התאבדויות בדרום קוריאה
פעולות נוספות
בעיית ההתאבדות בקוריאה הדרומית נרחבת וקשה במיוחד. קוריאה הדרומית בעלת שעור ההתאבדויות השני בגובהו בעולם על פי WHO, והגבוה ביותר בין חברות ה-OECD.[1][2]
אחד הגורמים המעלים את שעור ההתאבדויות הכללי בקוריאה הדרומית ביחס לשאר מדינות העולם המפותח, הוא שעור גבוה של התאבדויות בקרב קשישים. על פי הערכות, השכיחות בקרב קשישים דרום קוריאנים מושפעת מעוני, עם כמעט חצי מאוכלוסיית הקשישים אשר חיים מתחת לקו העוני. בשילוב עם רשת ביטחון כלכלית-חברתית לקויה לקשישים, התוצאה היא שרבים מעדיפים להרוג את עצמם כדי לא להיות עול כלכלי על משפחותיהם, שכן המבנה החברתי הישן שבו ילדים דואגים להוריהם, דעך באופן משמעותי במאה ה-21.[3][4] בהתאמה לאמור, אנשים המתגוררים באזורים כפריים נוטים להיות בעלי שיעורי ההתאבדות גבוהים יותר.
עם זאת, מאמץ הממשלה להקטין את שיעור ההתאבדויות הראה יעילות ב-2014, כאשר היו 27.3 התאבדויות ל-100,000 אנשים, ירידה של 4.1% מהשנה הקודמת (28.5) והוא השעור הנמוך ביותר ב-6 השנים שמאז 2008 (שבו נרשם שעור של 26.0).[5][6]
הערות שוליים עריכה
- ^ http://www.koreaherald.com/view.php?ud=20150830000310
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Se-woong Koo, "No Country For Old People" (24 September 2014), Korea Exposé.
- ^ http://edition.cnn.com/2015/10/23/asia/s-korea-elderly-poverty/
- ^ http://news1.kr/articles/?2436793
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).