Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.
הר שברטון
Mont Chaberton
צידו הדרום מזרחי של ההר
צידו הדרום מזרחי של ההר
מידע כללי
גובה מעל פני הים 3171
מדינה איטליהאיטליה איטליה
צרפתצרפת צרפת (כיום)
מיקום מחוז האלפים העליונים
רכס הרים האלפים הצרפתיים.
קואורדינטות

44°57′53″N 6°45′04″E / 44.964722°N 6.751111°E / 44.964722; 6.751111{{#coordinates:44.964722|N|6.751111|E|type:landmaRk|||| |primary |name=

}}
<mapframe align="center" height="250" latitude="44.964722" longitude="6.751111" width="250" zoom="15">[{"features":[{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[6.751111,44.964722],"type":"Point"},"properties":{"title":"Point1"}}],"type":"FeatureCollection"}]</mapframe>

הר שברטוןצרפתית: Mont Chaberton) הוא הר בגובה של כ-3,100 מטר הנמצא במחוז האלפים העליונים באזור האלפים הצרפתיים. ההר התפרסם בכך שלפני מלחמת העולם הראשונה בנו האיטלקים על פסגתו מבצר צבאי שהיה הגבוה באירופה ונועד לשמור על מעבר מונז'נוור ההיסטורי בין צרפת ואיטליה. המבצר צויד בשמונה תותחים כבדים.

במהלך מלחמת העולם השנייה ירו התותחים האיטלקים על עמדות צרפתיות אך רוב התותחים נפגעו מאש מרגמות צרפתיות כבדות.

בחוזה פריז שנחתם ב-1947 הועבר ההר לרשות צרפת.

לאחר מלחמת העולם השנייה הפך ההר לפופולרי בקרב גולשי סקי אך חוסר תחזוקה של הדרך אליו וסכנת מפולות שלג צמצמו את היקף הביקורים בו וכיום הוא נגיש בעיקר להולכי רגל ורוכבי אופניים.

גאוגרפיה עריכה

הר שברטון נמצא במזרח צרפת באזור האלפים הצרפתיים ובקרבת קו רכס האלפים (אנ')[1]. בקרבתו עובר קו פרשת המים המפריד בין נגר המים העילי הזורם דרך נהר הדורה (אנ') לכוון עמק הפו באיטליה לבין הנגר הזורם לנהר הדוראנס (אנ') בצרפת ומשם, בסופו של דבר, לים התיכון.

גובה ההר 3,171 מטר והוא נמצא מצפון למעבר מונז'נוור המהווה מעבר טבעי בין איטליה לצרפת.

היסטוריה עריכה

בניית המבצר עריכה

ב-1882 הצטרפה איטליה לברית משולשת שכללה, בנוסף לאיטליה, גם את הקיסרות הגרמנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית. ברית זו נועדה לבלום תוקפנות צרפתית כנגד השותפות לברית.

במסגרת ברית זו פעלה איטליה לבצר את גבולה עם צרפת. ב-1898 החלה צרפת לסלול שביל פרידות משא על האלפים שהוביל לנקודות אסטרטגיות הצופות לצרפת. במסגרת זו נבנו מבני מגורים לפועלים וחיילים וכן נבנו מצדיות לסוללות ארטילריה.

תשומת לב מיוחדת הפנו האיטלקים להגנה על מעבר מונז'נוור שהיה מעבר הרים נוח בין צרפת לאיטליה ולכן היווה נקודת תורפה בהגנת גבולה המערבי של איטליה. את השביל המוביל להר שברטון החלו האיטלקים לסלול בעיירה פנילס (Fénils) שבעמק סוסה (אנ'). השביל מטפס מזרחה עד לפסגת ההר ואורכו כ-14 ק"מ.

עד 1910 השלימו האיטלקים את שביל הגישה לפסגת ההר. עם הגיעם לשם שיטחו את הפסגה והורידו כשישה מטר ממנה כדי לאפשר בניית מבצר ארטילרי במקום בשם "מבצר שברטון" שכלל שמונה תותחי שדה.

