ולטר אויקן
פעולות נוספות
| ולטר אויקן | |
| לידה |
17 בינואר 1891 ינה, הדוכסות הגדולה של סקסוניה-ויימאר-אייזנך |
|---|---|
| פטירה |
20 במרץ 1950 (בגיל 59) לונדון, אנגליה |
| מדינה | גרמניה |
| פעילות בולטת | אבי האורדו-ליברליזם |
| השכלה | אוניברסיטת קיל, אוניברסיטת בון, אוניברסיטת ינה |
| השקפה דתית | נצרות |
| בת זוג | אדית ארדזיג |
| מספר ילדים | 3 |
ולטר אויקן (בגרמנית: Walter Eucken; 17 בינואר 1891 – 20 במרץ 1950) היה כלכלן גרמני מאסכולת פרייבורג (אנ') ומי שזכה לכינוי 'אבי האורדו-ליברליזם'. ארבע שנים לאחר מותו, נוסד מכון ולטר אויקן על שמו, ורעיונותיו השפיעו על המדיניות הכלכלית של מערב גרמניה לאחר המלחמה.
ביוגרפיה עריכה
נולד ב-17 בינואר 1891 בינה, בדוכסות הגדולה של סקסוניה-ויימאר-אייזנך שבגרמניה (כיום תורינגיה), כבנם של הפילוסוף וזוכה פרס נובל לספרות לשנת 1908 רודולף אויקן ואשתו, הציירת אירנה לבית פסוב. הוא גדל בסביבה אינטלקטואלית. אביו נהג לקרוא את כתבי אריסטו יחד עם בניו בשפת המקור, יוונית, ובין המבקרים בווילה המשפחתית היו שטפן גאורגה, הוגו פון הופמנסתאל, ארנסט לודוויג קירכנר, אדוורד מונק ופרדיננד הודלר. לוולטר הייתה אחות אחת ואח אחד, הכימאי-פיזיקאי ארנולד אויקן (אנ').[1][2]
אויקן למד כלכלה באוניברסיטאות בקיל, בבון ובינה, וקיבל תואר דוקטור בבון בשנת 1914. הוא שירת כקצין במלחמת העולם הראשונה.[1] לאחר תום המלחמה, עבר לאוניברסיטת ברלין, שם הפך לפרופסור מן המניין בשנת 1921.
כמו רוב בני משפחתו, אויקן היה לאומני שמרן ולא האמין ברפובליקת ויימאר. אמו ואחותו היו פעילות במפלגת העם הלאומית הגרמנית (DNVP). אויקן הצטרף למפלגה, אך עזב לאחר שנה, אם כי נשאר קרוב אליה בדעותיו. אויקן היה גם קשור לתנועה שנודעה מאוחר יותר כתנועת המהפכה השמרנית. בסופו של דבר, הוא התרחק מהתנועה, בעיקר כי לא הסכים עם מדיניותה הכלכלית. התנועה תמכה בפרוטקציוניזם ובהגבלות סחר, ביחס מיוחד לבעלי קרקעות גדולים ולתעשיות גדולות, בשיתוף פעולה בין עובדים למעסיקים, ובגישה חיובית כלפי קרטלים. בשנת 1925 החל אויקן לעבוד באוניברסיטת טיבינגן, וב-1927 עבר לאוניברסיטת פרייבורג, בה נשאר עד סוף חייו.[1]
אורדו-ליברליזם עריכה
האורדו-ליברליזם של אויקן, שהוא גרסה גרמנית ייחודית של נאו-ליברליזם, טוען שעל המדינה מוטל לספק את המסגרת הפוליטית לשגשוג החירות הכלכלית. בניגוד ללסה פר, האורדו-ליברליזם שואף להגביל את הכוח הכלכלי של יחידים, חברות וארגונים, באמצעות מסגרת משפטית ומוסדית, הכוללת שמירה על רכוש פרטי, אכיפת חוזים פרטיים, אחריות, כניסה חופשית לשווקים וייצוב מוניטרי. במסגרת זו, בניגוד לכלכלה מתוכננת מרכזית, אויקן טען שהמדינה צריכה להימנע מהכוונה או התערבות בכלכלה היומיומית, ולהתמקד בשמירה על מסגרת רגולטורית תחרותית שבה שחקנים כלכליים יכולים לפעול ללא התערבות מדינתית.[3]
הרעיון הוצג לראשונה בשנת 1937 ב-Ordnung der Wirtschaft (סדר כלכלי), כתב עת שפורסם על ידי ולטר אויקן, פרנץ בהם והנס גרוסמן-דורת. החל משנת 1948, הוא פותח בהרחבה בכתב העת ORDO.
