ולדימיר דאל
פעולות נוספות
| ולדימיר דאל, דיוקן מאת וסילי פרוב | |
| ולדימיר דאל, דיוקן מאת וסילי פרוב |
ולדימיר איבאנוביץ' דָאל (ברוסית: Владимир Иванович Даль; 22 בנובמבר 1801 – 4 באוקטובר 1872) היה פילולוג, מילונאי וסופר רוסי בולט במחצית הראשונה של המאה ה-19. הוא כיהן כחבר באקדמיה הרוסית למדעים ונמנה עם מייסדיה של החברה הגאוגרפית הרוסית. דאל היה פוליגלוט השולט בשש שפות. הוא הותיר חותם משמעותי על חקר השפה והתרבות הרוסית. שמו יצא למרחוק בעיקר בזכות מפעל חייו – מילון השפה הרוסית, אחד החיבורים המילונאיים החשובים והמקיפים ביותר של השפה. הוא אף נחשב לאחד מחלוצי החוקרים של השפה והתרבות הטורקית.
ביוגרפיה עריכה
דאל נולד ביישוב הסמוך ללוהנסק שבחבל נובורוסיה, בדרום-מערב האימפריה הרוסית. מוצאו היה אירופי ומגוון. אביו, כריסטיאן פון דאל (1764–1821), היה רופא ממוצא דני שהיגר לרוסיה. הוא היה מלומד וידען שפות, אשר הוזמן לנהל את הספרייה בחצר הקיסרית של יקטרינה הגדולה. לאחר לימודי רפואה באוניברסיטת טרטו שבאסטוניה, שב לרוסיה לעסוק במקצועו. אמו של דאל הגיעה ממשפחה בעלת שורשים צרפתיים–פרוטסטנטיים (הוגנוטים).
ראשית דרכו המקצועית של דאל החלה בחינוך צבאי ימי, כאשר בגיל 13 החל את לימודיו בבית הספר לקציני ים. עם סיום הכשרתו, שירת כקצין בצי בים השחור החל משנת 1819, ובהמשך הועבר בשנת 1824 לשרת בים הבלטי. תקופה זו הגיעה לסיומה בשנת 1826, כאשר החליט לעזוב את הצי לטובת פנייה למסלול אקדמי חדש. דאל פנה ללימודי רפואה באוניברסיטת טרטו, ולאחר שהוסמך כרופא בשנת 1829, גויס לצבא ולקח חלק פעיל במלחמה נגד הטורקים ובדיכוי מרד נובמבר בפולין. בשנת 1832 עבר לסנקט פטרבורג והחל לעסוק ברפואה בבית חולים צבאי. בשנת 1833 עבר עם משפחתו לאורנבורג, המשיך את שירותו כרופא בפעילות צבאית במרכז אסיה, תקופה בה גם התרחבה משפחתו עם הולדת שני ילדיו.
בשנת 1838 חזר דאל לסנקט פטרבורג והשתלב בשירות הציבורי במשרד הפנים. שיאה של קריירה זו היה בשנת 1849, אז מונה לתפקיד בכיר בניז'ני נובגורוד. משרה זו הייתה משמעותית במיוחד שכן היא אפשרה לו גישה למשאבים וזמן לאיסוף חומר אתנוגרפי רב ערך. דאל המשיך בתפקידו זה במשך עשור, עד לפרישתו משירות המדינה בשנת 1859 ומעברו להתגורר במוסקבה.
פעילות ספרותית עריכה
בשנת 1823 החל דאל את פעילותו הספרותית. בשנים שלאחר מכן פרסם את שיריו הראשונים ואת הנובלה הראשונה פרי עטו. בשנת 1832 פרסם ספר בסגנון סיפורי עם, אולם משרד החינוך ראה בתוכנו חתירה תחת השלטון והביא למעצרו של דאל. הוא שוחרר רק בעקבות לחצו של המשורר וסילי ז'וקובסקי, אך מכירת הספר נאסרה. למרות זאת, דאל המשיך ליצור ולפרסם יצירות רבות גם במהלך שירותו הממלכתי באורנבורג ובניז'ני נובגורוד. כתיבתו זכתה לפופולריות רבה במהלך המאה ה-19, ולאחר מותו קובצו כלל כתביו ופורסמו באוסף מלא המונה עשרה כרכים.
נדבך משמעותי בחייו היה הקשר הקרוב עם אלכסנדר פושקין, שהחל בשנת 1832. פושקין העריך מאוד את סגנונו הספרותי של דאל, העניק לו במתנה כתב יד מקורי של אחת מיצירותיו, ואף היה זה שעודד והאיץ בו להמשיך בעריכת מילון השפה הרוסית. השניים שיתפו פעולה גם במישור המחקרי. בשנת 1833 ארגן דאל עבור פושקין סיור באזור אורנבורג, בעקבות אתרי המרד של ימליאן פוגצ'וב. הקשר הגיע לשיאו הטראגי בשנת 1837, כאשר לאחר הדו-קרב הגורלי שבו נפצע פושקין, היה דאל חלק מצוות הרופאים שטיפלו בו בימיו האחרונים.
