Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ורמיה-מזוריה

קואורדינטות: Coordinates: חסר קו רוחב
 
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורמיה-מזוריה (פרובינציה)
Warmińsko-Mazurskie
קובץ:Gołdapiwo.jpg
קובץ:Katedra we Fromborku.JPG
קובץ:Stare Miasto Olsztyn KOS.jpg
קובץ:Poland. Gmina Jedwabno. Forests 010.JPG
קובץ:KOS Plac Jana Pawla II.JPG
בכיוון השעון: האגמים המזוריים, העיר העתיקה של אולשטין, מרכז העיר אולשטין, יער בוורמיה-מזוריה וקתדרלת פרומבורק (Frombork)
מדינה פוליןפולין פולין
בירת הפרובינציה אולשטין
שטח 24,173 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ צפיפות 60 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות

Coordinates: חסר קו רוחב
 {{#coordinates:||type:state|||||| |primary |name=

}}
אתר רשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

ורמיה-מזוריהפולנית: Warmińsko-Mazurskie) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בצפון מזרח פולין, וגובלת בצפון במובלעת הרוסית קלינינגרד, במזרח בווייוודה פודלסיה, בדרום בווייוודה מזוביה, ובמערב בווייוודות קויאוויה-פומרניה ופומרניה.

בירתה של ורמיה-מזוריה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר אולשטין השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן אלבלונג ואלק.

מקור השם עריכה

ורמיה-מזוריה נקראת על שם שני האזורים ההיסטוריים המרכיבים אותה: ורמיה ומזוריה. ורמיה, האזור ההיסטורי המשתרע בצפון הווייוודה ורמיה-מזוריה, מכונה בפולנית Warmia ובגרמנית Ermland. ורמיה נקראת ככל הנראה על שמו של שבט פרוסי קדום בשם Warmier. למרות זאת, ככל הנראה השבט שלעיל מעולם לא התיישב באזור ורמיה. האזכור הראשון של האזור בשם זה הוא ככל הנראה משנת 1249. מזוריה, האזור ההיסטורי המשתרע בדרום הווייוודה ורמיה-מזוריה, מכונה בפולנית Mazury ובגרמנית Masuren. באזכוריו הראשונים מזוריה הייתה הכינוי בו כינו הפרוסים אשר שלטו היסטורית במקום את יושביו - אוכלוסייה פולנית שמוצאה ממזוביה. משמעה של המילה maz בגרמנית עתיקה הוא ככל הנראה "מלוכלך".

היסטוריה עריכה

האזור נשלט על ידי ממלכת פרוסיה עד המאה ה-20. אף כי הפולנים באזור היוו מיעוט גדול, עדיין רוב התושבים בו ראו עצמם כגרמנים, ושפת השלטון הייתה גרמנית. בעקבות הפסד גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, בוטלה מדינת פרוסיה, גבולות פולין הורחבו והיא קיבלה את השליטה באזור. תושבי האזור הגרמנים גורשו. הפולנים, שהיוו קודם מיעוט, קיבלו עידוד לבוא להתיישב באזור בהמוניהם. חלק באו מווילנה וממרכז פולין; ורובם, כולל מספר קטן של אוקראינים, באו משטחי פולין במזרח, שסופחו לברית המועצות בקו קרזון.