גרמניה הנאצית עריכה
במהלך תקופת שלטונם של הנאצים, מרטין היידגר מונה לרקטור אוניברסיטת פרייבורג, ואכף את מדיניות המשטר לרדוף יהודים באקדמיה. אויקן היה קולני בהתנגדותו למדיניות הזו בסנאט האוניברסיטה. כתוצאה מכך, חלק מהרצאותיו בשנות ה-30 ספגו מחאה מצד אגודת הסטודנטים הנאצית המקומית. לאחר פוגרום ליל הבדולח ב-1938, היה אויקן אחד מכמה אקדמאים מפרייבורג שהתאחדו עם כמה כמרים מקומיים להקמת אגודה, בה דנו בחובתם של הנוצרים להילחם בעריצות. חבורה שעמדה בקשר עם דיטריך בונהופר וקרל פרידריך גרדלר, דמויות מפתח בהתנגדות להיטלר ולנאצים. בונהופר ביקש מאויקן, אדולף למפה וקונסטנטין פון דיצה לנסח נספח למזכר סודי, שבו ייסדו בסיס לסדר כלכלי וחברתי לאחר המלחמה, במסגרתו מערכת התכנון המרכזית של הנאצים תוחלף במערכת תחרותית ליברלית. אם קשר העשרים ביולי 1944 היה מצליח, התוכניות הללו היו הופכות לבסיס לסדר כלכלי חדש. לאחר כישלון ההפיכה, למפה ופון דיצה נעצרו ועונו על ידי הגסטפו. גם אויקן נעצר ונחקר פעמיים אך שוחרר לבסוף.
לאחר המלחמה עריכה
לאחר מלחמת העולם השנייה, התיאוריות של אויקן השפיעו על הרפורמות שהכינו את הדרך לנס הכלכלי של מערב גרמניה. כחבר במועצה המייעצת ללודוויג ארהארד, אז המנהל הכלכלי של אזור הכיבוש האמריקאי-בריטי, סייע אויקן בשיקום המערכת הכלכלית של מערב גרמניה.
אויקן השתתף בכנס היסוד של אגודת מון פלרן (אנ') ונבחר לאחד מסגני הנשיא.[4] אחד מתלמידיו של אויקן, לאונהרד מיקש, היה מחבר החוק שביטל את פיקוח המחירים ביוני 1948.
אויקן נישא לסופרת והפילוסופית אדית ארדזיק בברלין בשנת 1920. לזוג נולדו שתי בנות ובן אחד.[1]
מותו ומורשתו עריכה
אויקן נפטר מהתקף לב ב-20 במרץ 1950 במהלך סדרת הרצאות בבית הספר לכלכלה של לונדון.[1]
מכון המחקר, מכון ולטר אויקן, נוסד ארבע שנים לאחר מותו בפרייבורג. רעיונותיו של אויקן קודמו מאוחר יותר על ידי חברו, הפוליטיקאי והכלכלן הגרמני פרנץ בהם, ומצאו את דרכם לחוק האנטי-מונופול הגרמני משנת 1957, שהיה הבסיס למדיניות התחרות במערב גרמניה. מסמכיו נשמרו בתחילה בארכיון ולטר אויקן בפרנקפורט ולאחר מכן הועברו לאוניברסיטת פרידריך שילר בינה.
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר מכון ולטר אויקן
- ארכיון ולטר אויקן
- ולטר אויקן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 Deutsche Biographie, Eucken, Walter - Deutsche Biographie, www.deutsche-biographie.de
- ^ Deutsche Biographie, Eucken, Rudolf - Deutsche Biographie, www.deutsche-biographie.de
- ^ Edward N. Megay, Anti-Pluralist Liberalism: The German Neoliberals, Political Science Quarterly 85, 1970, עמ' 422–442 doi: 10.2307/2147878
- ^ Walter Eucken's Role in the Early History of the Mont Pèlerin Society, Semantic Scholar