Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ויקטור וקסלברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ויקטור וקסלברג

ויקטור פליקסוביץ' וקסלברג (ברוסית: Виктор Феликсович Вексельберг, באוקראינית: Віктор Феліксович Вексельберг; נולד ב-14 באפריל 1957, בדרוהוביץ', מערב אוקראינה) הוא איש עסקים ואוליגרך רוסי יליד אוקראינה ממוצא יהודי, מן האוליגרכים הרוסים הפעילים בעשורים הראשונים של המאה ה-21. מקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין[1].

וקסלברג הוא הבעלים והנשיא של קונצרן הענק רנובה (אנ'), והונו נאמד לפי המגזין "פורבס", נכון לנובמבר 2014 ב-15.4 מיליארד דולר. הוא דורג ב-2013 כאדם השלישי בעושרו ברוסיה.

ביוגרפיה עריכה

נולד ב-1957 בדרוהוביץ' שבמערב אוקראינה לאב יהודי ואם רוסית נוצרייה, סיים את לימודיו במכון להנדסת רכבות במוסקבה (אנ'), והחל לעבוד כמהנדס ומנהל מחקר בחברה ממשלתית לייצור משאבות[1].

בשנת 1988, לאחר ששלטונו של מיכאיל גורבצ'וב הקל על פתיחת עסקים עצמאיים ברוסיה, כחלק ממדיניות הפרסטרויקה וגלאסנוסט, וקסלברג ייסד את NPO Komev חברה אשר ביצעה פרויקטים עבור מפעל האלומיניום של אירקוטסק. בשנת 1990 הוא ייסד את תאגיד רנובה יחד עם חברו ללימודים לאונרד בלווטניק. חברת Komvek בבעלות וקסלברג החזיקה ב-67% מהונה של רנובה ואילו חברת Access Industries בבעלות בלוונטניק החזיקה ב-33% הנותרים. וקסלברג הפיק הון רב מהפרטת תעשיית האלומיניום ברוסיה[1].

בשנת 1993, בתקופת שלטון ילצין. בשנת 1996 הוא היה אחד ממייסדי חברת האלומיניום סיביר-אוראל (אנ') לאחר איחוד מפעלי האלומיניום באוראל ובאירקוטסק (חברה שמוזגה מאוחר יותר לתאגיד הענק רוסאל). ברווחיו מעסקי האלומיניום הוא רכש מניות מיעוט בתאגיד TNK, אחת מחברות הנפט והגז הגדולות ברוסיה. בשנת 1997 רכש את השליטה בחברת TNK והתמנה למועצת המנהלים של החברה ובשנת 1998 היה ליושב ראש מועצת המנהלים. מאוחר יותר איחד את נכסיו ב-TNK ונכסים אחרים בהם החזיק, לתוך תאגיד רנובה, תוך שהוא מאציל סמכויות לדרג הניהול בחברות.

בשנת 2003 הכריז תאגיד רנובה, יחד עם חברת Access Industries (בבעלות בלווטניק) וקבוצת אלפא (בבעלות מיכאיל פרידמן, גרמן חאן ואלכסיי קוזמיצ'ב) על שותפות אסטרטגית לאחזקת נכסי הנפט שלהן ברוסיה ובאוקראינה ויצירת תאגיד AAR. באותה שנה מוזג תאגיד AAR עם נכסי האנרגיה של תאגיד BP ברוסיה בחלקים שווים. התאגיד החדש נקרא בשם TNK-BP והיה העסקה המסחרית הגדולה ביותר עד לאותה עת בהיסטוריה של רוסיה. כיושב ראש מועצת המנהלים של TNK, וקסלברג נטל תפקיד מרכזי בהוצאתה לפועל של העסקה. בסוף 2012 נמכרה החברה לחברת "רוסנפט" שבשליטת ממשלתית רוסיה, בעסקה שקודמה על ידי הנשיא פוטין עצמו. העסקה שילשלה לכיסו של וקסלברג 7 מיליארד דולר, מה שהזניק אותו למעמד של האיש העשיר ברוסיה[2].

בשנת 2006 רכש זכויות לארגון 24 משחקי ראווה של נבחרת ארגנטינה בכדורגל[3][4]. באותה שנה התלווה לנשיא ולדימיר פוטין בעת ביקור היסטורי בדרום אפריקה[5], אחר כך נחשף שוקסלברג קיבל זכויות כרייה למינרלים ומתכות במדינה[6], בניגוד לכללי המכרזים בה

בשנת 2011 מונה על ידי ולדימיר פוטין לעמוד בראש מרכז החדשנות סקולקובו, יוזמה להקמת "עמק הסיליקון של רוסיה" בעלות של 3 מיליארד דולר[7]. לצורך כך גייס משקיעים ויזמים מישראל[8], אך היוזמה נכשלה[9].

בשנת 2014 רכש כ-10% ממניות מ"בנק קפריסין"[10].

וקסלברג השקיע במשך השנים גם בחברות ישראליות. בין השאר ב-2014 היה המשקיע העיקרי חברת הסייבר "הממד החמישי" שהיו"ר שלה היה בני גנץ. החברה נסגרה ב-2018 בעקבות סנקציות שהוטלו על וקסלברג כמקורב של הנשיא פוטין[11].

חיים אישיים עריכה

לוקסלברג מחזיק באזרחות ישראלית, הוא נשוי למרינה ואב לבן ובת. וקסלברג, צאצא לנישואים בין-דתיים, מזהה את עצמו כאגנוסטי ואינו מבקר בבית כנסת או בכנסייה. עם זאת, הוא מרבה לתרום למוסדות אמנות המזוהים עם היהדות, ותרם 4.5 מיליון דולר לבניית מוזיאון היהדות והסובלנות במוסקבה, אשר עלותו הכוללת הייתה כ-60 מיליון דולר והוא עומד בראש חבר הנאמנים של המוזיאון[12].

אוסף האמנות עריכה

וקסלברג מחזיק ברשותו אוסף אמנות גדול, בין היתר, רכש וקסלברג בשנת 2004 את האוסף הגדול ביותר של ביצי פברז'ה שנמצא מחוץ לקרמלין, במכירה פומבית בסותבי'ס, בסכום של למעלה מ-90 מיליון דולרים; האוסף ובו 9 ביצים נאסף בידי מלקולם פורבס. בסך הכל מצויות ברשותו של וקסלברג 11 ביצים קיסריות, שתי ביצים שהוכנו בידי פברז'ה עבור משפחת קלץ', ושתים ממקורות אחרים. בראיון משנת 2013 ל-BBC טען וקסלברג כי מעולם לא הציג את הביצים בביתו והוא רכש אותן מכיוון שהאמין כי הן חשובות להיסטוריה ולתרבות הרוסית והוא רואה בהן את התכשיטים הטובים בעולם. ב-19 בנובמבר 2013 חנך וקסלברג את מוזיאון פברז'ה בסנקט פטרבורג, שם הן מוצגות.[13]

בחודש ספטמבר 2006 שילם וקסלברג כעשרה מיליון דולר לכיסוי הוצאות העברת 18 הפעמונים ממגדל הפעמונים בבית לואל, באוניברסיטת הרווארד, בארצות הברית, חזרה למקומם המקורי במנזר דנילוב במוסקבה ולרכוש עבור אוניברסיטת הרווארד פעמונים חלופיים,[14] הפעמונים ההיסטוריים הושבו למוסקבה ב-12 בספטמבר 2008.

ביקורות ושערוריות עריכה

  • החל משנת 2004 חברות הקשורות לוויקטור וקסלברג פועלות בדרום אפריקה, שם הם שותפות במכרות לכריית מתכת. בהמשך נחשף שהם קיבלו את הזיכיונות בניגוד לכללים ושמפלגת השלטון מפלגת השלטון של דרום אפריקה, הקונגרס הלאומי האפריקני, שותפה בהם; ווקסלברג תרם כספים למפלגה[6].
  • בשנת 2008 תיווך וקסלברג בעסקה בין ממשלות רוסיה והונגריה שעיקרה היה רכישת בניין שגרירות לשעבר של הונגריה בסכום של 21 מיליון דולר ומכירתה המיידית לממשלת רוסיה בסכום של 116 מיליון דולר, בעוד שערך השוק של הבניין הוערך בכ-50 מיליון דולר. חקירת מסמכי העסקה על ידי אלכסיי נבלני חשפה מסמכים מזויפים ואשר אינם חוקיים, דבר שהעלה חשד למעשה מרמה[15].
  • באפריל 2009 פתח משרד האוצר הפדרלי של שווייץ בחקירה פלילית נגד וקסלברג בחשד לעבירות במסחר במניות במדינה. כתוצאה מן החקירה וקסלברג נקנס על ידי שלטונות שווייץ, בשנת 2010, יחד עם שני שותפים, ב-120 מיליון פרנק שווייצרי[16]. אולם וקסלברג ערער על הפסיקה ובית המשפט בשווייץ ניקה אותו מן החשדות בעבירה ופטר אותו מן הקנס[17].
  • במרץ 2018 חוקרים מטעם רוברט מולר, התובע המיוחד לחקירת התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 חקרו את וקסלברג מיד לאחר שמטוסו נחת בנמל תעופה באזור ניו יורק.[18]
  • באפריל 2018 הכריז משרד האוצר של ארצות הברית על הטלת סנקציות על וקסלברג ו-23 אנשים נוספים בעלי אזרחות רוסית, במטרה לפגוע באנשים מהחוג הפנימי של פוטין, בשל ניסיונותיה המתמשכים של רוסיה "לערער את הדמוקרטיות המערביות", זאת במסגרת "החוק לפעולה נגד אויביה של ארצות הברית באמצעות סנקציות".[19][20]
  • במרץ 2022, בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, הודיעו ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה על שורה של סנקציות אישיות נגד וקסלברג ואוליגרכים רוסים נוספים המקורבים לפוטין, בניסיון לפגוע בכלכלה הרוסית ולשבש את מאמצי המלחמה של פוטין[21]. הסנקציות כללו בין השאר הקפאת נכסים ומגבלות תנועה, בנוסף הוחרמה היאכטה של וקסלברג[22].

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ויקטור וקסלברג]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 שוקי שדה ורפאלה גויכמן, האיש שכבר הצליח לנטרל את בני גנץ, באתר TheMarker‏, 29 בדצמבר 2018
  2. ^ בלומברג, בעקבות עסקת BP-רוזנפט: ויקטור וקסלברג הוא האיש העשיר ברוסיה, באתר TheMarker‏, 23 באוקטובר 2012
  3. ^ Andrew Culf, Brazil and Argentina succumb to a friendly takeover, The Guardian, ‏August 10, 2006 (באנגלית)
  4. ^ ותודה למראדונה: המיליארדר ויקטור וקסלברג הרוויח מיליונים מרכישת זכויות הארגון של משחקי ארגנטינה, באתר TheMarker‏, 11 בפברואר 2009
  5. ^ IOL, Vekselberg comes from Russia with billions, IOL, ‏September 7, 2006 (באנגלית)
  6. ^ 1 2 האקונומיסט, מפלגת השלטון של דרום אפריקה כמעט פשטה רגל - אז הנשיא העביר חוק שמקל על תרומות למפלגות, באתר TheMarker‏, 20 במאי 2024
  7. ^ פייננשל טיימס, ‏עמק הסיליקון של רוסיה, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2011
  8. ^ ויקטור וקסלברג ויוסי ורדי על הבמה ב-DLD מוסקווה, באתר TheMarker‏, 29 במאי 2012
  9. ^ אסף גלעד, ‏הניסיון הכושל של פוטין לשכפל את הצלחת ההייטק הישראלי ברוסיה, באתר גלובס, 8 באפריל 2022
  10. ^ עמירם ברקת, ‏איך הצליחה קפריסין לצאת מהמשבר בעזרת צעד כואב אחד, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2015
  11. ^ תני גולדשטיין, האוליגרך הרוסי, הסנקציות ו"הממד החמישי" של גנץ, באתר זמן ישראל, 16 במרץ 2022
  12. ^ Ilya Arkhipov and Henry Meyer, Peres Inaugurates Jewish Museum Funded by Putin, Vekselberg. Bloomberg, November 8, 2012
  13. ^ The Fabergé Museum has offcially opened in the Shuvalov Palace in St. Petersburg. The Link of Times
  14. ^ Elif Batuman, The Bells. The New Yorker, April 27, 2009
  15. ^ Yevgenia Pismennaya, Vekselberg's Role in Sale Questioned, The Moscow Times, ‏February 21, 2011 (באנגלית)
  16. ^ Matthew Allen, Russian tycoon Viktor Vekselberg is set to challenge the Swiss finance ministry’s authority by contesting a massive fine for alleged breaches of stock market rules. SWI, September 15, 2010
  17. ^ UPDATE 1-Oerlikon's Vekselberg cleared of record fine. Reurters, September 23, 2010
  18. ^ Adam Goldman, Ben Protess and William K. Rashbaum, Viktor Vekselberg, Russian Billionaire, Was Questioned by Mueller’s Investigators. New York Times, May 4, 2018
  19. ^ Ukraine-/Russia-related Designations and Identification Update; Syria Designations; Kingpin Act Designations; Issuance of Ukraine-/Russia-related General Licenses 12 and 13; Publication of New FAQs and Updated FAQ. U.S. Department of the Treasury, April 6, 2018
  20. ^ [1]
  21. ^ בלומברג, סנקציות נגד האוליגרכים הרוסים-ישראלים ויקטור וקסלברג ומשה קנטור, באתר TheMarker‏, 7 באפריל 2022
  22. ^ ארה"ב החרימה את היאכטה של האוליגרך הישראלי-רוסי ויקטור וקסלברג בספרד, באתר TheMarker‏, 4 באפריל 2022
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ויקטור_וקסלברג&oldid=436061"