גאוגרפיה עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – האגמים המזוריים

בדומה לפודלסיה שכנתה מדרום מזרח, גם ורמיה-מזוריה היא הררית במעט בהשוואה לשפלת מזוביה שמדרום לה, אך יחד עם זאת היא עדיין מישורית במיוחד, וכוללת בעיקר גבעות. ורמיה-מזוריה ידועה כ"ארץ אלף האגמים" (Krainą Tysiąca Jezior), הודות לאגמים המָזוּריים, המכסים את רוב הווייוודה. האגמים המזוריים הוא אזור עתיר-אגמים (כ-2,000 במספר), הם מקושרים לנהרות סביבם ולים הבלטי במערכת תעלות מלאכותיות שהוקמו בעיקר במאה התשע עשרה.[1] האגמים הוצעו על ידי פולין לרשימת שבעת פלאי עולם הטבע ונבחרו בקבוצת 28 האתרים הראשונים. לצד אגמים רבים מתהדרת ורמיה-מזוריה גם ביערות רבים במיוחד, יערות המכסים 30.9% משטח הוויוודה. מדובר בעיקר בעצי אורן ובעצים מחטניים אחרים.[2] אגן ההיקוות של נהר הוויסלה תוחם את ורמיה-מזוריה מדרום וממערב. באגמים שבאזור נמצא מקורו של הנהר אנגרפה (הידוע בפולנית בשם ונגורפה (Węgorapa)). נהר זה זורם צפונה אל תוך המובלעת הרוסית קלינינגרד, ומנקז את רוב מימי האזור. תנאי השטח של מזוריה - ריבוי יערות וגופי מים - משאיר מקום מצומצם יותר לחקלאות, אשר תופסת עדיין חלקים נרחבים מהאזור.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת באולשטין, בירת הוויווידה, היא 7.6 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -2.3 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 17.9 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 625.8 מ"מ.[3]

בוורמיה-מזוריה יש שמונה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-111 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).


היסטוריה עריכה

לוח תקופות היסטוריות של ורמיה-מזוריה
עד 1234 שבטים סלאבים וגרמאנים
1234-1466 קובץ:Flag of the Teutonic Order.svg מדינת המסדר הטווטוני
1466-1655 קובץ:Chorągiew królewska króla Zygmunta III Wazy.svg ממלכת פולין-ליטא
1655-1661 קובץ:Flag of Sweden.svg ממלכת שוודיה
1661-1701 קובץ:Flag of Brandenburg.svg נסיכות ברנדנבורג-פרוסיה
1701-1867 קובץ:Flag of Prussia (1892-1918).svg ממלכת פרוסיה
1867-1871 קובץ:Flag of the German Empire.svg הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871-1919 קובץ:Flag of the German Empire.svg הקיסרות הגרמנית
1919-1933 קובץ:Flag of Germany (3-2 aspect ratio).svg רפובליקת ויימאר
1933-1945 קובץ:Flag of German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
1945-1989 קובץ:Flag of Poland (1928-1980).svg הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989 קובץ:Flag of Poland.svg הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה – בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

ערים, יישובים ומחוזות עריכה

ערים עריכה

בוורמיה-מזוריה ישנם 49 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בוורמיה-מזוריה
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[4] מחוז
1
קובץ:KOS Plac Jana Pawla II.JPG
קובץ:POL Olsztyn COA.svg
אולשטין
Olsztyn
174,775 עצמאי
2
קובץ:Elblag, Poland.JPG
קובץ:POL Elbląg COA.svg
אלבלונג
Elbląg
122,568 עצמאי
3
קובץ:Ełk-Osiedle Północ II.jpg
קובץ:POL Ełk COA.svg
אלק
Ełk
59,934 מחוז אלק
4
קובץ:OSTRÓDA, AB. 035.JPG
קובץ:POL Ostróda COA.svg
אוסטרודה
Ostróda
33,872 מחוז אוסטרודה
5
קובץ:Iława, ul. Kosciuszki 2 (Gimnazjum nr 1).jpg
קובץ:POL Iława COA.svg
אילאווה
Iława
33,339 מחוז אילאווה
6
קובץ:Giżycko - Blokowisko.jpg
קובץ:POL Giżycko COA.svg
גיז'יצקו
Giżycko
29,929 מחוז גיז'יצקו
7
קובץ:Kętrzyn Widok ogólny miasta z kościołem Św. Katarzyny.JPG
קובץ:POL Kętrzyn COA 1.svg
קנטשין
Kętrzyn
27,960 מחוז קנטשין
8
קובץ:Pozostałości zamku w Szczytnie.jpg
קובץ:POL Szczytno COA.svg
שצ'יטנו
Szczytno
24,509 מחוז שצ'יטנו
9
קובץ:Bartoszyce. Plac Konstytucji 3 Maja (Rynek) widziany z Bramy Lidzbarskiej..jpg
קובץ:POL Bartoszyce City COA.svg
ברטושיצה
Bartoszyce
24,371 מחוז ברטושיצה
10
קובץ:Mrągowo - Mały Rynek, Staromiejska street.jpg
קובץ:POL Bartoszyce City COA.svg
מרונגובו
Mrągowo
22,191 מחוז מרונגובו
11
קובץ:Dzialdowo1.jpg
קובץ:POL Działdowo COA.svg
דז'לדובו
Działdowo
21,507 מחוז דז'לדובו

מחוזות עריכה

בוורמיה-מזוריה ישנם 21 מחוזות, מתוכם שתי ערים מחוזיות.

מחוזות ורמיה-מזוריה
קובץ:Województwo warmińsko-mazurskie powiaty.svg
סמל שם אוכלוסייה (2014)[5] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
קובץ:POL Olsztyn COA.svg
אולשטין
Olsztyn
174,775 88
קובץ:POL Elbląg COA.svg
אלבלונג
Elbląg
122,568 80
מחוזות רגילים
קובץ:POL powiat olsztyński COA.svg
מחוז אולשטין
powiat olsztyński
122,822 2,840 12 אולשטין
קובץ:POL powiat ostródzki COA.svg
מחוז אוסטרודה
powiat ostródzki
106,536 1,765 9 אוסטרודה
קובץ:POL powiat iławski COA.svg
מחוז אילאווה
powiat iławski
93,057 1,385 7 אילאווה
קובץ:POL powiat ełcki COA.svg
מחוז אלק
powiat ełcki
89,624 1,112 5 אלק
קובץ:POL powiat szczycieński COA.svg
מחוז שצ'יטנו
powiat szczycieński
70,946 1,933 8 שצ'יטנו
קובץ:POL powiat działdowski COA.svg
מחוז דז'לדובו
powiat działdowski
66,364 953 6 דז'לדובו
קובץ:POL powiat kętrzyński COA.svg
מחוז קנטשין
powiat kętrzyński
65,253 1,213 6 קנטשין
מחוז ברטושיצה
powiat bartoszycki
60,021 1,309 6 ברטושיצה
קובץ:POL powiat elbląski COA.svg
מחוז אלבלונג
powiat elbląski
58,234 1,431 9 אלבלונג
קובץ:POL powiat piski COA.svg
מחוז פיש
powiat piski
57,689 1,776 4 פיש
קובץ:POL powiat giżycki COA.svg
מחוז גיז'יצקו
powiat giżycki
57,488 1,119 6 גיז'יצקו
קובץ:POL powiat mrągowski COA.svg
מחוז מרונגובו
powiat mrągowski
51,031 1,065 5 מרונגובו
קובץ:POL powiat nowomiejski COA.svg
מחוז נובה מיאסטו
powiat nowomiejski
44,262 695 5 נובה מיאסטו
קובץ:POL powiat braniewski COA.svg
מחוז ברנייבו
powiat braniewski
42,569 1,205 7 ברנייבו
קובץ:POL powiat lidzbarski COA.svg
מחוז לידזברק
powiat lidzbarski
42,525 924 5 לידזברק ורמינסקי
קובץ:POL powiat olecki COA.svg
מחוז אולצקו
powiat olecki
34,824 874 4 אולצקו
קובץ:POL powiat nidzicki COA.svg
מחוז נידז'יצה
powiat nidzicki
33,803 961 4 נידז'יצה
קובץ:POL powiat gołdapski COA.svg
מחוז גולדאפ
powiat gołdapski
27,401 772 3 גולדאפ
אין
מחוז ונגוז'בו
powiat węgorzewski
23,686 693 3 ונגוז'בו

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה