Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הרשל שנקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרשל שנקס
Hershel Shanks

הרשל שנקסאנגליתHershel Shanks‏; 8 במרץ 19305 בפברואר 2021) היה עורך דין אמריקאי וארכאולוג חובב, שפעל להנגשת חידושים בארכאולוגיה מקראית לקהל הרחב, והיה מייסד ועורך כתב העת "Biblical Archaeology Review".

במשך למעלה מארבעים שנה הנגיש שנקס את חידושי הארכאולוגיה המקראית לקהל הרחב בארצות הברית דרך כתבי עת, עיתונים, וועידות שארגן. על פי הניו יורק טיימס היה שנקס "כנראה הארכאולוג המקראי החובב המשפיע בעולם".[1]

בשנת 1991 היה שנקס המוציא לאור של הספר "Facsimile Edition of the Dead Sea Scrolls" (מהדורת פקסימיליה של מגילות ים המלח) אותו ערכו ג'יימס רובינסון ורוברט אייזנמן. החוקר הישראלי אלישע קימרון תבע את שנקס, רובינסון ואייזנמן בטענה כי בפרסום פגעו בזכויות היוצרים שלו. לאחר מאבק משפטי שהגיע לבית המשפט העליון בישראל נפסק כי החוקרים האמריקאים אכן פגעו בזכויות היוצרים של קימרון.

חייו והקריירה שלו עריכה

שנקס נולד למשפחה יהודית בעיירה שרון בפנסילווניה בה הייתה לאביו חנות נעליים.[2] הוא בעל תואר באנגלית ממכללת הוורפורד, תואר בסוציולוגיה מאוניברסיטת קולומביה ותואר במשפטים מאוניברסיטת הרוורד. שנקס שימש מספר שנים כעורך דין בשירות המדינה ולאחר מכן פתח משרד פרטי בוושינגטון די. סי. ובו עסק בעריכת דין. הוא נישא לג'ודית, עורכת בסדרת ספרי Time-Life, ולזוג נולדו שתי בנות – אליזבת' וג'וליה. בשנת 1972 החליט לקחת שנת שבתון בירושלים. בעת שהותו בירושלים עם משפחתו החל להתעניין בארכאולוגיה לאחר שבילה שנה בירושלים. הוא החליט לעזוב את עריכת הדין ולהתמסר להנגשת הארכאולוגיה לציבור הרחב.[3]

ב-1974 ייסד את "החברה לארכאולוגיה מקראית" (Biblical Archaeology Society), וב-1975 את "כתב העת לארכאולוגיה מקראית" (Biblical Archaeology Review), אותו ערך עד לשנת 2018.[4] בשנים אלו ערך וכתב מספר רב של מחקרים בארכאולוגיה מקראית, לעיתים תחת שם העת "אדם מיקאיה" כאשר פרסם בכתב העת לארכאולוגיה מקראית אותו ערך.[5]

בשנת 1979 עורר שנקס מחלוקת כאשר פרסם בכתב העת את טענתו של החוקר האיטלקי ג'ובאני פטינטו כי בארכיון אבלה נתגלה לוח ובו שמות מקראיים. שנקס טען כי ממשלת סוריה מעלימה ממצאים אלו על מנת למנוע את הקישור בין העברים הקדמונים לתושבי העיר אבלה, מטעמים פוליטיים. הטענה עוררה מחלוקת פוליטית עזה.[6][7] המלומד הסורי ד"ר צבאח קבאני סיפר בריאיון לאותו גיליון: "העניין חשוב לנו בגלל הצהרותיהם של מר בגין ומפלגת הליכוד, מר בגין מנסה להשתמש בתנ"ך הקדוש כברישום מקרקעין, הוא תובע את הגדה המערבית ועלול לתבוע לעצמו גם את סוריה". מחברי הספר "אבלה תעלומה ארכאולוגית" קובעים כי "מאז התערבותו של ד"ר בהנסי פחתו במדה ניכרת אזכורי הקשרים עבריים או תנ"כיים במחקריהם הנדפסים של המשלחת הארכאולוגית".[8] הקשר בין הלוחות מאבלה לשמות עבריים נחשב לשנוי במחלוקת בין החוקרים.[9]

שנקס רתם את כתב העת שלו למאבק הציבורי לפרסום ומתן גישה למגילות הגנוזות, שעד אז היו נגישות רק לחברי צוות מצומצם שקיבל את רשותה של רשות העתיקות לבחון את המגילות.[10] שנקס יצא למסע ציבורי ובו כינה את החוקרים המורשים לחקור את המגילות "קרטל המגילות", וטען כי אנשי רשות העתיקות, אמיר דרורי ופרופסור עמנואל טוב מתייחסים אליו בבוז וסובלים מ"מנטליות רכושנית".[11]

במסגרת זו הוציא שנקס לאור את הספר "A Facsimile Edition of the Dead Sea Scrolls" (מהדורה פקסימילית של המגילות הגנוזות) בו פורסם תרגומו של אלישע קימרון למגילת מקצת מעשי התורה וזאת ללא רשותו או הסכמתו של קימרון. בשל כך נתבע שנקס לדין בגין הפרת זכויות יוצרים, ביחד עם עורכי הספר, רוברט אייזנמן וג'יימס רובינסון. בבית המשפט המחוזי בירושלים נקבע על ידי השופטת דליה דורנר כי שנקס ויתר הנתבעים הפרו את זכות היוצרים של קמרון בתרגום. פסק דין זה אושר לאחר מכן בבית המשפט העליון על ידי השופט יעקב טירקל בפסק דין אייזנמן נגד קימרון המהווה תקדים חשוב בדיני קניין רוחני בישראל.

בשנת 2002 פרסם כתב העת שבעריכתו את מציאת גלוסקמת יעקב אחי ישו, ושנקס הודיע על הממצא במסיבת עיתונאים שעוררה עניין רב בעולם הנוצרי. הוא סירב למסור את שם בעלי הגלוסקמה שנרכשה בכפר סילואן, ולאחר מכן התברר כי זהו עודד גולן.[12][13] הממצא עורר מחלוקת עזה, והועלו טענות כי הגלוסקמה מזויפת. בהליך משפטי שהוגש כנגד גולן בגין עבירות שונות הכרוכות בסחר ובזיוף עתיקות, נקבע כי לא הוכח זיוף באשר לגלוסקמה, אך אין בכך לומר כי הגלוסקמה לא זויפה. גולן זוכה מזיוף הגלוסקמה.[14]

שנקס שימש כעורך של כתב העת היהודי "מומנט" במשך 15 שנים משנת 1987.[15] הוא הופיע פעמים רבות בטלוויזיה, בין היתר בתוכנית "הארכאולוג העירום" ובתוכניות פופולריות נוספות.[16]

שנקס מת מסיבוכים הקשורים במחלת הקורונה בביתו בוושינגטון די. סי. ב-5 בפברואר 2021 מעט לפני יום הולדתו ה-91.[17]

ספריו עריכה

שנקס היה סופר ועורך פורה. בין הספרים שפרסם – אוטוביוגרפיה בשם "שחרור המגילות הגנוזות והרפתקאות אחרות של אאוטסיידר ארכאולוגי" שיצאה לאור ב-2010 ("Freeing the Dead Sea Scrolls: And Other Adventures of an Archaeology Outsider")[18] וכן את הספרים הבאים:

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ Daniel Silliman, "Died: Hershel Shanks, Editor Who Saved Biblical Archaeology from Academics", Christianity Today
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ הרולד ג'קסון, הכתובת מנבכי העבר 'משרתת את הציונות', מעריב, 30 בספטמבר 1979
  7. ^ אדריאן גריי, סוריה מכחישה העלמת ממצאים על יישוב עברי בשטחה, מעריב, 26 באפריל 1979
  8. ^ חיים ברמנט (אנ') ומיכאל ויצמן, אבלה: תעלומה ארכאולוגית; עריכה: דליה טסלר; עברית: דינה עיבל, ירושלים: כתר, 1982.
  9. ^ גור זיו, "ממלכת אבלה והמחלוקת על הקשרים המקראיים", אתר "לחבר את הקצוות"
  10. ^ מיכאל בירנהק, "דרישת המקוריות בדיני זכויות יוצרים ושליטה תרבותית, עלי משפט ב' (2002) 347, בעמ' 397
  11. ^ הרשל שנקס, כך שברנו את קרטל המגילות, מעריב, 6 בדצמבר 1991
  12. ^ שרה ליבוביץ-דר, הגילוי האחרון של ישו, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2002
  13. ^ יאיר שלג, ארון קבורה בבעלות אספן עשוי להיות עדות לקיום ישו, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2002
  14. ^ ת"פ (ירושלים) 482-04 מדינת ישראל נ' עודד גולן (פורסם בנבו, 14.3.2012)
  15. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  16. ^ קובץ:IMDB Logo 2016.svg הרשל שנקס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  17. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  18. ^ Shanks (2010). Freeing the Dead Sea Scrolls: And Other Adventures of an Archaeology Outsider. Continuum International Publishing Group. p. 200. ISBN 1441152172.