מילון השפה הרוסית עריכה
"המילון המבואר לשפה הרוסית הגדולה החיה"[1][2] נחשב למפעל חייו המרכזי של ולדימיר דאל, אשר הקדיש לכתיבתו 53 שנים מחייו. פירות עבודתו החלו לראות אור בשנת 1861, ועם השנים המילון התרחב ופורסם בחמישה כרכים המכילים כ-200 אלף מילים וכ-30 אלף ביטויים. דאל גילה מסירות כה עמוקה לפרויקט זה, עד שבעת שהגיע לאות "П" בעריכתו, בחר לפרוש מהשירות הציבורי ולעבור להתגורר במוסקבה כדי להתמקד באופן בלעדי בהשלמת המלאכה.
מעבר לערכו הלשוני, המילון מהווה מקור ידע עשיר על החברה הרוסית ועל האתנוגרפיה שלה, שכן הוא משלב מידע רב על אורחות החיים לצד הגדרות המילים. על הישג כביר זה הוענקה לדאל מדליה מטעם החברה הגאוגרפית, ובשנת 1868 הוא נבחר כחבר באקדמיה האימפריאלית למדעים של סנקט פטרבורג. חשיבותו של דאל הוכרה גם בזירה הבינלאומית כאשר אונסקו הכריזה על שנת 2001 כ"שנת דאל" במלאת מאתיים שנה להולדתו, ופועלו מונצח כיום בשני מוזיאונים ייעודיים בלוגנסק ובמוסקבה.
יחסו ליהודים עריכה
במהלך שירותו במשרד הפנים הרוסי, נכללו בתחומי אחריותו של דאל חקירות של מקרי מוות בקרב ילדים. בשנת 1844 פורסם מסמך רשמי מטעם המשרד העוסק בעלילות דם תחת הכותרת "חקירה בדבר רציחתם של עוללים נוצריים בידי יהודים והשימוש בדמם"[3]. על אף שהמסמך נכתב במקור באופן אנונימי על ידי אחד מפקידי המשרד, שמו של דאל נקשר אליו כאחד ממחבריו האפשריים החל משנת 1913, עם תחילת פרשת בייליס. עם זאת, אין כל הוכחה היסטורית המאששת את מעורבותו של דאל בהכנת המסמך או בפרסומו.
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר המוקדש לדאל (אורכב 15.07.2011 בארכיון Wayback Machine)
- ולדימיר דאל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קובץ:2021 Facebook icon.svg ולדימיר דאל, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg ולדימיר דאל, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg ולדימיר דאל, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg ולדימיר דאל, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png ולדימיר דאל, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg ולדימיר דאל, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg ולדימיר דאל, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg ולדימיר דאל, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ולדימיר דאל, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg ולדימיר דאל, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg ולדימיר דאל, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D ולדימיר דאל], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg ולדימיר דאל, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg ולדימיר דאל, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg ולדימיר דאל, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png ולדימיר דאל, באתר פינטרסט
- ולדימיר דאל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg ולדימיר דאל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ולדימיר דאל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ולדימיר דאל, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg ולדימיר דאל, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg ולדימיר דאל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- ולדימיר דאל, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ולדימיר דאל, באתר Metacritic (באנגלית)
- ולדימיר דאל, באתר ארכיון להקת בת שבע
- ולדימיר דאל, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg ולדימיר דאל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ולדימיר דאל, באתר זמרשת
- ולדימיר דאל, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg ולדימיר דאל, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg ולדימיר דאל, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg ולדימיר דאל, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png ולדימיר דאל, באתר Last.fm (באנגלית)
- ולדימיר דאל, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png ולדימיר דאל, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg ולדימיר דאל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png ולדימיר דאל, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png ולדימיר דאל, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- ולדימיר דאל, באתר SIGIC
- ולדימיר דאל, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg ולדימיר דאל, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg ולדימיר דאל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- ולדימיר דאל, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg ולדימיר דאל, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg ולדימיר דאל, באתר Songkick (באנגלית)
- ולדימיר דאל, באתר Tab4u
- ולדימיר דאל, באתר Genius
- ולדימיר דאל, באתר סטריאו ומונו
- ולדימיר דאל, באתר SecondHandSongs
- ולדימיר דאל, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- ולדימיר דאל, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg ולדימיר דאל, באתר בנדקמפ
- ולדימיר דאל, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg ולדימיר דאל, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png ולדימיר דאל, באתר טיידל (באנגלית)
- ולדימיר דאל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ולדימיר דאל, בארכיון הבימה
- ולדימיר דאל, בארכיון תיאטרון גשר
- ולדימיר דאל, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg ולדימיר דאל, באתר אמזון מיוזיק
- ולדימיר דאל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg ולדימיר דאל, באתר MuseScore
- ולדימיר דאל, באתר מכון למוסיקה ישראלית
הערות שוליים עריכה
- ^ "רוסית גדולה" הוא מונח מהמאה ה-19, ששימש לציון השפה הרוסית (במובנהּ היום), בניגוד לאוקראינית ("רוסית קטנה") או בלארוסית ("רוסית לבנה"); שלוש השפות הסלאביות המזרחיות שדוברו באימפריה הרוסית נחשבו על ידי רבים לדיאלקטים של "השפה הרוסית".
- ^ ברוסית: Толковый словарь живого великорусского языка
- ^ Розыскание о убиении евреями христианских младенцев и употреблении крови их