הרלו שפלי
פעולות נוספות
| הרלו שפלי | |
| הרלו שפלי |
הַרְלוֹ שֶׁפְּלִי (באנגלית: Harlow Shapley; ) היה אסטרונום אמריקאי, ששימש כראש מצפה הכוכבים של מכללת הרווארד בין השנים 1921–1952, ופעיל פוליטי בתקופת הניו דיל המאוחר והפייר דיל (אנ').[1][2]
שפלי השתמש במשתנה קפאידי של כוכבים משתנים כדי להעריך את גודל גלקסיית שביל החלב ואת מיקום השמש בתוכו. בשנת 1953 הוא הציע את תאוריית "חגורת המים הנוזלים" שלו, מושג המוכר כיום כאזור ישיב.
קורות חיים עריכה
נעוריו עריכה
שפלי נולד בחוות חקלאית שמונה קילומטרים מהיישוב נאשוויל (אנ'), במיזורי, לוויליס ושרה (לבית סטוול) שפלי. הוא למד בבית ספר בג'ספר (אנ') במיזורי, אך לא מעבר לבית ספר יסודי. הוא עבד כעיתונאי[3] לאחר שלמד בבית וסיקר סיפורי פשע ככתב עיתון עבור ה"דיילי סאן" בשנוט (אנ') בקנזס, ולסירוגין עבור ה"טיימס" בג'ופלין במיזורי. בשנוט הוא מצא ספריית קרנגי (אנ')[א] והחל לקרוא וללמוד בכוחות עצמו. שפלי חזר והשלים תוכנית תיכון של שש שנים בתוך שנה וחצי, וסיים כמצטיין הכיתה.
בשנת 1907, שפלי נסע לאוניברסיטת מיזורי כדי ללמוד עיתונאות. כשנודע לו שפתיחת בית הספר לעיתונאות נדחתה בשנה, הוא החליט ללמוד את הנושא הראשון שבו נתקל במדריך הקורסים. הוא דחה את הארכאולוגיה, מכיוון שלדבריו מאוחר יותר הוא לא הצליח לבטא את המילה, ובחר בנושא הבא: אסטרונומיה.[4]
תחילת הדרך עריכה
לאחר סיום לימודיו, שפלי קיבל מלגה ללימודי תואר שני באוניברסיטת פרינסטון, שם למד אצל הנרי נוריס ראסל והשתמש ביחסי תקופה-בהירות של משתנים קפאידים (אנ') עבור כוכבים משתנים קפאידים (שהתגלו על ידי הנרייטה ליוויט) כדי לקבוע מרחקים לצבירים כדוריים. הוא היה גורם מפתח בהסטת האסטרונומיה מהרעיון שכוכבים קפאידים הם כוכבים כפולים ספקטרוסקופיים, לעבר התפיסה שהם כוכבים פועמים.
הוא הבין שגלקסיית שביל החלב גדולה בהרבה ממה שחשבו בעבר, וכי השמש בגלקסיה נמצאת במיקום בלתי ייחודי. תגלית זו תומכת בעיקרון הקופרניקאי, לפיו כדור הארץ אינו במרכז מערכת השמש שלנו, הגלקסיה שלנו, ולא היקום שלנו.
הוויכוח הגדול של 1920 עריכה
שפלי השתתף ב"וויכוח הגדול" עם הבר קרטיס בנוגע לטבען של ערפיליות וגלקסיות, ולגודל היקום. הוויכוח התרחש ב-26 באפריל 1920, באולם האקדמיה הלאומית למדעים בוושינגטון די. סי.. שפלי טען שערפיליות ספירליות (מה שאנו מכנים כיום גלקסיות) נמצאות בתוך שביל החלב שלנו, בעוד שקרטיס טען שהערפיליות הספירליות הן "איים ביקום" רחוקים מאוד מחוץ לשביל החלב שלנו ודומים בגודלם ובטבעם לשביל החלב שלנו. נושא ויכוח זה מהווה את תחילתה של אסטרונומיה חוץ-גלקטית, בעוד שהטיעונים והנתונים המפורטים, לעיתים עם עמימות, הופיעו יחד בשנת 1921.[5]
הסוגיות המרכזיות היו האם אדריאן ואן מאנן (אנ') מדד סיבוב בערפילית ספירלית, מהותם ובהירותם של הנובות והסופרנובות המתפוצצות שנצפו בגלקסיות ספירליות, וגודל שביל החלב שלנו. עם זאת, הרצאתו וטיעונו הממשיים של שפלי במהלך הוויכוח הגדול היו שונים לחלוטין מהמאמר שפורסם. ההיסטוריון מייקל הוסקין מציין "החלטתו הייתה להעניק לאקדמיה הלאומית למדעים נאום כה בסיסי עד שרובו היה בהכרח בלתי שנוי במחלוקת", כאשר מניעיו של שפלי היו רק להרשים משלחת מאוניברסיטת הרווארד שראיינה אותו להצעה אפשרית כמנהל הבא של מצפה הכוכבים של מכללת הרווארד. שפלי כשל בטיעוניו, וקרטיס ניצח בוויכוח. הסוגיות האסטרונומיות נפתרו במהרה לטובת עמדתו של קרטיס כאשר אדווין האבל גילה כוכב משתנה קפאידי בגלקסיית אנדרומדה, תגלית שאפשרה למדוד את מרחקו מאיתנו והוכיחה שהוא מחוץ לשביל החלב.[6][7]
בתקופת הוויכוח, שפלי עבד במצפה הר וילסון, לשם נשכר על ידי ג'ורג' אלרי הייל (אנ'). אולם, לאחר הוויכוח, הוא נשכר להחליף את אדוארד צ'ארלס פיקרינג המנוח כמנהל מצפה הכוכבים של מכללת הרווארד (HCO).
