וילה זנו

וילה זנו
	[[File:{{#property:P18}}\|220px]]
קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 1, 2
חלק מתוך	המרכז ההיסטורי של ויצ'נצה, והווילות הפלדיאניות בוונטו
	וילה זנווילה זנו (למפת {{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|שם}} רגילה) [[קובץ:{{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|מפה}}\|250px\|]]<div style="position:absolute; left:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|חישוב}}\|קו=אורך\|אורך= שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "{"\|רוחב=\|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|עליון}}\|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|תחתון}}\|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|ימין}}\|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|שמאל}}}}%; top:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|חישוב}}\|קו=רוחב\|אורך=\|רוחב=\|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|עליון}}\|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|תחתון}}\|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|ימין}}\|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|שמאל}}}}%;"> {{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|פירוט\|מוגדלת=לא\|פרמטרים={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|חישוב}}/100///0/0//0/0//0/0/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|עליון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|תחתון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|שמאל}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|ימין}}/וילה זנו}} קובץ:אורך או רוחב אינם בגבולות המפה.png

וילה זנו (באיטלקית: Villa Zeno) היא אחת הווילות הכפריות שבנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלאדיו באזור ונטו שבצפון איטליה (צ'סאלטו Cessalto שבמחוז טרוויזו, סמוך לכביש המהיר A4 בין ונציה וטריאסטה). הווילה נבנתה בשנות החמישים של המאה השש-עשרה. וילה זנו הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

אדריכלות עריכה

תוכנית המבנה פורסמה על ידי פלאדיו בספרו "ארבעת הספרים על אודות האדריכלות"^[1]. שלא כמקובל בווילות של פלאדיו הבניין ניכר רק בשתי קומות הניכרות בחלונותיהן, במקום השלוש המקובלות. קומת האדון בעלת החלונות המלבניים הגבוהים היא הקומה הראשונה. הקומה השנייה, שמתחת לגג, ניכרת בחלונות רבועים קטנים, והיא נועדה לאחסון תוצרת חקלאית. חזית הבניין המוצגת בספרו של פלאדיו, היא החזית האחורית דווקא, והיא נראית סתמית למדי. בשני טורי החלונות של שתי הקומות, בולט רק פרט בודד בדמות החלון התרמאלי הגדול במרכזה של שורת החלונות העליונה, והוא נפתח לאולם המרכזי שתקרתו גבוהה. החזית העיקרית לבניין ניכרת בגרם מדרגות רחב העולה אל לוג'יה המחולקת לשלושה פתחים בעלי קשתות ומעליהם גמלון. לפי התוכנית בספרו של פלאדיו תוכננה חצר עם סטווי עמודים מאחורי הבניין, ובשני צידי החצר מצויים שני אגפים שנועדו למתקנים, למחסנים ולציוד החקלאי של החווה.

ראו גם עריכה

הווילות הפלדיאניות בוונטו

לקריאה נוספת עריכה

אנדראה פלאדיו, ארבעת הספרים על אודות האדריכלות, תרגם לעברית רוני רייך בצירוף מבוא, הערות ומפתחות, זמורה-ביתן-דביר, 1999, עמ' 143.

Bruce Bucher, Andrea Paladio, The Architect in his Time, Abbeville Press, New-York, 1998, pp. 85.
L. Puppi, Andrea Paladio, London, 1975, pp. 373-374.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילה זנו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

^ ספר שני, פרק 14, עמ' 69.

[1] ספר שני, פרק 14, עמ' 69.

[1]