מלחמת העולם הראשונה עריכה

במלחמת העולם הראשונה הצטרפה איטליה לברית ההסכמה המשולשת בה הייתה צרפת חברה ולחמה כתף אל כתף עם צרפת מול האימפריה האוסטרו הונגרית. מאחר שהתותחים לא נדרשו הם פורקו מהמבצר והועברו לחזית האיטלקית.

בין מלחמות העולם עריכה

בין מלחמות העולם נפרם ההסכם בין איטליה וצרפת ושתי המדינות שבו לבצר את גבולן כשמהצד האיטלקי נבנתה החומה האלפינית (אנ') ומבצר שברטון שולב בה ומהצד הצרפתי נבנה קו מאז'ינו ומספר מבצרים נבנו סביב בריאנסון מול הר שברטון.

במסגרת התחמשות זו הוחזרו תותחי ה-149 מ"מ למבצר וכן סללו האיטלקים מחדש את הדרך למבצר כדי להתאימה לרכבים ממונעים. בנוסף נבנתה אל ראש ההר רכבל חשמלי וכדי להגביר את ההגנה על החיילים מפני תקיפות אוויריות וארטילריה מודרנית חפרו האיטלקים מנהרות במעבה ההר.

מלחמת העולם השנייה עריכה

במאי 1940 פלשה גרמניה לצרפת באזור הארדנים. בת בריתה של גרמניה, איטליה, לא ניצלה את ההזדמנות כדי לפלוש גם היא לצרפת ורק ב-10 ביוני הכריזה מלחמה על בריטניה וצרפת. ב-16 ביוני פלשו כוחות איטלקים לתוך צרפת (אנ') ונתקלו באש ארטילרית ממבצרים שבנו הצרפתים בזירה. התותחים הכבדים במבצר שברטון ביצעו ירי ארטילרי על התותחים הצרפתים בגזרת בריאנסון וצפונה לה ופגעו בהם.

כדי להתגבר על הירי היעיל של התותחים במבצר שברטון הביאו הצרפתים לזירה ארבעה מרגמות 280 מ"מ (אנ') מתקופת מלחמת העולם הראשונה שהוצבו מדרום לשברטון[א].

ב-21 ביוני החלו המרגמות הצרפתיות בירי לעבר שברטון כשקצין תצפית במבצר נצרפתי יאנוס (אנ') מסר עדכונים על הפגיעות. הפגיעות בתותחי שברטון היו מדויקות וגרמו להרס שש מתוך שמונת התותחים שהיו במקום ולפגיעה בתחנת הכוח והמעלית וכן למותם של 9 חיילים איטלקים ולפציעתם של 50[2]. שני התותחים הנותרים המשיכו לירות על מטרות צרפתיות עד חתימת הסכם הכניעה של צרפת ב-24 ביוני.

המבצר המופצץ לא תוקן במהלך המלחמה ובספטמבר 1943 אף ננטש על ידי צבא איטליה. במהלך 1944 הוא הוחזק זמנית על ידי חיילי הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית שנטשו אותו עם התקדמות כוחות בעלות הברית.

לאחר המלחמה עריכה

עם סיום המלחמה דרשו הצרפתים שליטה על ההר ובחוזה פריז, שנחתם ב-1947, הוא הועבר לבעלות צרפת וגבול צרפת-איטליה השתנה בהתאם. הצבא המשיך להחזיק את המבצר עד 1957 אז נטש את המקום לאחר שהוציא את כל ציוד הלחימה שעוד היה בו.

המבצר וההר משמשים כיום לטיולים ורוכבי אופניים[3][4].

מבצר שברטון עריכה

מבצר שברטון נבנה על ידי איטליה בתחילת המאה ה-20 על פסגת הר שברטון ששוטחה לצורך בנייתו. המבצר כלל מבני אבן ששימשו כמחסנים ומגורים ושמונה מגדלים בגובה 12 מטר כל אחד[ב] וברוחב של כשבעה מטר[5] כשבראש כל מגדל הוצב תותח שדה בקוטר 149 מ"מ (אנ'). כל מגדל אויש על ידי צוות של שבעה חיילים והיה בנוי ממגדל ליבה וממעטפת חיצונית כשבין שניהם נבנו מדרגות לולייניות שהגיעו לראש המגדל.

