Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ולדימיר ארנולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר ארנולד
Владимир Арнольд
קובץ:Vladimir Arnold-1.jpg
לידה 12 ביוני 1937
פטירה 3 ביוני 2010 (בגיל 72)
מדינה רוסיה
ענף מדעי מתמטיקה
פרסים והוקרה חתן פרס וולף לשנת 2001
תרומות עיקריות
גילוי משפט קולמוגורוב-ארנולד-מוזר המטפל בתורת היציבות של מערכות המילטוניות. תרם רבות במספר תחומים לרבות: תורת המערכות הדינמיות, תורת הקטסטרופות, טופולוגיה, גאומטריה אלגברית, מכניקה קלאסית ותיאורית הסינגולריות

ולדימיר ארנולד (רוסית: Владимир Игоревич Арнольд; ‏12 ביוני 19373 ביוני 2010), היה מתמטיקאי יהודי-רוסי-גרמני. ידוע בעיקר בזכות משפט קולמוגורוב-ארנולד-מוזר המטפל בתורת היציבות של מערכות המילטוניות. תרם רבות גם בתורת המערכות הדינמיות, תורת הקטסטרופות, טופולוגיה, גאומטריה אלגברית, מכניקה קלאסית ותיאורית הסינגולריות. בשנת 1957 הציג את הפתרון לבעיה השלוש-עשרה של הילברט.

קורות חיים עריכה

נולד ב-12 ביוני 1937 באודסה, אז בברית המועצות. לאב ממוצא גרמני ולאם יהודייה.[1]

כבר בגיל 20, כתלמידו של אנדריי קולמוגורוב באוניברסיטת מוסקבה הצליח להוכיח שכל פונקציה רציפה בעלת מספר משתנים, ניתן להציג כהרכבה של מספר סופי של פונקציות בשני משתנים ובכך לפתור את הבעיה ה-13 של הילברט.

את לימודיו באוניברסיטת מוסקבה הוא השלים בשנת 1959, ובין 1965 ו-1986 שימש שם כפרופסור. עבר לעבוד במכון סטקלוב למתמטיקה והתקבל כחבר באקדמיה הרוסית למדעים בשנת 1990.

זוקפים לזכותו של ארנולד את הפיכת הטופולוגיה הסימפלקטית לענף נפרד. השערת ארנולד על מספר נקודות השבת של סימפלקטומורפיזמים המילטוניים דחפה לפיתוח הומולוגיית פלור.

ארנולד ידוע בסגנון כתיבה בהיר. הוא הצליח לשלב הסברים אינטואיטיביים בנושאים מתמטיים, ובכך יצר סגנון הוראה מיוחד. בהרבה מהספרים שהוא כתב, הוא הצליח להסביר נושאים מתמטיים בעזרת גישה גאומטרית, לדוגמה למשוואות דיפרנציאליות רגילות. יש הטוענים כי השיטה של ארנולד מסבירה את העקרונות של התאוריה, אבל לא מספקת הוכחה של ממש.

ארנולד היה מבקר חריף של המגמה להפשטה במתמטיקה, זו המיוצגת בעיקר על ידי אסכולת בורבאקי. עבד עד יום מותו ב-(2010), כמרצה במכון סטקלוב במוסקבה, ובאוניברסיטת דופין פריז.

נכון ל-2006, היה לארנולד מדד הציטוטים הגבוה ביותר בין המדענים הרוסיים וה-h-index שלו עומד על 40. בין תלמידיו הבולטים ניתן לציין את אלכסנדר גיבנטל וויקטור ואסילייב.

ארנולד נפטר ב-3 ביוני 2010 בפריז, ממחלת דלקת הצפק (peritonitis), ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-73.

פרסים והנצחה עריכה

  • פרס לנין בשנת 1965 יחד עם אנדריי קולמוגורוב

האסטרואיד 10031 Vladarnolda, נקרא על שמו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ולדימיר ארנולד]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה