגיה. החל בשנת 1905 יצא אל כפרים נידחים לאסוף שירים ובשנת 1906 כתב את התיזה שלו על שיר העם ההונגרי ("מבנה הבתים בשיר העם ההונגרי"). באותו זמן פגש את המלחין בלה בארטוק והציג לפניו את שירי העם ההונגריים. השניים פרסמו יחדיו כמה קבצים של מוזיקה עממית וביצירות של שניהם ניכרת השפעתה של מוזיקה זו.

אחרי שהוענק לו תואר דוקטור בפילוסופיה ובלשנות, נסע קודאי לפריז, שם למד מוזיקה אצל שארל-מארי וידור. בפריז גילה את המוזיקה של קלוד דביסי וקלט את השפעותיה. בשנת 1907 חזר לבודפשט והתמנה לפרופסור באקדמיה למוזיקה. הוא המשיך במסעותיו לאיסוף מוזיקה עממית גם במהלך מלחמת העולם הראשונה.

במקביל לעבודתו האקדמית המשיך קודאי להלחין, והפיק שתי רביעיות מיתרים, סונאטות לצ'לו ופסנתר ולצ'לו סולו (אופוס 8, 1915), ודואו לכינור וצ'לו. אבל להצלחה ממשית זכה רק בשנת 1923, כאשר נוגנה יצירתו פסאלמוס הונגריקוס (תהילים הונגריים) בקונצרט חגיגות היובל לאיחוד בודה ופשט (באותו אירוע נוגנה גם סוויטת מחול של בארטוק). בעקבות הצלחה זו יצא קודאי לסיור ברחבי אירופה בו ניצח על המוזיקה שלו.

קודאי גילה עניין רב בחינוך המוזיקלי וכתב יצירות רבות של מוזיקה חינוכית לבתי ספר, ואף ספרים באותו נושא. לעבודתו הייתה השפעה עמוקה על החינוך המוזיקלי הן בארצו והן מחוצה לה. כמה פרשנים מתייחסים לרעיונותיו כ"שיטת קודאי", אם כי נראה שזה כינוי מטעה, שכן קודאי לא יצר שיטה מקיפה אלא קבע מערכת עקרונות שיש למלא אחריהם בחינוך המוזיקלי.

קודאי המשיך להלחין להרכבים מקצועיים. בין יצירותיו המוכרות ביותר: "מחולות מָארוֹשסֶק" (1930, בגרסאות לפסנתר סולו ולתזמורת מלאה), "מחולות גלנטה" (1933, לתזמורת), "וריאציות הטווס" (1939, בהזמנת תזמורת הקונצרטחבאו המלכותית לרגל חגיגות היובל לייסודה) וה"מיסה ברוויס" (1944, לסולנים, מקהלה, תזמורת ועוגב).

סוויטה מן האופרה שלו "הארי יאנוש" (1926) התפרסמה ברבים, אך הפקות של האופרה במלואה היו מעטות.

קודאי נשאר בבודפשט בשנות מלחמת העולם השנייה ופרש מן ההוראה בשנת 1942. בשנת 1945 היה לנשיא המועצה ההונגרית לאומנויות, ובשנת 1962 קיבל את אות הרפובליקה העממית של הונגריה. שאר המשרות שהחזיק בהן היו נשיאות המועצה הבין לאומית למוזיקה עממית ונשיאות כבוד של האגודה הבין לאומית לחינוך מוזיקלי. בין השנים 1946–1949 מילא את תפקיד היושב ראש של האקדמיה ההונגרית, שעם חבריה נמנה משנת 1945 (חבר בהתכתבות עוד משנת 1943). הוא מת בבודפשט בשנת 1967. קודאי היה בין הדמויות המכובדות והנודעות ביותר בעולם האומנות ההונגרי.

אשתו הראשונה של קודאי הייתה יהודייה. בשנת 1948 הוא כתב עיבוד למקהלה של משפט מסידור התפילה היהודי: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

בשנת 1966, שנה לפני מותו, הוקמה רביעיית קודאי, רביעיית מיתרים המנציחה את שמו. בשדרת אנדראשי בבודפשט הוקם מוזיאון קטן לזכרו. הוא נחשב היום לאחד מגדולי המלחינים ההונגרים.

מכון קודאי לחינוך מוזיקלי עריכה

ב-1973 הוקם בעיר הולדתו של קודאי, קצ'קמט, מכון לחינוך מוזיקלי להקניית תפיסותיו של קודאי למחנכים מוזיקליים מרחבי העולם[1]. היום מהווה המכון שלוחה של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. המכון ממוקם בבית מנזר בן כ-200 שנה, ומבוסס על לימודים אינטנסיביים בכל מקצועות המוזיקה, ובעיקר (על פי דרכו של קודאי) שירה ושירה רב-קולית.

חייו האישיים עריכה

קודאי היה נשוי לאמה שנדור (במקור- שלזינגר), מלחינה ומתרגמת יהודייה, אחותו של הפוליטיקאי ההונגרי-יהודי פאל שאנדור. המלחין ארנה דוהנאני הקדיש לה את הוולס לפסנתר לשתי ידיים אופוס 3, וריאציות ופוגה על נושא מאת א.ג. אופוס 4 (1897). אמה שאנדור-קודאי נפטרה בנובמבר 1958 (אחרי 48 שנות נישואים לקודאי).

בדצמבר 1959 התחתן קודאי עם שרולטה פציי, סטודנטית שלו באקדמיה למוזיקה (בת 19), והם חיו יחד בהרמוניה עד פטירתו של קודאי (בגיל 84) בבודפשט, בשנת 1967.

יצירות נבחרות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|זולטאן קודאי]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ המכון לחינוך מוזיקלי בקצ'קמט
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=זולטאן_קודאי&oldid=61140"