ורוניקה אייכמן
פעולות נוספות
| ורוניקה ואדולף אייכמן ביום חתונתם, 1935.[1] | |
| ורוניקה ואדולף אייכמן ביום חתונתם, 1935.[1] | |
| כינוי | ורה |
|---|---|
| ילדים | קלאוס, הורסט, דיטר, ריקרדו. |
ורוניקה (ורה) אייכמן (בצ'כית: Veronika Eichmann; 3 באפריל 1909, מלאדה שימוש בתבנית צ'כ עבור "Mladé (České Budějovice)" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צכ') – 21 בנובמבר 1997 בערך) הייתה אשתו של פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן.
ביוגרפיה עריכה
ורוניקה נולדה למתיאש ומריה ליבל[2] במלאדה, הסמוכה לצ'סקה בודייוביצה (כיום היא חלק מהעיר). בני הזוג ליבל היו מהמשפחות העשירות במלאדה, והייתה בבעלותם חווה גדולה במקום.[3] כל משפחת ליבל הייתה חברה במפלגה הנאצית. האח הבכור פרנץ היה מפקד הגסטפו בהראדץ קראלובה. אח נוסף היה אריזטור ועסק בהחרמת רכוש יהודי.
ורוניקה נישאה לאדולף אייכמן בברלין ב-1935. היא גרה איתו במספר מקומות. תחילה בגרמניה ואחר כך בפראג. בתום המלחמה, היא ובניה (קלאוס - ברלין 1936, הורסט - וינה 1940, דיטר - פראג 1942) נסעו למקום מבטחים, תחילה לאלטאוסזה ולאחר מכן לאוסזה שימוש בתבנית צ'כ עבור "Bad Aussee" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צכ').[4] היא גרה שם עד אביב 1951. בזמן מגוריה שם היא טענה שבעלה מת.
ב-1947 הגישה בקשה לבית המשפט לאשר את מותו של בעלה על סמך עדותו של אדם בשם קארל לוקאש. לאחר שהשופט גילה שלוקאש הוא גיסה, הוא דחה את הבקשה.[5] ב-1951 הגיע לידה מכתב בו כתוב שהדוד של ילדיה חי בארגנטינה. ב-15 באוגוסט באותה שנה היא הגיעה לטוקומאן שבארגנטינה. בהמשך עברו הזוג וילדיהם לבואנוס איירס.
לאחר ארבע שנים (1955) נולד לזוג בן רביעי והוא נקרא ריקרדו פרנסיסקו - על שמו של הנזיר הפרנציסקני שעזר לאייכמן להימלט מאיטליה לאמריקה. אייכמן סיפר לבניו שהוא דודם, אך הודה על האמת לאחר ויכוח עם בנו הורסט.[6] ב-11 במאי 1960 נלכד אייכמן בבואנוס איירס. לאחר 12 ימים הובא לישראל, והחל משפט אייכמן. ב-15 בדצמבר 1961 נמצא אייכמן אשם, ונידון למוות.
ורוניקה יחד עם אדולף אייכמן ובני משפחה נוספים שלו,[7] במקביל למספר אנשי רוח ישראלים, ביניהם נלי זק"ש, מרטין בובר, הוגו ברגמן ולאה גולדברג,[8][9] שלחו בקשות חנינה לנשיא המדינה, יצחק בן-צבי, שפרטיהן פורסמו בשנת 2016. בין הדברים כתבה: "לאחר דחיית הערעור נתון גורלו של בעלי בידיך. כרעיה ואם לארבעה ילדים מבקשת אני מכבודו על חיי בעלי".[10] הנשיא דחה את הבקשה, וכתב בכתב ידו על גבי מסמך הבקשה את דברי הנביא שמואל לאגג: "כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ, כֵּן-תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ" (ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק ל"ג).[11]
חודשיים לפני תליית אייכמן ביקשה ורוניקה משר המשפטים דב יוסף לסדר לה פגישה עם בעלה. הממשלה דנה בבקשתה ב-18 במרץ 1962. דב יוסף אמר בדיון כי: "ראש הממשלה חושב שיהיה לישראל קשה לעמוד בביקורת בינלאומית אם לא תאפשר את הביקור". הממשלה אישרה את הביקור, ושרת החוץ גולדה מאיר הביאה את הדברים לפני ועדת חוץ וביטחון, שאישרה את הביקור.
