ז'אן פיקאר
פעולות נוספות
| ז'אן פיקאר (1946) | |
| ז'אן פיקאר (1946) |
זָ'אן פֶלִיקְס פִּיקָאר (בצרפתית: Jean Felix Piccard; ) הידוע גם כז'אן פיקאר, היה כימאי, מהנדס, פרופסור וטייס כדור פורח שווייצרי. הוא היה אחיו התאום של אוגוסט פיקאר, ובשנת 1931 קיבל אזרחות אמריקאית.
קורות חיים עריכה
פיקאר, יליד בזל, למד בגימנסיה התחתונה ובבית הספר הריאלי העליון (גר') בבזל. בסתיו 1902 קיבל את תעודת הבגרות שלו. בין 1902 ל-1903 למד מתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטת בזל. בסתיו 1903 החל ללמוד בבית הספר לכימיה של הפוליטכניקום הפדרלי בציריך (ETH ציריך). הוא עבר את בחינות קדם-התואר, כולל מתמטיקה, בשנת 1905, והוסמך לכימאי טכני במרץ 1907. בארבעת הסמסטרים הבאים עבד עבור ריכרד וילשטטר. בשנת 1909 היה פיקאר אחד מששת האנשים הראשונים שקיבלו תואר דוקטור מ-ETH ציריך. בסביבות 1913 עבד באקדמיה המלכותית למדעים של מינכן (אנ').
לאחר סיום עבודתו במינכן בשנת 1914, חזר פיקאר לשווייץ והחל ללמד באוניברסיטת לוזאן. בשנת 1915 התגייס ושירת במשך שנה ביחידת הכדורים הפורחים של צבא שווייץ, שירות שחיזק את זיקתו המעשית והמחקרית לתחום. בשנת 1916 יצא לחופשה ממושכת מהאוניברסיטה ונסע לארצות הברית כדי לשמש כפרופסור חבר באוניברסיטת שיקגו. במהלך שנות עבודתו בשיקגו פגש את מי שתהפוך לשותפתו לחיים ולמחקר, ג'נט רידלון, בעת שהשלימה את לימודי התואר השני שלה בכימיה באוניברסיטה. השניים נישאו בשנת 1919, ולאחר מכן שבו יחד לשווייץ, שם המשיך פיקאר ללמד בלוזאן עד שחזרו לצמיתות לארצות הברית בשנת 1926.
פיקאר הצטרף לסגל המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) כחוקר וכמדריך לכימיה, ולאחר מכן עבד בחברת הכימיקלים הרקולס פאודר. בשנת 1931 קיבל אזרחות אמריקאית, והחל למקד את עבודתו המדעית בחקר הגובה הרב ובתכנון כדורים פורחים, תחום שבו עסק גם אחיו התאום, אוגוסט פיקאר. באותה תקופה הצטרף לקרן המחקר ברטול (אנ') של מכון פרנקלין (אנ') בסווארת'מור (אנ') בפנסילבניה.
בשנת 1933 תכנן פיקאר את הכדור הפורח "המאה של קידמה" (Century of Progress) עבור התערוכה העולמית בשיקגו. הכדור נועד במקור להטסה על ידו, אך הוטס לבסוף על ידי טייסי צי ארצות הברית בנובמבר 1933 ושבר את שיא הגובה לסטרטוספירה (18,665 מטרים),[1] שיא שאותו קבע קודם לכן אחיו התאום של פיקאר, אוגוסט פיקאר, ב-18 באוגוסט 1932 (16,201 מטרים). ביולי 1934 קיבלה ג'נט את הרישיון הראשון לאישה כטייסת כדור פורח בארצות הברית. ארבעה חודשים אחר כך, ב-23 באוקטובר 1934 יצא פיקאר לטיסה היסטורית משלו לסטרטוספירה כמנהל מדעי במסע השלישי והאחרון של הכדור הפורח "המאה של קידמה" יחד עם אשתו ג'נט, שהטיסה את הכדור הפורח. הם המריאו מדירבורן, מישיגן, והגיעו לגובה של 17,550 מטרים. טיסה זו הפכה את ג'נט לאישה הראשונה שהגיעה לסטרטוספירה, והיחידה שעשתה זו עד לטיסתה של הקוסמונאוטית ולנטינה טרשקובה.
