פעולות נוספות
| |||
| רחבה לפני בניין העירייה | |||
| מדינה / טריטוריה | גרמניה גרמניה | ||
|---|---|---|---|
| מדינה פדרלית | נורדריין-וסטפאליה נורדריין-וסטפאליה | ||
| מחוז | אונה | ||
| ראש העיר | Lars Hübchen | ||
| העיר הגדולה | האם | ||
| שטח | 76.14 קמ"ר | ||
| גובה | 60 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 30,200 (2024) | ||
| ‑ צפיפות | 396.7 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות |
51°39′54″N 7°37′47″E / 51.66498558549988°N 7.629697797969202°E{{#coordinates:51.66498558549988|7.629697797969202|type:landmark|||||| |primary |name= }} | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| werne.de | |||
|
(למפת גרמניה רגילה)
<mapframe align="center" height="250" latitude="51.6649855855" longitude="7.6296977979692" width="250" zoom="14">[{"features":[{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[7.629697797969202,51.66498558549988],"type":"Point"},"properties":{"title":"Point1"}}],"type":"FeatureCollection"}]</mapframe>
| |||
.jpg){kind=link}
.svg){kind=link}
וֶרְנֶה אן דר ליפֶּה (באנגלית: Werne ; בגרמנית: Werne an der Lippe; בווסטפאלית: Wäen) היא עיר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה, במחוז אונה. העיר שוכנת בקצה הדרומי של אזור מינסטרלנד, סמוך לחבל הרוהר. בשנת 2024 מנתה אוכלוסייתה כ־30,000 תושבים.[1][2][3]
גאוגרפיה עריכה
מיקום עריכה
ורנה היא עיר בינונית השוכנת בחלקו הדרומי של חבל מינסטרלנד. מדרום לעיר זורם נהר ליפה, אשר סימן מבחינה היסטורית את גבולה הדרומי של נסיכות-הבישופות של מינסטר.
שטחה המוניציפלי של ורנה כולל מדרום חלק מעמק הליפה, הנוף מאופיין בעיקר בשטחי מרעה, ומצפון רמות הליפה, שבהן שולט נוף פתוח הכולל בעיקר שטחים חקלאיים מעובדים.[4][5]
ורנה היא חלק ממטרופולין ריין-רוהר. מישור ההצפה של נהר הליפה מוכרז כאזור שמורת טבע.[6]
ורנה ממוקמת בין הערים: נורדקירכן, אשברג, זלם, לונן, ברגקאמן והאם. המרכזים העירוניים הגדולים הקרובים ביותר הם דורטמונד (כ-25 ק"מ) ומינסטר (כ-40 ק"מ). העיר הגדולה הקרובה ביותר היא האם, במרחק של כ-14 ק"מ.[3]
היסטוריה עריכה
ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת עריכה
הבישוף הראשון של מינסטר, לודגר, ייסד את ורנה כקהילה כנסייתית באמצעות הקמת קפלה בחלקו הדרומי של חבל דריינגאו (in pago dreginni). הוא פעל בהוראת קרל הגדול, אשר לאחר שהכניע את האזור במסגרת מלחמות הסקסונים ושילב אותו בממלכת הפרנקים, ביקש לקדם את תהליך הניצור. הטקסט הלטיני של המסמך העתיק ביותר שהשתמר (in villa quae dicitur werina), המתוארך לשנת 834 ונשמר בספריית אוניברסיטת ליידן, מעיד כי עד אז כבר התפתח כפר סביב הקפלה.[7][8]
סוחרים ואיכרים המשיכו להתיישב במקום במהלך שלוש המאות הבאות. בשלב כלשהו בין השנים 1192–1195 הקימה הבישופות האזורית תחנת מכס בורנה והחילה עליה את סמכותה הישירה. בשנת 1253 הייתה ורנה שותפה לברית ערים ("ברית ורנה", Werner Bund) יחד עם הערים מינסטר, דורטמונד, זוסט וליפשטאדט, שנועדה להגן על זכויות המעבר והמסחר הקשורות לגשר מעל נהר הליפה. בשנת 1470 הצטרפה ורנה לברית ערי הנזה.[9] בית העירייה נבנה בין השנים 1512–1561.[10]
הצעדים הראשונים לביצור ורנה החלו בשנת 1302, כאשר נחפר חפיר סביב הכנסייה. בשנת 1383 הורחבו הביצורים כדי להגן על היישוב כולו, שנתיים לפני שהוענקו לו זכויות עיר בשנת 1385. לאחר שאדולף הראשון, דוכס קלפה, העלה את ורנה באש בשנת 1400, החלה בשנת 1415 הקמת מערכת ביצורים מלאה סביב העיר. עם זאת, הביצורים לא מנעו את כיבוש העיר, ביזתה והצתתה מספר פעמים במהלך מלחמת שלושים השנים. הם גם לא סיפקו הגנה מפני המוות השחור, אשר גבה את חייהם של 313 תושבים מתוך אוכלוסייה של כ־1,000 נפש בשנים 1636–1637. חלקים מחומת העיר וממגדליה נהרסו בשנת 1779, ושער העיר האחרון ("נויטור") נהרס בשנת 1843.[10]
שלום וסטפליה, שנחתם בשנת 1648 בערים הסמוכות מינסטר ואוסנבריק, הביא למעשה לדחיקת הפרוטסטנטיות מאזור ורנה. בין השנים 1671–1673 הקים מסדר הקפוצ'ינים מנזר בעיר, ובין השנים 1677–1681 נבנתה הכנסייה הקתולית. כנסיית מרטין לותר ברחוב ויכרן מתוארכת לשנת 1904.[10]
מהתקופה הנפוליאונית ועד התיעוש עריכה
ורנה, שעברה לשליטת פרוסיה בשנת 1803 בעקבות פירוק נסיכות-הבישופות של מינסטר, סופחה בשנת 1806 לדוכסות הגדולה של ברג על ידי נפוליאון בונפרטה. קונגרס וינה השיב את העיר לפרוסיה, אשר שילבה אותה בפרובינציית וסטפליה. בשנת 1831 קיבלה העיר מידה של עצמאות מנהלית במסגרת חוק הרשויות המקומיות הפרוסי.
בשנים 1873–1874 הוביל חיפוש אחר פחם לגילוי מעיין מי מלח תרמיים, ובעקבות זאת נוסדו מרחצאות ורנה בשנת 1878. מכרה הפחם עצמו החל לפעול רק בשנת 1899 ופעל עד 1975. מבני "צכה ורנה" הוסבו למרכזים ציבוריים ולפארק עסקים.
קו הרכבת מינסטר–ורנה–דורטמונד נפתח בשנת 1928. הקמת תחנת הרכבת בעיר הושגה לאחר מאמצי שכנוע ממושכים, והתחנה שופצה באופן מקיף בשנת 2005.
מלחמת העולם השנייה עריכה
במהלך המלחמה נהרגו 471 מתושבי ורנה ו־500 נוספים הוגדרו נעדרים. העיר קלטה קרוב ל־4,000 פליטים.[11]
לאחר המלחמה עריכה
בשנת 1967 החל פרויקט מקיף להתחדשות עירונית, אשר הושלם ברובו עם חנוכת המדרחוב העירוני ביוני 1982. בית העירייה החדש, בית העירייה הישן המשוחזר ותחנת הכיבוי החדשה הושלמו ונמסרו לציבור בשנים 1973–1974. בניין בית החולים ברחוב גתה, נבנה בשנת 1974. ב־1 בינואר 1975 נכנסה לתוקפה רפורמה מנהלית שבמסגרתה פורק מחוז לודינגהאוזן, ורנה צורפה למחוז אונה ולמחוז המנהלי ארנסברג. היישוב העצמאי לשעבר שטוקום סופח לורנה. אוכלוסיית העיר גדלה ל־25,500 תושבים בעקבות צירופם של כ־4,000 תושבים משטוקום.[12] בשנת 1975 נסגר מכרה הפחם של ורנה. לפני פרוץ משבר הפחם הועסקו בו כ־4,000 עובדים, ובשנות פעילותו האחרונות כ־2,000.
ב־19 במרץ 1976 החליטה מועצת העיר להסיר את הסיומת "a. d. Lippe" ("על נהר הליפה"), ומאז נקראת העיר שוב ורנה בלבד,[12] כפי שהיה מקובל מאז ימי הביניים. בשנת 2006 נדחתה הצעה להשיב את הסיומת בשל היעדר רוב במועצת העיר. עם זאת, הסיומת "an der Lippe" ממשיכה לשמש לצורכי תיירות ושיווק עירוני.[13]
בשנים 1980–1981 נפתח מוזיאון העיר קארל פולנדר, הכולל גם את ארכיון העיר. הספרייה העירונית בבית האבן הישן של מורמן נפתחה מחדש בשנת 1983. לאחר שיפוץ מקיף נפתח מחדש בית המרחץ במי המלח בשנת 1988. בשנת 1991 הוקם מגדל אידוי בפארק העירוני שליד האגם העירוני. בית המרחץ הישן נסגר בתחילת 2015, נהרס והוחלף במבנה חדש שנחנך בשנת 2019.[14]
אוכלוסייה עריכה
אוכלוסיית העיר ורנה (כולל רובע שטוקום) גדלה בין השנים 1974–2003 בכ־23%. בשנת 2003 היו הזרים כ־5% מאוכלוסיית העיר. באותה שנה התגוררו בשטוקום 4,760 תושבים, שהיוו 14.6% מאוכלוסיית ורנה. שיעור הקתולים עמד על 57.4%, שיעור הפרוטסטנטים על 25.0%, ו־17.6% מהתושבים היו חסרי השתייכות דתית או השתייכו לדת אחרת.
בשנת 2024 מנתה אוכלוסיית ורנה 30,202 תושבים.[15]
יהודי ורנה עריכה
ב־2 בספטמבר 1554 עברה המשפחה היהודית הראשונה להתגורר בעיר. מאז ועד לשואה התקיימה נוכחות יהודית רציפה בתחומי העיר ורנה. בסוף המאה ה־18 הייתה ורנה בין הערים בנסיכות-הבישופות של מינסטר שבהן התקיימו הקהילות היהודיות הגדולות ביותר.[16] בעיר היה בית קברות יהודי נפרד,[17] מחוץ לחומות העיר באזור שיטנוואל (Schüttenwall), שהיה בבעלות הקהילה היהודית עוד לפני שנת 1698, הוא מתועד בפרוטוקולים של מועצת העיר ורנה.[18]
לאחר האמנציפציה ליהודי פרוסיה בשנת 1812, כאשר ורנה הייתה חלק מפרוסיה בעקבות פירוק נסיכות-הבישופות של מינסטר, הקימו שבע המשפחות היהודיות בעיר, שהיוו כ־5% מאוכלוסייתה, בית כנסת ובהמשך גם בית ספר יהודי.[16][19][20]
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 התגוררו בורנה 40 יהודים. הם סבלו מהחמרה מתמדת של הרדיפות. במהלך פוגרום ליל הבדולח בנובמבר 1938 המשפחות היהודיות הבינו שלא יוכלו להמשיך ולהתגורר בעיר. שלוש משפחות יהודיות הצליחו להימלט מגרמניה הנאצית, ואילו יתר בני הקהילה נרצחו בשנת 1943 במחנות הריכוז.
ניצולה אחת בלבד שבה לורנה בשנת 1945 וחיפשה לשווא את בנה הצעיר, אשר נרצח במחנה השמדה במזרח אירופה.
עשרות שנים לאחר מכן כתב אחד מבני העיר שניצל מאחר שהיגר ממנה מבעוד מועד:-
סלחנו לרוצחים הללו, שלא ידעו מה הם עושים, אך לעולם אי אפשר לשכוח דבר כזה.
— היינריך סלומון
מעסיקים גדולים עריכה
המעסיק הגדול ביותר בעיר הוא מרכז הלוגיסטיקה של אמזון, שנפתח בשנת 2010. בתקופת השיא שלפני חג המולד מועסקים בו עד 4,000 עובדים.[21]
- PTR Messtechnik GmbH & Co. KG
- AB Elektronik GmbH
- Böcker Maschinenwerke GmbH
- Hörmann KG Werne
- RWE Power AG
- Klingele Paper & Packaging SE & Co. KG
- L. Stroetmann Großverbraucher GmbH & Co. KG
- Sparkasse an der Lippe
- Open Grid Europe
- RCS GmbH
- Uniferm
בעיר שכנו גם מפעלי התרופות והכימיה HEFA GmbH ו־Frenon-Arzneimittel GmbH.
חינוך ותרבות עריכה
בתי ספר עריכה
- גימנסיה סנט כריסטופורוס, וגימנסיית אנה פרנק
- בית הספר המקצועי פרייהר פון שטיין
- 3 בתי ספר יסודיים וחטיבה
- מרכז לחינוך משפחתי
- מכללה העממית של ורנה
אולמות ומוסדות תרבות עריכה
- התיאטרון הפתוח של ורנה
- קולפינגהאוס ורנה
מוזיאונים עריכה
- מוזיאון העיר קארל פולנדר
ספריות עריכה
- הספרייה העירונית
אישים בולטים עריכה
- הנס־מרטין לינדֶה (נולד ב־1930), חלילן קלאסי
ערים תאומות עריכה
לורנה יש ברית ערים תאומות עם הערים הבאות:-[22]
- צרפת צרפת באייל (Bailleul),(1967)
- הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת לית'ם סנט אנס (Lytham St Annes), (1984)
- גרמניה גרמניה קיריץ (Kyritz), (1990)
- פולין פולין וואלץ' (Wałcz), (1992)
- איטליה איטליה פוג'יבונסי (Poggibonsi), (2000)
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של ורנה (גרמניה) (בגרמנית)
- Regionally significant cultural landscape area 495 Werne (בגרמנית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Startseite, www.werne.de (ב־Deutsch)
- ^ Werne - Wegweiser Kommune, www.wegweiser-kommune.de
- ^ 1 2 Werne an der Lippe, ruhrgebiet.de (ב־Deutsch)
- ^ BfN: Landschaftssteckbriefe, www.bfn.de (ב־Deutsch)
- ^ Welcome App Germany – Werne, deutschland.welcome-app-germany.de
- ^ State Development Plan of North Rhine-Westphalia of May 11, 1995.
- ^ St. Christophorus, www.werne.de (ב־Deutsch)
- ^ STADTRUNDGANG, im historischen Stadtkern, WERNE an der Lippe
- ^ Auszeichnungen, www.werne.de (ב־Deutsch)
- ^ 1 2 3 Stadtgeschichte, www.werne.de (ב־Deutsch)
- ^ Stadt Werne, Aufgabenbereich Bauordnung und Denkmalpflege (publisher): Krieg und Frieden. Werne im Wandel der Jahrhunderte. Werne 2005, p. 96.
- ^ 1 2 Federal Statistical Office of Germany (publisher): Historisches Gemeindeverzeichnis für die Bundesrepublik Deutschland.
- ^ (Werne: Sitzungsprotokoll des Stadtrats vom 22. Februar 2006. בארכיון Wayback Machine (אורכב 13.03.2017))
- ^ Solebad umfangreich neu gestaltet, bau.bi (ב־Deutsch)
- ^ Zahlen und Fakten, www.werne.de (ב־Deutsch)
- ^ 1 2 Die Synagoge Werne – Bürgermeister-Harzer-Stiftung (ב־Deutsch)
- ^ Friedhof – Bürgermeister-Harzer-Stiftung (ב־Deutsch)
- ^ Jüdisches Leben in Werne – Bürgermeister-Harzer-Stiftung (ב־Deutsch)
- ^ Die Synagoge Werne – Bürgermeister-Harzer-Stiftung (ב־Deutsch)
- ^ Jüdische Schule – Bürgermeister-Harzer-Stiftung (ב־Deutsch)
- ^ Julian Olk: When Amazon came to Werne.
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).