ב-30 באפריל 1962 ביקרה ורוניקה את בעלה ושוחחה עמו מספר דקות. בסיקור העיתונאי נכתב כי "לעומת האשה הנרגשת לא הראה איכמן כל סימני התרגשות".[12]
לאחר המשפט, ורוניקה חזרה לגרמניה יחד עם בנם הצעיר ריקרדו שהיה בן 5. ריקרדו, ארכאולוג שמתמחה במזרח התיכון, הוא היחיד שהתנער מאביו. בראיון בשנות ה-90 אמר שלאביו הגיע למות בשל מעשיו. הוא גינה אותו בגלוי: "הוצאתו להורג הייתה מוצדקת, הוא רק דמות היסטורית עבורי".[13] בנה הורסט קרא לבתו על שמה.[14]
תאריך מותה לא ברור, וניתנו מספר תאריכים: סתיו 1977,[15] 1993,[16] ו-21 בנובמבר 1997.
בתרבות עריכה
- בסרט התיעודי על הלכידה, "מבצע פינאלה", מגלמת גרטה סקאקי את ורוניקה אייכמן.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- טל בשן, משפחת אייכמן: הסיפור המלא על בני הזוג אדולף וורוניקה, באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2015
- Nacista Eichmann měl ženu od Českých Budějovic, iDNES.cz, 2007-11-21 (בצ'כית)
הערות שוליים עריכה
- ^ תמונה מעדוכנת יותר ראו בכתבה זו: נחשף: אשת אייכמן ביקרה בתאו לפני שהוצא להורג, באתר nrg, 1 ביוני 2015, וכן כאן
- ^ בצ'כית נהגה ליבלובה
- ^ כיום משמש המקום חנות נוחות.
- ^ א.ספיר, המוסד השתלט על גילוי אייכמן, המחנה החרדי, גיליון 564, י"ז שבט תשנ"ז, עמ' 7, באתר אוצר החכמה
- ^ Adolf Eichmann, palba
- ^ בנו של אייכמן טוען כי לא הכיר את אביו, דבר, 31 במאי 1960
- ^ עופר אדרת, בקשת החנינה של אייכמן מהנשיא: "הושפעתי מרגשות אנושיים, ביקשתי לעבור תפקיד", באתר הארץ, 27 בינואר 2016
- ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, הפילוסוף שביקש לשחרר את אייכמן, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2013
- ^ עמית נאור, האנשים שאמרו לא: מי התנגד להוצאתו של אדולף אייכמן להורג?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 20 באפריל 2021
- ^ יהונתן גוטליב, שבת זכור: התשובה של הנשיא יצחק בן צבי לאשתו של אדולף אייכמן, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2023
- ^ אריק בנדר, המסמך נחשף: בקשת החנינה המקורית של אייכמן מהנשיא בן צבי, באתר מעריב אונליין, 27 בינואר 2016
- ^ אשת אייכמן ביקרה אצל בעלה בכלא, למרחב, 2 במאי 1962
- ^ חדשות 2, מה עלה בגורלה של משפחת אייכמן?, באתר מאקו, 3 בנובמבר 2018
- ^ ה"דיילי מייל" חושף: זה בנו של אייכמן, שחי בארגנטינה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2018
- ^ Nacista Eichmann měl ženu od Českých Budějovic, iDNES.cz, 2007-11-21 (בצ'כית)
- ^ טל בשן, משפחת אייכמן: הסיפור המלא על בני הזוג אדולף וורוניקה, באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2015
| אדולף אייכמן | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| משפחתו |
|
קובץ:Adolf Eichmann at Trial1961.jpg | ||||
| עיסוקו | ביקור אייכמן בארץ ישראל (1937) • הלשכה המרכזית להגירת יהודים • הסוכנות המרכזית להגירת יהודים בווינה • שואת יהודי הונגריה • קומנדו אייכמן | |||||
| עוזריו | אוטו הונשה • הרמן קרומיי • פרנץ נובאק • דיטר ויסליצני | |||||
| לאחר השואה | לכידת אדולף אייכמן • משפט אייכמן • הוצאתו להורג של אדולף אייכמן | |||||
| בתרבות | אייכמן בירושלים • המצוד (ספר) • הבית ברחוב גריבלדי • מבצע פינאלה • The House on Garibaldi Street (אנ') • ניצחתי אותך אייכמן • אייכמן - ההקלטות האבודות • כשאייכמן נכנס אלינו הביתה • מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן • הרדיפה אחר אייכמן • הנקמה היהודית 2: חטיפת אייכמן | |||||