גובהו של המבצר העניק לו את השמות "המבצר בעננים" ו"אוניית המלחמה שבעננים".

כיום ניתן להגיע למבצר שבראש ההר על גבי הדרך המשובשת המובילה אליו. שמונת העמודים שנשאו את התותחים עדיין עומדים (חלקם הרוסים חלקית) ודרך גרם מדרגות פנימי ניתן להגיע לחלקם העליון. החלקים החפורים במעבה ההר נמצאים בסכנת התמוטטות ומסוכן לטייל בהם.

הדרך הצבאית עריכה

דרך העפר שסלל צבא איטליה לראש ההר מתחילה בעיירה פנילס (Fénils) שבעמק סוסה (אנ') ועוברת לאורך 14 ק"מ ודרך 57 פיתולים ומגיעה לפסגה מצידו הצפוני הפחות תלול של ההר. לאחר מלחמת העולם השנייה צומצמה ההשקעה בתחזוקת הדרך[ג] דבר שהקשה על תיירים שרצו לבקר במקום כשבסופו של דבר הדרך היחידה לנסוע בדרך הייתה בעזרת אופנועים.

בסביבות גובה של 2,000 מטר מעל פני הים עוברת הדרך באזור של מפולות חצץ וב-2010 מפולת כזו חסמה את הדרך לכלי רכב ומאז מתאפשר המעבר עד הפסגה רק להולכי רגל.

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Kauffmann, J.E.; Kauffmann, H.W.; Jancovič-Potočnik, A.; Lang, P.; Jacques (2011). The Maginot Line: History and Guide. Pen and Sword. p. 155. ISBN 978-1-84884-068-3.
  • Badoglio, Pietro (1946). L'Italia nella seconda Guerra mondiale (in Italian). Milano: Mondadori
  • Kaufmann, J. E.; Kaufmann, H. W. (2007). Fortress France: The Maginot Line and French Defenses in World War II. Stackpole Military History Series. Stackpole Books. ISBN 978-0-811-73395-3
  • Schiavon, Max (2007). Une victoire dans la défaite - La destruction du Chaberton, Briançon 1940. Éditions Anovi. ISBN 2-914818-18-1
  • Schiavon, Max (2007). Une victoire dans la défaite - La destruction du Chaberton, Briançon 1940. Éditions Anovi. ISBN 2-914818-18-1
  • Stefani, Filippo (1985). La storia della dottrina e degli ordinamenti dell'Esercito italiano, t. 1o: Da Vittorio Veneto alla 2a guerra mondiale, no. 2o: La 2a guerra mondiale, 1940–1943. Rome: Stato maggiore dell'Esercito

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר שברטון בוויקישיתוף

ביאורים עריכה

  1. ^ מאחר שירי המרגמות היה צריך להתגבר על הפרש גבהים של כ-1,000 מטר היה צורך ליצור טבלאות איכון ירי חדשות למצב זה
  2. ^ גובה המגדלים נקבע לפי גובה השלג המרבי שנערם בפסגת ההר
  3. ^ האיטלקים, שקיימו על ההר טקס שנתי לזכר החיילים האיטלקים שנהרגו במקום, השקיעו, במשך מספר שנים, באחזקה מינימלית של הדרך

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מיקום הר שברטון, באתר mapy.com
  2. ^ הפגזת מבצר שברטון ב-21 ביוני 1944, באתר cheminsdememoire.gouv.fr
  3. ^ מסלולי אופניים בשברטון, באתר cycling-challenge.com
  4. ^ טיולים בהר שברטון, באתר activefrenchriviera.com
  5. ^ מבצר שברטון, באתר imuntagnin.it (באיטלקית)