בעקבות הצלחות אלו, מונה פיקאר בשנת 1936 לפרופסור להנדסה אווירונאוטית באוניברסיטת מינסוטה, תפקיד שבו החזיק עד לפרישתו. באוניברסיטה זו התמקד בפיתוח כדורים פורחים מפלסטיק כדי להפחית את משקלם ולאפשר הגעה לגבהים משמעותיים יותר. ב-24 ביוני 1936 הטיס כדור פורח לא מאויש מצלופן שנבנה עם תלמידיו, אשר הגיע לגובה של 50,000 רגל. בשנה שלאחר מכן המשיך בחדשנותו כשתכנן יחד עם ג'ון אקרמן מאוניברסיטת מינסוטה את הפליאדות (The Pleiades), מערכת המורכבת מאשכול של 98 כדורים פורחים מגומי לטקס, שאותה הטיס בעצמו ברוצ'סטר, מינסוטה.
לאחר הפוגה במחקריו במהלך מלחמת העולם השנייה,[2] בפברואר 1946, יחד עם אוטו סי. וינזן (אנ'), הציע ז'אן פיקאר לצי ארצות הברית טיסה מאוישת באמצעות אשכולות של כדורים פורחים העשויים מפלסטיק דק. ביוני אישר המשרד למחקר ימי את "פרויקט הליוס" (Project Helios) ובאותה שנה התקשרו חברת ג'נרל מילס ואוניברסיטת מינסוטה בחוזה לבניית אשכול של 100 כדורי פוליאתילן למחקר אטמוספירי.[2] ב-25 בספטמבר 1947 הגיע הליוס לגובה של 100,000 רגל (30,500 מטר) למשך עשר שעות עם מטען של מכשירים.[2]
ז'אן פיקאר עזר לווינזן לתכנן את כדורי הפוליאתילן "סקייהוק" (Skyhook) שהחליפו את פרויקט הליוס ב-1947. כדורי סקייהוק שימשו ככלי טיס בלתי מאויש למחקר אטמוספירי על ידי הצי ולטיסות מאוישות על ידי חיל האוויר של ארצות הברית.[3]
פיקאר פרש לגמלאות מאוניברסיטת מינסוטה בשנת 1952, כשהוא ממשיך לשמש כפרופסור אמריטוס ולייעץ בפרויקטים שונים הקשורים לתעופה ומחקר האטמוספירה.
הוא הלך לעולמו במיניאפוליס ב-28 בינואר 1963, בדיוק ביום הולדתו ה-79.
משפחה עריכה
פיקאר וג'נט רידלון נפגשו באוניברסיטת שיקגו שבה הוא לימד ושבו היא קיבלה את התואר השני שלה. הם נישאו ונולדו להם שלושה בנים, ג'ון, פול ודונלד, וכן היו להם ילדי אומנה.[4]
מורשת עריכה
בשנת 1991, צורף פיקאר להיכל התהילה הבינלאומי של האוויר והחלל (אנ') במוזיאון האוויר והחלל של סן דייגו (אנ').[5] ג'ין רודנברי קרא לדמות ז'אן-לוק פיקארד מסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: הדור הבא" על שמו של ז'אן או על שם אחיו התאום אוגוסט, ומשתמע שהדמות היא צאצא של אחד האחים. ההרפתקן ופעיל איכות הסביבה השווייצרי ברטראן פיקאר (אנ') טוען כי הדמות נקראה על שם דודו-רבו, ז'אן פיקאר.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
- ז'אן פיקאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Piccard Brothers, San Diego Air & Space Museum
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).