Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

השאלה המזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
קובץ:Bulgaria San Stefano Berlin 1878 TB He.png
מפת דרום-מזרח אירופה, לאחר קונגרס ברלין בשנת 1878.

השאלה המזרחית היא כינוי לאוסף בעיות פוליטיות ותרבותיות שנבעו מדעיכת האימפריה העות'מאנית. תהליך הדעיכה של האימפריה החל במחצית השנייה של המאה ה-18 גרם לאימפריה לאבד שטחים והביא למעורבות מעצמות אירופה בעניינה. רוסיה שחתרה למוצא לים התיכון דרך הים השחור ומצרי הבוספורוס והדרדנלים הייתה מקור הלחץ העיקרי, בעוד שאנגליה וצרפת ניסו למנוע את התפשטותה של רוסיה על חשבון האימפריה העות'מאנית וחתרו לשמור האינטרסים שלהן. על רקע הלחץ הרוסי על האימפריה התעוררה "השאלה המזרחית" שהעיבה על השלום והיציבות באירופה עצמה. תהליך הדעיכה הסתיים במלחמת העולם הראשונה, בה הובסה האימפריה העות'מאנית על ידי ברית מעצמות ההסכמה. על חלק משטחיה הוקמה ב-1920 מדינה חדשה - טורקיה.

הסכנה בקריסה של האימפריה העות'מאנית עריכה

"השאלה המזרחית" התרכזה בחשש מנפילתו הסופית של "האיש החולה על הבוספורוס", כפי שכונתה האימפריה העות'מאנית, מה שעלול היה להוביל לתחרות בין מעצמות אירופה על שטחיה ולגרום למלחמה עולמית . אף אחת מהמעצמות לא רצתה להיות זאת שתיתן את הדחיפה האחרונה ותפיל את האימפריה העות'מאנית, אך למרות זאת כל אחת מהן רצתה להשיג עוד ועוד אינטרסים פוליטיים, כלכליים ודתיים בתוך האימפריה.

הגורמים לקריסת האימפריה עריכה

בעקבות הסכם קוצ'וק קאינרג'ה היה ברור לכל מעצמות אירופה כי האימפריה העות'מאנית נמצאת על סף קריסה ואם רוסיה או אחת ממעצמות אירופה יבקשו לכבוש אותה, יצליחו לעשות זאת בקלות. יתר על כן, היה חשש כי האימפריה העות'מאנית תקרוס ללא פעולה של גורם חיצוני, אלא רק עקב בעיותיה הכלכליות והחברתיות הגדולות.

במהלך המאה ה-19 הוחמרה השאלה המזרחית כאשר עמי הבלקן החלו להציג שאיפות לאומיות. בשלב זה ניתן לראות דפוס פעולה ברור: נוצר מצב של אי נחת של קהילה נוצרית לרוב מסיבות של מתח עם השלטון העות'מאני-מוסלמי המקומי על רקע גביית מיסים וזכויות מיעוטים. המצב מחמיר והופך לעימות אלים ולאחר מכן להתקוממות בקנה מידה נרחב. אחת ממעצמות אירופה מתערבת - בדרך כלל המעצמה שאליה קשור אותו מיעוט מבחינה דתית (למשל, אם מדובר בנוצרים אורתודוקסים, רוסיה תהיה הראשונה להתערב). בעקבות התערבות המעצמה נכנסות לנושא כל שאר המעצמות כדי למנוע הישגים בלעדיים לאותה מעצמה שהייתה הראשונה להתערב. לבסוף, אותה קהילה נוצרית זוכה בעצמאות או לכל הפחות באוטונומיה נרחבת. במקביל תמכו מעצמות אירופה כלכלית, צבאית ומוראלית ברפורמות שהנהיגה האימפריה העות'מאנית במטרה לחזקה מבפנים וכדי שלא תקרוס לחלוטין.

השאלה המזרחית הסתיימה רק עם מלחמת העולם הראשונה ונפילתה הסופית של האימפריה העות'מאנית.

גישות מחקריות לתקפותה של השאלה המזרחית עריכה

בעבר טענו חוקרים והיסטוריונים כי התמוטטות האימפריה נמנעה במשך מאות שנים רק עקב השאלה המזרחית וחוסר הרצון של אירופה להתחיל בקרב על השלל העות'מאני. לפי גישה זו, הרפורמות שביצעה האימפריה לאחר לחץ של המערב היו חיצוניות בלבד, בעיקר בתחום הצבאי והטכנולוגי. הרפורמות היו כמעין הנשמה מלאכותית לאימפריה הגוססת שאפשרו לה לשרוד עוד זמן קצר לפני הקריסה הבלתי נמנעת. גישה זו רואה באימפריה העות'מאנית גוף פסיבי וחלש למדי שהצליח, אולי, לתמרן מעט פוליטית בין המעצמות הגדולות ששלטו בעולם.

בשנים האחרונות עולה גישה הרואה בתהליך ירידת האימפריה תהליך מורכב יותר. גישה זו טוענת כי התמורות שעברה האימפריה העות'מאנית היו עמוקות יותר והן נגעו גם לתחומי תרבות ודת. כמו כן ניתן לראות ברפורמות שביצעו העות'מאנים השפעות של המסורת האסלאמית והמורשת העות'מאנית ולא רק העתק גס של המערב.

נוסף לכך, נטען כי השאלה המזרחית לא הייתה גורם כה מרכזי בהתפרקות האימפריה העות'מאנית. ראשית, ברור היום כי המזרח התיכון היה רק אחת מזירות ההתגוששות בין מעצמות אירופה, וייתכן שלא הייתה הזירה החשובה ביותר. שנית, עולות עדויות חדשות המראות כי האימפריה לא הייתה לחלוטין בובה של המערב ובתקופות מסוימות הצליחה לעמוד מולו מבחינה תרבותית וצבאית. אפילו במלחמת העולם הראשונה היא הצליחה להגיע להישגים נאים בחזית גליפולי ולהחזיק מספר חזיתות במקביל. יתר על כן, יש הטוענים כי ההתעוררות הלאומית בבלקנים נבעה דווקא מהתחזקות האימפריה העות'מאנית. השלטון המרכזי של העות'מאנים נעשה אפקטיבי יותר ולכן החיכוך שלהם עם האוכלוסייה המקומית בבלקנים גבר.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

השאלה המזרחית בההיסטוריה של ארץ ישראל - כרך: 8, שלהי התקופה העות'מאנית (1799 - 1917), עמודים 13 - 17

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|השאלה המזרחית]] בוויקישיתוף