זאב וולף לנדא
פעולות נוספות
| האהל על קברו של רבי זאב וואלף בבית הקברות היהודי בסטריקוב. | |||||
| האהל על קברו של רבי זאב וואלף בבית הקברות היהודי בסטריקוב. | |||||
| לידה |
ה'תקס"ו פלאצק | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י"א באלול ה'תרנ"א (בגיל 85 בערך) סטריקוב | ||||
| מקום מגורים | בעיירה סטריקוב שבפולין | ||||
| חיבוריו | זר זהב - כתר תורה | ||||
| רבותיו | רבו המובהק רבי מנחם מנדל מקוצק | ||||
| בת זוג | בתו של ר' זנויל ווינר מסטריקוב | ||||
| אב | רבי אברהם לנדא מטשכנוב | ||||
| אם | יוטא בת ר' דן לנדא. | ||||
| ילדים | רבי משה חיים לנדא, רבי יחיאל איכל מפראשניץ, רבי מרדכי מוטל לנדא מסטריקוב, רבי מנחם מנדל לנדא מגומבין | ||||
| |||||
רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב (תקס"ז, 1807 - י"א באלול תרנ"א, 1891) היה רב בעיר סטריקוב במאה ה-19. בערוב ימיו כיהן כאדמו"ר.
קורות חייו עריכה
נולד בפלוצק לאביו רבי אברהם לנדא. לאחר נישואיו עבר לגור בבית חותנו בסטריקוב, שם התחבר לחסידי קוצק והיה מחשובי החסידים.
לאחר פטירת רבו, רבי מנחם מנדל מקוצק קיבל עליו לרבי את רבי יצחק מאיר אלתר מגור. ולאחר פטירתו בתרכ"ו, היה מבין החסידים שהכתירו את אביו לאדמו"ר. לאחר פטירת אביו, והוא בן 73, הוכתר לאדמו"ר בסטריקוב. הנהגתו הייתה בסגנון של חסידות קוצק.
יחסו לשפה העברית עריכה
רבי זאב וולף לנדא נודע בבקיאותו בשפה העברית ובצחות לשונו. פרסם שירים, חידות ומליצות בעברית. ואף תקף את המתנגדים לשימוש בשפה העברית:[1]
שמעו מלי והאזינו,
הרחיקו מכם שפת מוזר ...
שובו אל לשונכם שובו,
שובו אל שפת אבות החלד,
כי שם אוצר יקר ספון
משפחתו עריכה
בשנת ה'תקפ"ט (1829) נישא לפייגא, בת הרב שמואל זינוויל וינר, אולם היא נפטרה כעבור שנה או שנתיים ולא היו להם צאצאים.
בשנת ה'תקצ"ב (1832) נישא לאחותה של אשתו הראשונה, שרה גיטל. להם נולדו עשרה ילדים.
לאחר פטירתו של רבי זאב וואלף, אחיו רבי יעקב לנדא (נפטר: י"ט בטבת תרנ"ו) החל לשמש באדמו"רות.
בין צאצאיו עריכה
- משה חיים לנדא (נולד בתקצ"ה 1835, נפטר בגיל 25).
- רבי מרדכי מאטיל לנדא (ה'תקצ"ח (1838) – י' באייר ה'תרע"ז (1917)), האדמו"ר מטשכנוב ואחר כך מסטריקוב.
- רבי מנחם מנדל (תרי"ב - תרצ"ו) שימש כאדמו"ר בגומבין.
- רפאל לנדא (נולד בת"ר 1840), עלה לארץ ישראל ובה נפטר בג' באלול תרע"ו, ונקבר בהר הזיתים.[2]
|
|
|
|
||||||||||||||||||
יעקב לנדא
יעקב לנדא
|
בריינדל
בריינדל
|
|||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||
דוב בעריש לנדוי
דוב בעריש לנדוי
|
||||||||||||||||||||
טוביה יוסף לנדוי
טוביה יוסף לנדוי
|
||||||||||||||||||||
מרים רבקה
מרים רבקה
|
||||||||||||||||||||
ספריו עריכה
דברי תורתו נדפסו בספרים:
- זר זהב-כתר תורה[3]
- אמרות טהורות.
לקריאה נוספת עריכה
- יצחק אלפסי, אנציקלפודיה לחסידות, מוסד הרב קוק, תשמ"ו
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד הלחמי, רבי זאב וואלף לנדוי מסטריקוב, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' שמ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- קובץ:National Library IL logo.svg זאב וולף בן אברהם לנדא מסטריקוב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ מצוטט באנציקלופדיה לחסידות, כרך א' טור תקיח
- ^ תמונת מצבתו של רבי רפאל לנדא בהר הזיתים
- ^ לנדא, זאב וולף בן אברהם, מסטריקוב, זר זהב - כתר תורה, ווארשא תרסא, באתר היברובוקס