קבלת רעיונותיו של האבל עריכה
הוא ידוע גם בכך שהתנגד לתצפיותיו של אדווין האבל, שטען כי קיימות גלקסיות נוספות ביקום מלבד שביל החלב. שפלי ביקר בחריפות את האבל וראה את עבודתו כ"מדע זבל". עם זאת, לאחר שקיבל מכתב מהאבל המציג את עקומת הבהירות הנצפית של האבל עבור V1, כוכב משתנה קפאידי בגלקסיית אנדרומדה, הוא חזר בו מביקורתו. על פי הדיווחים, הוא אמר לעמית: "הנה המכתב שהרס את היקום שלי". הוא גם עודד את האבל לכתוב מאמר לפגישה משותפת של החברה האמריקאית לאסטרונומיה (אנ') והאגודה האמריקאית לקידום המדע (אנ').[6] ממצאיו של האבל המשיכו לשנות באופן מהותי את התפיסה המדעית של היקום.[7]
אף על פי שקודם לכן התנגד בתוקף לרעיון קיומן של גלקסיות אחרות מחוץ לשביל החלב שלנו, שפלי המשיך להתקדם באופן משמעותי במחקר על התפרסות הגלקסיות, ופעל בתחום זה בין השנים 1925 ל-1932. בתקופה זו, יחד עם מצפה הכוכבים של מכללת הרווארד, הוא עסק במיפוי 76,000 גלקסיות. שפלי, אחד מראשוני האסטרונומים שהאמינו בקיומם של צבירי-על של גלקסיות, גילה מאוחר יותר דוגמה גדולה ומרוחקת, אשר נקראה לימים צביר-על שפלי (אנ'). הוא העריך את מרחקו של צביר-על זה ב-231 מגה־פארסקים, נתון הנמצא בטווח של 15% מהערך המקובל כיום.
מצפה הכוכבים של הרווארד עריכה
הוא שימש כמנהל מצפה הכוכבים של מכללת הרווארד (HCO) משנת 1921 עד 1952. במהלך תקופה זו, הוא שכר את ססיליה פיין, שבשנת 1925 הפכה לאדם הראשון שקיבל תואר דוקטור ממכללת רדקליף בתחום האסטרונומיה, עבור עבודה שנעשתה במצפה הכוכבים של מכללת הרווארד.
משנת 1941 הוא היה חבר בוועדה המקורית הקבועה של "הקרן לחקר מחזורים" (Foundation for the Study of Cycles). הוא גם שימש במועצת הנאמנים של "שירות המדע" (Science Service), הידועה כיום בשם "החברה למדע (אנ')", בין השנים 1935 ל-1971.
פעילות חברתית עריכה
בשנות ה-40, שפלי סייע להקים אגודות מדעיות במימון ממשלתי, כולל הקרן הלאומית למדע. הוא חולק קרדיט עם הביוכימאי הבריטי ג'וזף נידהם על הוספת ה-"ס" (S עבור מדע) באונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם).[8]
ב-14 בנובמבר 1946, שפלי הופיע תחת זימון של ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית (HCUA) בתפקידו כחבר ב"וועדת האזרחים העצמאית לאמנויות, מדעים ומקצועות (אנ')" (ICCASP), אותה תיארה ה-HCUA כ"זרוע פוליטית מרכזית של השמאל הפרו-רוסי". הוועדה התנגדה לבחירתו מחדש של ג'וזף ויליאם מרטין הבן לבית הנבחרים של ארצות הברית במהלך בחירות אמצע הקדנציה באותה שנה, והוא נדרש לענות על שאלות בנוגע לסניף ICCASP במסצ'וסטס. יו"ר ועדת ה-HCUA, ג'ון אי. רנקין (אנ'), העיר על יחסו של שפלי: "מעולם לא ראיתי עד מתייחס לוועדה בבוז רב יותר" ושקל הגשת כתב אישום בגין ביזיון הקונגרס. שפלי האשים את ה-HCUA ב"שיטות גסטפו" ותמך בביטולה, באומרו שהיא הפכה "אזרחים רבים לפחדנים אזרחיים" על ידי רדיפת "מראית עין של רדיקליזם פוליטי".[2]
מספר שבועות לאחר מכן, בתחילת 1947, שפלי הפך לנשיא האגודה האמריקאית לקידום המדע (אנ') (AAAS). באותה עת, בחירתו ל-AAAS נתפסה כ"ביקורת חריפה" על ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקאית (HCUA) וכהתייצבות למען המדענים.[2] בנאום ההשבעה שלו, שפלי התייחס לסכנה המדומיינת של "גאון מטורף" והציע את חיסולם של "כל הפרימטים המגלים כל עדות או סימנים של גאונות או אפילו כישרון" (הצעה שלכאורה נאמרה בהומור ובלשון המעטה). ארבעה איומים גלובליים נוספים שציין היו: סמים המדכאים את החשק המיני, שעמום, מלחמת עולם עם נשק להשמדה המונית, ומגפה.[9]
במרץ 1949, שפלי עמד בראש "הוועידה התרבותית והמדעית לשלום עולמי" בוולדורף-אסטוריה בניו יורק. היא נערכה בחסות "המועצה הלאומית לאמנויות, מדעים ומקצועות". ויליאם פרנק באקלי, שמרן קיצוני, חיבר ב-1951 את הספר "אלוהים והאדם בייל: אמונות טפלות של 'חופש אקדמי'" (God and Man at Yale: The Superstitions of "Academic Freedom"), שבו, ערב המקארתיזם, תקף את הליברליזם באוניברסיטת ייל ובאקדמיה בכלל. בספר, באקלי ציטט את השתתפותו של שפלי וטען כי האירוע היה "בהשראה קומוניסטית" ו"בשליטה רוסית".[10]
בשנת 1950, שפלי היה גורם מרכזי בארגון קמפיין באקדמיה נגד הספר "עולמות מתנגשים" מאת הפסיכיאטר הרוסי הגולה עמנואל וליקובסקי. מדענים ראו בדרך כלל את רב-מכר אמריקאי שנוי במחלוקת זה כפסאודו-מדע.
מדיניות עולמית עריכה
הוא היה אחד החותמים על ההסכם לכינוס ועידה שתנסח חוקה עולמית (אנ').[11][12] כתוצאה מכך, בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, התכנסה האספה המכוננת העולמית (אנ') כדי לנסח ולאמץ את החוקה לפדרציה של כדור הארץ.
חייו האישיים עריכה
שפלי נישא למרתה בץ (1890–1981) באפריל 1914, אותה פגש במיזורי. היא סייעה לבעלה במחקר אסטרונומי הן במצפה הר וילסון והן במצפה הרווארד. היא כתבה מאמרים רבים על כוכבים לוקים ועל גרמי שמיים אחרים.
נולדה להם בת אחת, העורכת והסופרת מילדרד שפלי מתיוס (אנ'); וארבעה בנים. ביניהם היה לויד שפלי, מתמטיקאי וכלכלן שזכה בפרס נובל לכלכלה ב-2012,[2] וויליס שפלי (אנ'), שהפך למנהל בכיר בנאס"א. נכדתו הבכורה, ג'ון לוריין מתיוס (אנ'), היא פיזיקאית גרעין.
אף ששפלי היה אגנוסטי, הוא גילה עניין רב בדת.
שפלי נפטר בבית אבות בבולדר ב-20 באוקטובר 1972, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-87.[2]
פרסים והוקרות עריכה
להלן רשימת הפרסים וההוקרות שקיבל הרלו שפלי:
- נבחר כחבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1920)[13]
- נבחר כחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית (1922)[14]
- נבחר כחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (1924)[15]
- מדליית הנרי דרייפר מטעם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (1926)[16]
- פרס ז'יל ז'נסן (אנ') מטעם החברה האסטרונומית של צרפת (אנ') (1933)
- פרס רמפורד (אנ') מטעם האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1933)[17]
- מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1934)[18]
- מדליית ברוס מטעם החברה האסטרונומית של האוקיינוס השקט (אנ') (1939)[19]
- מדליית ז'נסן (אנ') מטעם האקדמיה הצרפתית למדעים (1940)
- מדליית פיוס האחד עשר (אנ') (1941)[20]
- מדליית פרנקלין (1945)
- פרס הרצאת הנרי נוריס ראסל (אנ') מטעם החברה האמריקאית לאסטרונומיה (אנ') (1950)[21]
הנצחה עריכה
על שמו נקראו:
- מכתש שפלי (אנ'), מכתש פגיעה על ההירח
- האסטרואיד שפלייה 1123 (אנ')
- צביר-על שפלי (אנ')
- הרצאות אורח באסטרונומיה על שם הרלו שפלי (Harlow Shapley Visiting Lectureships In Astronomy) מטעם החברה האמריקאית לאסטרונומיה
לפני שהביטוי האנטי-קומוניסטי "עדיף למות מלהיות אדום" (Better Dead Than Red) הפך פופולרי בתקופת המקארתיזם בשנות ה-50, שפלי אמר בנאום שנשא בשנת 1947, שכותרתו "שלום או חתיכות" (Peace or Pieces): "עולם של עבדות אינו שווה שימור. עדיף להיות חסר חיים כירח הקר, או פרימיטיבי כמו מאדים השומם, מאשר להיות כוכב לכת המאוכלס ברובוטים חברתיים".[2]
כתביו עריכה
שפלי כתב ספרים רבים בנושאי אסטרונומיה ומדעים. ביניהם נמנה "ספר מקור באסטרונומיה" (Source Book in Astronomy) (ניו יורק: McGraw–Hill, 1929, נכתב יחד עם הלן א. האוורת', גם היא מצוות מצפה הכוכבים של מכללת הרווארד), שהיה הראשון בסדרת ספרי המקור של המוציא לאור על היסטוריה של המדע.
ב-1953, הוא כתב את "חגורת המים הנוזלים" (Liquid Water Belt), שהעניק אמינות מדעית לתאוריית האקוספרה של הוברטוס סטרוגהולד (אנ').[22]
בספרו "על כוכבים ובני אדם" (Of Stars and Men) משנת 1957, שפלי הציע את המונח מטא-גלקסיות (Metagalaxies) עבור מה שכיום נקראים צבירי-על.
שפלי השתתף בכנסים של "המכון לדת בעידן המדע (אנ')" (Institute on Religion in an Age of Science) בסטאר איילנד (אנ') וערך את הספר "המדע מהרהר בדת" (Science Ponders Religion) (1960).
ספרים עריכה
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).[23]
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).[24]
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).[25]
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).[26][27]
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
מאמרים עריכה
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
לקריאה נוספת עריכה
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
קישורים חיצוניים עריכה
- הרלו שפלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי הרלו שפלי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- הרלו שפלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קובץ:2021 Facebook icon.svg הרלו שפלי, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg הרלו שפלי, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg הרלו שפלי, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg הרלו שפלי, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png הרלו שפלי, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg הרלו שפלי, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg הרלו שפלי, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg הרלו שפלי, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg הרלו שפלי, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg הרלו שפלי, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg הרלו שפלי, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D הרלו שפלי], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg הרלו שפלי, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg הרלו שפלי, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg הרלו שפלי, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png הרלו שפלי, באתר פינטרסט
- הרלו שפלי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- הרלו שפלי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- הרלו שפלי, באתר MacTutor (באנגלית)
- הרלו שפלי, באתר נאס"א (באנגלית)
- הרלו שפלי, באתר dblp
- הרלו שפלי, באתר ResearchGate
- הרלו שפלי, באתר ResearchGate
- הרלו שפלי, באתר גוגל סקולר
- הרלו שפלי, באתר Semantic Scholar
- [%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D הרלו שפלי], באתר Academia.edu
- הרלו שפלי, באתר IEEE
- הרלו שפלי, באתר SSRN
- הרלו שפלי, באתר Justia
.svg){kind=link}
- Harlow Shapley Project
- Nature – Obituary
- The Great Debate
- Collection of Pieces on The Great Debate
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value). at antwiki.org
ביאורים עריכה
- ^ ספריית קרנגי היא ספרייה שנבנתה בכסף שנתרם על ידי איש העסקים והנדבן הסקוטי-אמריקאי אנדרו קרנגי. ב-1829 חצי מתוך 3,500 הספריות בארצות הברית היו ספריות קרנגי
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 5 6 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ "The Scale of the Universe" Shapley, H. and Curtis, H. D., Bulletin of the National Research Council, 2, 169, pp. 171–217 (1921)
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value)..
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ James F. Kasting, How to find a habitable planet. p. 6
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).