ויליאם בייקוול
פעולות נוספות
| קובץ:William Lincoln Bakewell circa 1917 (cropped).png |
.png){kind=link}
ויליאם לינקולן בייקוול (באנגלית: William Lincoln Bakewell; ) היה ממשתתפי המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית. משלחת זו פעלה בשנים 1914–1916 והייתה הראשונה שניסתה לחצות ברגל את יבשת אנטארקטיקה. המשלחת כשלה בניסיונה זה, אך הוכרה כסמל להתמדה ודבקות במטרה.
את המשלחת הנהיג סר ארנסט שקלטון ובייקוול היה האמריקאי היחיד בה. הרפתקאותיו של בייקוול, לרבות אלו שעברו עליו ב"אנדיורנס", ספינת המשלחת, מתועדות בספר זכרונותיו, "האמריקאי על האנדיורנס".[1]
הרפתקות נעורים עריכה
בייקוול נולד בעיר ג'ולייט, אילינוי, שבארצות הברית.
חייו בייקוול לא נעדרו הרפתקאות והעזה רומנטית עוד לפני הצטרפותו למשלחת לאנטארקטיקה. כבר בגיל 11 ברח מביתו, ומצא עבודה כפועל חוה במיזורי. בגיל 15 יצא למסע נוודות ברכבות משא, שלקחוהו עד מישיגן, שם התגלה וסולק מן הרכבת. לאחר עבודה במחנה של חוטבי עצים, המשיך בדרכו אל קנדה ומשם הגיע אל חוה במונטנה.[2]
בשנת 1914 החל את הקריירה שלו כמלח כשיר. לאחר שהספינה השנייה שבה עבד נטרפה ליד חופי מונטוידאו, המשיך בייקוול להדרים עד שהגיע אל בואנוס איירס, שם התרועע עם פרס בלקבורו, שנתקע גם הוא בנמל ללא ספינה להפליג בה, עד שהגיעה אנדיורנס. בייקוול הצטרף לצוות האנדיורנס בבואנוס איירס, ארגנטינה יחד עם בלקבורו, שאותו הגניב אל הספינה כנוסע סמוי בעזרת וולטר האו, שסבר כי צוות הספינה לוקה בחסר לאחר פיטורי כמה מן הימאים עקב הפרות משמעת. בייקוול הציג עצמו כקנדי, משום שסבר, שהספינה הבריטית תגלה יתר נכונות לקבל אותו כנתין של האימפריה הבריטית. בייקוול היה אהוד על חבריו ושקלטון ראה אותו כ"עולה על יתר המלחים...".[3][4]
בייקוול היה חלק מהקבוצה שנשארה באי הפיל בחורף למעלה מארבעה חודשים, בזמן ששקלטון ועוד חמישה אחרים שטו לאיי ג'ורג'יה הדרומית להזעיק עזרה.
לאחר המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית עריכה
לאחר המשלחת, עשה בייקוול תקופת-מה בניהול חוות כבשים בארגנטינה ואחר הצטרף לצי הסוחר הבריטי במלחמת העולם הראשונה. פעמיים הוטבעו ספינותיו בטורפדו ובאחת מהן שהה ימים אחדים על רפסודה בלב ים לפני שחולץ.[5]
בשנת 1921 שב בייקוול אל עיר הולדתו ז'ולייט, שם בנה סירה שכינה "שמרוק" ועליה שייט בין ז'ולייט לשיקגו, אך כבר בסוף השנה יצא שוב לנדודיו והודיע למשפחתו במכתב על כוונתו להצטרף שוב אל שקלטון במשלחתו החדשה, אך בני משפחתו הניאוהו מכך והוא עשה את דרכו אל מדינות הדרום של ארצות הברית ואל הים הקריבי, שם עבד כימאי בצי הסוחר.[6]
בין 1923 ל-1945 עבד בייקוול בחברות רכבות. בשנת 1925 נשא אישה והיה לאב לבת, אליזבת. ב-1945 קנו בני הזוג חוה במישיגן, שם חי ויליאם עד סוף חייו. הוא מת בשנת 1969 בגיל 80 ונקבר בבית הקברות הלותרני בסקנדיה, מישיגן.
כאשר הוענקו מדליות הקוטב לחברי המשלחת, בשנת 1918, אי אפשר היה לאתר את בייקוול, ורק בשנת 1964, כאשר הקשר עמו חודש, נוצקה מדליה מיוחדת לכבודו ונמסרה לו זמן קצר לאחר שהשתתף בחגיגת יובל החמישים להפלגת ה"אנדיורנס", שהתקיימה בלונדון, יחד עם בתו אליזבת. כמו כן היה חבר במועדון האנטארקטי של המשלחות הבריטיות ובאגודה האנטארקטית של ארצות הברית.[6]
בייקוול נפטר בעיירה סקנדיה, שבמישיגן, בארצות הברית.
קישורים חיצוניים עריכה
- ויליאם בייקוול באתר Cool Antarctica
- ויליאם בייקוול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ ויליאם בייקוול, "האמריקאי על האנדיורנס", הוצאת דיוקס הול, 2003, עמ' 42-1
- ^ ביוגרפיה של בייקוול באתר Cool Antarctica
- ^ בייקוול, עמ' 55-47
- ^ "קוּל אנטארקטיקה"
- ^ 1 2 "קול אנטארקטיקה"