זבולון שושנה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
הרב זבולון שושנה (סביב ה'תר"ס, 1900 – ח' בתשרי ה'תשמ"ז, אוקטובר 1986) היה דרשן, ראש ישיבה במרקש ובקזבלנקה שבמרוקו במאה העשרים.
קורות חייו עריכה
נולד לחשיבה ואברהם, במרקש שבמרוקו בתחילת המאה ה-20. הוריו היו עשירים וגידלו בביתם יתומים ויתומות. דור רביעי לרב שמואל שושנה, שהיה אב בית דין בטבריה.[1] למד בצעירותו בישיבתו של רבי אלעזר הלוי במרקש. וכן למד הלכה אצל רבי מרדכי קורקוס. נשא את פיבי בת רבי משה אברז'ל, להם נולדו שמונה ילדים.[2] לימים עמד בראשות הישיבה הגדולה במרקש, ונודע בדרשותיו. בשנת ה'תשי"א (1951) עבר לקזבלנקה, ושם שימש כר"מ במשך כחמש עשרה שנה. בשנת ה'תשכ"ד (1964) עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר קריית גת, שם התכתב בהלכה עם רבה של העיר הרב משה עטיה.[3] בארץ העביר שיעורי תורה עד לפטירתו בח' תשרי תשמ"ז (1986), ונקבר בבית העלמין הר הזיתים בירושלים.
חיבוריו עריכה
- 'מטה זבולון' - פירושים ודרשות על התורה ומשלי.
- 'מטה זבולון' פירוש שני על התורה - ה'תשל"ט, ה'תשפ"א (מכון אופק).
- 'קודש הילולים' - על תהילים.
- חידושים על מסכת קידושין - נדפס בסוף ספר אור הגנוז חלק ב.
לקריאה נוספת עריכה
- הרב אברהם שושנה, תולדות רבי זבולון שושנה זלה"ה, אור המערב חוברת כה, עמ' סז-עה.