ויליאם לינדזי אלכסנדר
פעולות נוספות
ויליאם לינדזי אלכסנדר (באנגלית: William Lindsay Alexander; 24 באוגוסט 1808 – 20 בדצמבר 1884) היה מנהיג כנסייה סקוטית וסגן נשיא החברה המלכותית של אדינבורו (Fellow of the Royal Society of Edinburgh), תואר כבוד הניתן לחוקרים ואנשי רוח בולטים.
רקע והשכלה עריכה
אלכסנדר נולד בליית' לוויליאם אלכסנדר, סוחר יין ואשתו אליזבת לינדזי.
לאחר לימודיו בתיכון, למד באוניברסיטאות סנט אנדרוז ואדינבורו ובספטמבר 1827 עבר לאקדמיה התאולוגית של גלאזגו, אך עזב כעבור חדשיים.[1]
קריירה עריכה
בין השנים 1828–1831 כיהן אלכסנדר כמורה למקצועות קלאסיים, באקדמיה התאולוגית בלקברן, שלימים נקראה המכללה העצמאית של לנקשייר (אנ') בצפון-מערב אנגליה. בין היתר הוא לימד ספרות מקראית, מטאפיזיקה, יוונית ולטינית.[1]
לאחר ביקורים קצרים בגרמניה ובלונדון, הוא הוזמן לשוב לאדינבורו (נובמבר 1834), כדי לשמש בתפקיד כומר ב-North College Street church, כנסייה עצמאית שקמה בתחילת המאה ה-19 מתוך התנועה האוונגליסטית.[1] בשנת 1861, שונה שם הכנסייה לכנסייה האוגוסטינית המאוחדת (אנ') וזאת עקב נטייתו ה"אוגוסטינית" להתמקד בפרשנות מקראית ולאו דווקא להישמע כנואם רהוט.[1]
בשנת 1845 הוא קיבל תואר דוקטור לתאולוגיה מאוניברסיטת סנט אנדרוס.[1]
בשנת 1867 הוא נבחר לעמית של החברה המלכותית של אדינבורו ובהמשך היה סגן הנשיא בין 1873–1878 וכן מ-1880 עד מותו ב-1884.[1]
סיורו בארץ ישראל עריכה
בשנת 1837 סייר אלכסנדר ברחבי ארץ ישראל. הוא הפליג למצרים, יצא לסיני והגיע לסנטה קטרינה, משם מזרחה אל ים סוף ועקבה, המשיך לפטרה ומשם אל הערבה, הנגב ועלה לכיוון הר חברון, חברון, בית לחם וירושלים. אלכסנדר לא הרחיב בתיאור ירושלים וממנה עלה צפונה לכיוון שכם שבה היו אז כ-100 שומרונים. משכם הוא נסע לכיוון מערב, עלה אל הכרמל והגיע לחיפה ("חור אומלל שכזה"). מחיפה עלה אלכסנדר לעכו ומזרחה, אל טבריה, מגדל, הכנרת, סוסיתא, גמלא ומשם אל כפר פיק (ברמת הגולן). המשך הסיור היה ממזרח לירדן ומשם לסוריה.[2]
אלכסנדר תיעד את מסעו בארץ ישראל, במכתבים שכתב למשפחתו. מכתבים שאוגדו לספר: Letters on Egypt, Edom, and the Holy Land שפורסם ב-1838.[2]
כתבים עריכה
אלכסנדר כתב וערך יצירות תאולוגיות רבות[3] ובין היתר:
- "ספר המזמורים של אוגוסטינוס, שבו הופיעו מזמוריו ותרגומיו המקוריים, פורסם לראשונה ב-1849.[4]
- "שווייץ והכנסיות השווייצריות" (Switzerland and the Swiss Churches), גלאזגו, 1846. תיאור מסעו בשווייץ שהוביל להתכתבות בין הכנסיות השווייצריות והסקוטיות.
- "אנגלו-קתוליות" (Anglo-Catholicism), אדינבורו, 1843.
- "הכנסייה הבריטית העתיקה" (The Ancient British Church), 1852. הופיע גם במהדורה מתוקנת, 1889.
- "המשיח והנצרות" (Christ and Christianity), אדינבורו, 1854.
- "מחשבה ועבודה נוצרית" (Christian Thought and Work), אדינבורו, 1862.
- "פאולוס הקדוש באתונה" (St. Paul at Athens), אדינבורו, 1865.
- "דרשות" (Sermons), אדינבורו, 1875.
בשנת 1861 קיבל אלכסנדר על עצמו את העריכה של המהדורה השלישית של האנציקלופדיה התנ"כית של ג'ון קיטו, מתוך הבנה שיש לתקן את כל היצירה ולעדכן אותה. בינואר 1870 הוא הפך לחבר בוועדת עורכי התרגום מחדש (לאנגלית) של הברית הישנה.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 1911 Encyclopædia Britannica/Alexander, William Lindsay - Wikisource, the free online library, en.wikisource.org (ב־English)
- ^ 1 2 זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, עם עובד, 1976, עמ' 430-428
- ^ Alexander, William Lindsay, 1808-1884 | The Online Books Page, onlinebooks.library.upenn.edu
- ^ William Lindsay Alexander | Hymnary.org, hymnary.org (ב־English)
קישורים חיצוניים עריכה
- ספר הפזמונים של אוגוסטינוס (באנגלית).
- רשימת כתביו של אלכסנדר (באנגלית).
- מבחר כתבים של אלכסנדר הניתנים לקריאה באינטרנט (באנגלית).
- ויליאם לינדזי אלכסנדר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
