Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

זאב וולף טורבוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב
זאב וולף טורבוביץ
קובץ:Rabbi Ze'ev Wolf Turbowitz.jpg
לידה א' באייר ה'ת"ר
קרלין, האימפריה הרוסית
פטירה י"ד בכסלו ה'תרפ"ב (בגיל 81)
קראז', ליטא
מקום קבורה בית העלמין היהודי בקראז'
מקום פעילות סוויסלוץ', קלצק, וולפה, קראז'
תחומי עיסוק הלכה, דרש, קבלה
חיבוריו שיר ידידות, ראש פינה, עטרת זיו, תפארת זיו, זיו משנה
השתייכות יהדות ליטא
קובץ:Image - 2025-03-06T224730.736.jpg
קברו של הרב בבית העלמין היהודי בקראזי

זאב וולף טורבוביץ (א' באייר ה'ת"ר, 4 במאי 1840י"ד בכסלו ה'תרפ"ב, 15 בדצמבר 1921) היה רב ולמדן ליטאי. הוא כיהן כרב במספר קהילות, בהן סוויסלוץ', קלצק, וולפה (ווּפָּה) וקראז' שם כיהן במשך 36 שנים. הוא חיבר ספרים בתחומי ההלכה, הדרש והקבלה.

ביוגרפיה עריכה

טורבוביץ נולד לרבי אהרן יהושע בקרלין, ונודע בתואר "העילוי מבביינע". בגיל 12 בשנת ה'תרי"ב נסע למינסק ללמוד בבית המדרש המפורסם בשעתו "בלומקה'ס קלויז". בגיל 17 בשנת ה'תרי"ז נשא אישה מאיזיליאן, שם כונה "הפרוש מאיזיליאן" ועסק גם בחכמת הנסתר. בין השנים תרכ"ג–תרכ"ו (1863–1866) שימש כר"מ בישיבת מינסק, ובי"ז באייר תרכ"ו (1866) התמנה כרבה של סוויסלוץ'.

קובץ:Ze'ev Wolf Turbowitz tombstone.jpg
ציון קיברו של הרב

בשנת תרל"ה (1875) עבר לכהן כרבה של קלצק, ולאחר מכן עבר לרבנות וולפא (אנ'). בשנת תרמ"ט (1889) התמנה כרבה של קרז'י שבליטא, והחזיק במשרה זו עד לפטירתו בי"ד בכסלו תרפ"ב (1921).[1]

נקבר בבית העלמין היהודי בקראזי.

מחלוקת עם הנצי"ב עריכה

בשנת 1889 שלח הרב טורבוביץ' מכתב לרב אברהם יצחק הכהן קוק, אז רבה של זיימל, ובו חלק על פסקו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין), שהתיר לקרוא עיתונים בשבת. פסק זה פורסם בספר "עיטור סופרים", שערך הרב קוק בשנת 1888.

במכתבו הביע הרב טורבוביץ' פליאה ודאגה מהעמדה המקילה של הנצי"ב, וטען כי היא מנוגדת לשולחן ערוך ולדעת רוב הפוסקים, ראשונים ואחרונים. הוא הזהיר כי קולא זו עלולה להוביל לרפיון בשמירת השבת, במיוחד בקרב "בני הדור החדש", ואף התפלא מדוע הרב קוק פרסם את פסק הנצי"ב מבלי לחלוק עליו.[2]

משפחתו עריכה

טורבוביץ היה בנו של אהרון יהושע בן הלל בן שבתי בן יהודה בן משולם טורבוביץ'[3]. היה נשוי לרחל[4], ונולדו לו שישה ילדים:

  • צבי הירש טורבוביץ'.[3]
  • ר' יעקב טורבוביץ' (1868–1933), בעלה של נחמה ואביהם של אלברט, מרים לאה ומקס.[5]
  • מושע רום (1880–1936). אשת סולומון רום ואמא של לאה.[4]
  • פעשא (?-1951), אשת ר' יוסף אביגדור קסלר.[6] אמו של אהרון יהושע והארי.
  • שרה דוידוב.
  • וביץ

חיבוריו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה