התאחדות העיתונאים הזרים בישראל
פעולות נוספות
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| משה דיין מקיים מסיבת עיתונאים בפני התאחדות העיתונאים הזרים בישראל, 1970 | |
| משה דיין מקיים מסיבת עיתונאים בפני התאחדות העיתונאים הזרים בישראל, 1970 | |
| משרד ראשי | ירושלים |
|---|---|
התאחדות העיתונאים הזרים בישראל (ידועה גם בכינוי תא הכתבים הזרים בישראל, באנגלית: Foreign Press Association in Israel) הוא ארגון המייצג מאות עיתונאים זרים הפועלים בישראל, ביהודה ושומרון ובעזה. התא פועל להגנה על חופש העיתונות, מתווך מול רשויות המדינה וצה"ל, ומספק סיוע לוגיסטי, ביטחוני ותעסוקתי (כולל הטבות מס) לעיתונאים המדווחים מהאזור ופועל למען דיווח חופשי ובלתי מופרע של הסכסוך במזרח התיכון. כ-480 עיתונאים מתחנות טלוויזיה, תחנות רדיו, סוכנויות צילום, מדיה מקוונת ודפוס מ-32 מדינות חברים בארגון.
היסטוריה עריכה
הארגון נוסד ביוני 1957, על ידי 31 עיתונאים זרים, כארגון ללא מטרות רווח וללא סיוע או מעורבות ממשלתית, במטרה להגן על האינטרסים של כתבים זרים הפועלים בישראל.
על פי ארגון ה-FPA, עיתונאים זרים הוטרדו או אף מאוימים שוב ושוב על ידי הרשויות הישראליות והפלסטיניות. ה-FPA רואה את משימתה כסיוע בבעיות בירוקרטיות והגנה על חבריה כדי שיוכלו להפיק חדשות בחופשיות וללא הפרעה.
יושבי ראש עריכה
שנות ה-50 עד שנות ה-70
- פרנסיס אופנר (Francis Ofner): 1957–1959 — היו"ר המייסד.
- אלווין רוזנפלד (Alvin Rosenfeld): 1959–1962.
- ז'ורז' דופוי (Georges Dupoy): 1962–1964.
- ריצ'רד ויליאמס (Richard Williams): 1964–1966.
- מייקל אלקינס (Michael Elkins): 1966–1968.
- ג'יי בושינסקי (Jay Bushinsky): 1968–1971[1].
- משה ברקאי (Moshe Barkai): 1971–1973.
- מרלין לוין (Marlin Levin): 1973–1974.
- ג'ון בירמן (John Bierman): 1974–1976.
- ניקולס מור (Nicholas Moore): 1976–1978.
- גדעון ברלי (Gideon Berli): 1978–1980.
שנות ה-80 וה-90
- טים לואלין (Tim Llewellyn): 1980–1982.
- דייוויד אייקמן (David Aikman): 1982.
- גדעון ברלי (Gideon Berli): 1982–1984 (כהונה שנייה).
- פיטר אלן-פרוסט (Peter Allen-Frost): 1984–1987.
- רוברט סלייטר (Robert Slater): 1987–1990.
- קוני מוס (Conny Mus): 1990–1995[2].
- ניקולס ב. טאטרו (Nicholas B. Tatro): 1995–1999.
- הווארד גולר (Howard Goller): 1999–2001.
שנות ה-2000 ועד היום
- דן פרי (Dan Perry): 2001–2004.
- אנדרו סטיל (Andrew Steele): 2004–2005.
- סימון מקגרגור-ווד (Simon McGregor-Wood): 2005–2008.
- סטיבן גאטקין (Steven Gutkin): 2008–2009.
- קוני מוס (Conny Mus): 2009–2010 (כהונה שנייה).
- ג'ו פדרמן (Joe Federman): 2010–2012.
- פול דנאהר (Paul Danahar): 2012–2013.
- כריספיאן באלמר (Crispian Balmer): 2013–2014.
- סאמר שלאבי (Samer Shalabi): 2014–2015.
- לוק בייקר (Luke Baker): 2015–2016.
- ג'ו פדרמן (Joe Federman): 2016–2019 (כהונה שנייה).
- אנדרו קארי (Andrew Carey): 2019–2022.
- גיום לאבאלה (Guillaume Lavallée): 2022–2023.
- טניה קרמר (Tania Kraemer): מ-2024
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מוותיקי כתבי החוץ יוסף (ג'יי) בושינסקי הלך לעולמו, באתר וואלה, 2 במאי 2018
- ^ גילי איזיקוביץ, מת ראש תא הכתבים הזרים בארץ, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2010